השינוי המשמעותי ביותר בדיפלומטיה המזרח-תיכונית בשנים האחרונות הוא השלום המוצק יותר הנוצר בין ישראל למדינות ערב, תודות להסכמי אברהם משנת 2020 בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין, ומאוחר יותר – עם מרוקו וסודן. מאז הרחיבה ישראל את קשרי הסחר והטכנולוגיה שלה, במיוחד עם האמירויות ומרוקו. שאלת מפתח ל-2023 היא האם גוש כלכלי זה ישגשג ויתרחב – סבור שאן סמיילי, בעל טור בכיר באקונומיסט, ב-The World Ahead 2023.
המדינה עליה יש להסתכל היא סעודיה, שקשריה הבלתי-גלויים עם ישראל צפויים להתרחב. כך למשל פורסם, כי מוחמד בן סלמן – יורש העצר והשליט בפועל – השקיע 2 מיליארד דולר בחברות הזנק ישראליות. אבל סמיילי סבור, כי הקשרים לא יהפכו להכרה גלויה של סעודיה בישראל כל עוד המלך סלמן יושב על הכס, וכל עוד אין התקדמות לקראת פתרון שתי המדינות בין ישראל לפלשתינים.
הסכמי אברהם החלישו את הלחץ על ישראל להעניק לפלשתינים מדינה, המצויים במשבר מנהיגותי תחת מחמוד עבאס שיהיה בן 88 בשנה הבאה. רוב ממשלות ערב – אם לא עמיהן – איבדו אמון במטרה הפלשתינית. אבל התלקחות בירושלים או לוחמה בין ישראל לפלשתינים קיצוניים, יעמידו במבחן את ההסכמים. השותפים להם מקווים לנתק בין הסחר עם ישראל לבין הבעיה הפלשתינית. הם אומנם כלכליים במהותם, אך יש להם עוד יעד: להתייצב מול האויב המשותף – אירן.
הגורם המסוכן ביותר במזרח התיכון הוא החלוקה בין הסונים, הפלג המוסלמי הדומיננטי במדינות ערב, לבין השיעים השולטים באירן ואשר תומכים בבני עדתם בסוריה ותימן. אבל אין זה עימות החצוב באבן. חלק מן הערבים במפרץ שהיו עוינים לