|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שי. משקם, לא רפורמטור [צילום: מארק שיפלביין, AP]
|
|
|
היעד של שי: החזרת הגדולה למפלגה ולסין
|
|
אקונומיסט מנתח את חשיבתו של מי שעשוי להיבחר לנשיא לכל החיים ומצביע על האתגר המסוכן שהוא מציב בפני הסדר העולמי
|
|
שי ג'ינפיג היה בן 31 כאשר הגיע למדינה אייווה בשנת 1985, לסיור בן שבועיים בנושא האכלת בהמות. הוא ומארחיו נהנו. השיא היה שני לילות בביתה של משפחה בעיירה קטנה; הוא ישן בחדר שעל קירותיו נתלו כרזות של "מסע בין כוכבים" ו"מלחמת הכוכבים" וניסה לראשונה פופקורן. סיפורים מעין אלו גרמו למשקיפים רבים להיות אופטימיים כאשר נבחר לנשיא סין ב-2012. אביו תמך בפתיחות כלכלית ורפורמות כאשר היה ממונה על מחוז, והיו שצפו שהוא ילך בעקבותיו.
שי בחר מסלול שונה, אומר אקונומיסט ערב בחירתו הצפויה לתקופת כהונה שלישית. הוא אינו רואה את עצמו כרפורמטור אלא כמשקם – של המפלגה ותפקידה המרכזי בחברה, ושל מקומה של סין בעולם. הוא צבר יותר כוח והפעיל אותו בצורה יותר אכזרית מאשר כל מנהיג מאז מאו. שאפתנותה של סין גדלה ביחס ישיר לכוחו. הבנת שורשיו ואמונותיו מעולם לא הייתה חשובה יותר מאשר כעת, כאשר ייתכן שיהפוך לשליט לכל החיים.
במרכז תוכניתו של שי עומדת הקמתה לתחייה של המפלגה, שהתפוגגה מחייהם של רבים. הוא התבגר בזמן "המהפכה התרבותית", כאשר מאו השתלט על החברה; אביו עונה, אחותו למחצה התאבדה, הוא עצמו נשלח לחיות במערה נידחת במשך שבע שנים. המיתולוגיה המפלגתית טוענת שהדבר הפך את שי ל"איש של העם". דיפלומט אמריקני ראה זאת אחרת: שי שרד על-ידי כך ש"הפך ליותר אדום מאשר אדום". במקום לדחות את שיטותיו של מאו, הוא מבקש לשחזר אותן משום שלדעתו רק המפלגה יכולה למנוע תוהו ובוהו.
מסעו של שי נגד השחיתות קבע טון חדש, אשר התעצם ברדיפת יריביו. מאז החדיר שי את המפלגה לכל היבטי החיים. בחברות פרטיות הוקמו ועדות של המפלגה, ועדות דומות הוצבו ברמת השכונות והחברים בשטח סייעו לאכוף את מדיניות ה"אפס קורונה". שי הקים גופים מפלגתיים המפקחים על משרדי הממשלה ואמר במפורש: "ממשלה, הצבא, החברה, ובתי הספר, מזרח, מערב, דרום, צפון – המפלגה מובילה את כולם".
שי רוצה לשקם גם את סין, ממשיך אקונומיסט. בשנת 2018 פורסמו עשרת עקרונותיו לדיפלומטים. בראשם: שמירת סמכותה של המפלגה. במקום השני ניצב "חידוש עדנתה של האומה הסינית". מאו איחד את המדינה, דנג שיאו-פינג הוביל אותה לשגשוג – ושי מאמין שהגיע הזמן להחזיר אותה לגדולתה. הוא מדבר על המערב המצוי בשקיעה ועל העולם הניצב בפני "השינויים הגדולים ביותר מזה 100 שנה". מקורו של הביטוי הוא בהשפלתה של סין בידי מעצמות זרות בזמן שושלת קינג; שי הפך אותו על פיו.
|
|
מעל הכל - תחרות בין פילוסופיות
|
|
|
|
|
החדיר את המפלגה לכל היבטי החיים [צילום: מארק שיפלביין, AP]
|
|
|
אין שום דבר יוצא דופן בכל שמעצמה גדולה רוצה שקולה יישמע בבירור בענייני העולם. אבל משטרו של שי רואה את הסדר העולמי ככפייה מערבית ורוצה לשכתב את החוקים. "העם הסיני לעולם לא יאפשר לכוחות זרים כלשהם לדכא או לשעבד אותו", אמר אשתקד. "כל מי שיעז לעשות זאת, ראשו יתנפץ לרסיסים בחומת הפלדה הגדולה הבנויה מבשרם ודמם של 1.4 מיליארד סינים".
זוהי מוזיקה לאוזניהם של הלאומנים, שרבים מהם מאמינים שהמערב גזען ואנוכי. ההיבריס, הפראנויה והתסכול שלהם מעורבבים זה בזה. הם קראו להפיל את מטוסה של ננסי פלוסי בדרכה לטייוואן; הם משוכנעים שארה"ב ונאט"ו גרמו לפלישה הרוסית לאוקראינה. סין של שנות ה-2020 מזכירה לכמה דיפלומטים מערביים את יפן של שנות ה-1920 וה-1930.
התחרות בין סין למערב היא מעל הכל תחרות בין פילוסופיות. ממשלות מערביות מאמינות שההצלחה נובעת מכך שאנשים יכולים לקבוע בעצמם את גורלם. שליטיה של סין מאמינים שיחידים חייבים להקריב את חירויותיהם, פרטיותם וכבודם למען מטרה גדולה יותר המגולמת במפלגה. שי מוביל יישום מרכסיסטי של תפיסה זו, בצורה כושלת. השתלטותה של המפלגה על הכלכלה ודיכוי כמה מן החברות המצליחות ביותר, הובילו לקריסת שוק הנדל"ן. מדיניות ה"אפס קורונה" הצילה חיים רבים, אך כיום היא רק עוד נטל כבד על הפריון והסינים מתחילים להפר מגבלות דרקוניות אלו.
אקונומיסט מסכם: כאשר שי עלה לשלטון לפני עשור, סין השתנתה במהירות. מעמד הביניים גדל, החברות הפרטיות שגשגו והאזרחים היו קשורים ברשתות חברתיות. מנהיג אחר היה עשוי לראות כל אלו כהזדמנויות. שי ראה בהם רק איומים. בבית הוא עומד בראש דיכוי היי-טקיסטי שמטרתו להבטיח את שליטת המפלגה. בחוץ הוא מציב לסדר שמובילה ארה"ב אתגר לו על העולם להתנגד.
|
|
| תאריך:
|
03/10/22
|
|
|
עודכן:
|
03/10/22
|
|
איתמר לוין
|
|
היעד של שי: החזרת הגדולה למפלגה ולסין
|
|
בתחילת החודש שעבר נפוצה באירן שמועה לפיה המנהיג העליון, עלי חמנאי בן ה-83, חולה אנוש. לפי ניו-יורק טיימס, חמנאי היה חלש מכדי לשבת במיטתו. ערוצי מדיה חברתית בפרסית דיברו על כך שהוא על ערש דווי ואפילו מת – ומשם החלו הדיבורים על מי יהיה יורשו. אבל ב-17 בחודש הופיע חמנאי בטלוויזיה, ישוב זקוף וערני ואף נשא דברים בעצרת המונית.
|
|
|
|
|
נשיא ברזיל, חאיר בולסונרו, והנשיא לשעבר, לואיז לולה דה-סילבה, יתמודדו בסיבוב השני והמכריע בבחירות לנשיאות המדינה, שיתקיים ב-30.10.22. כך מלמדות (3.10.22) תוצאותיו של הסיבוב הראשון שהתקיים אתמול. לולה, איש השמאל שכיהן כנשיא בשנים 2010-2003, קיבל 48% מהקולות - שתי נקודות פחות מן הדרוש לניצחון בסיבוב הראשון; בולסונרו, איש הימין הסמכותן, קיבל 43%.
|
|
|
|
|
שוקי ההון העולמיים עוברים את ההתאמה הכואבת ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008. הריבית על אג"ח האוצר האמריקני לעשר שנים הגיעה לרגע, בשבוע שעבר, ל-4% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2010. שוקי המניות צנחו בצורה חדה ואילו תיקי האג"ח איבדו השנה 21% משוויים. במקביל הדולר מזנק ומאז אמצע אוגוסט עלה ב-5.5%; ממשלות אסיה מתערבות כדי למנוע קריסה של מטבעותיהן, בעוד בריטניה שפכה שמן על המדורה במדיניותה הפיסקלית חסרת האחריות – מאשים אקונומיסט. ובעוד תשואות האג"ח מזנקות, הכלכלות החלשות בגוש האירו ניצבות בפני סכנת המשבר הגדולה ביותר מזה עשור.
|
|
|
|
|
החלטתו של ולדימיר פוטין לספח ארבעה ממחוזות אוקראינה היא שלב חדש ומסוכן מאוד במלחמה, שלב אשר במערב חוששים שעלול להסלים עד כדי שימוש בנשק גרעיני – מנתח וושינגטון פוסט. זאת, משום שהסיפוח נותן לפוטין צידוק אפשרי בנימוק ש"השלמות הטריטוריאלית של ארצנו נמצאת בסכנה", כפי שאמר בשבוע שעבר. בנאום הסיפוח בסוף השבוע אף טען פוטין, כי ארה"ב היא שיצרה את התקדים בהפצצת הירושימה ונגסאקי – כשם שטען שהפלישה לעירק מצדיקה את הפלישה לאוקראינה.
|
|
|
|
|
במשך חמש שנים הוצגו נקודות הדמיון בין דונלד טראמפ לבין נשיא ברזיל, חאיר בולסונרו. שניהם הגיעו לשלטון נישאים על גלי כעס אנטי-ממסדי; הם זכו לתמיכת נוצרים אדוקים וחלק מהמגזר העסקי; הם צברו עוצמה פוליטית באמצעות הפצת כזבים ברשתות החברתיות; הם התנגדו לפעילות עולמית במשבר האקלים; הם יצאו נגד הרופאים במשבר הקורונה; וניהלו מלחמת תרבות חסרת מעצורים נגד האויבים-כביכול בתקשורת, במוסדות המדינה ובמערכת החינוך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
"ידידתנו הגדולה" עושה זאת שוב. שוב היא גוזלת ממדינת ישראל ומעם ישראל את הניצחון על אויב תוקפני. כך היא נהגה ונוהגת בכל מלחמות ישראל ב-76 שנות "עצמאותנו"(?). שוב היא נוהגת בישראל כפ...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
השנה יום הזיכרון כואב יותר מכאב ימי זיכרון אחרים - מספרם העצום של הנופלים והנרצחים בשביעי לאוקטובר האחרון, כאשר כה רבים חוו גם אישית את כאב האובדן,
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
ההחלטה לתקוף את צרפת; קרב קאנאי של חניבעל כמודל; הגנרל הנאצי-יהודי פון מנשטיין-לוינסקי; היטלר כאסטרטג מעולה; מקריות ומזל שהולידו את אחד המבצעים הצבאיים המוצלחים ביותר בהיסטוריה; הס...
|
|
|
|
|
דרור גרין
אנדראש מזאי מאפשר לנו להתרחק מהטראומה, מבלי לשלול או לדחות אותה או להדחיק אותה, ומזכיר לנו שבכל רגע, גם ברגע שלפני מותנו, אנחנו חיים, ובכל רגע אנחנו יכולים למצוא אושר קטן
|
|
|
|
|
אלה נווה
ארגון הבריאות העולמי הציע תקנות חדשות מהן עולה כי קיים חשש לכפיית טיפולים רפואיים, בין אם לצרכי ניוד בין מדינות ובין אם תחת הגדרת מצב חירום בשל פנדמייה כזו או אחרת
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
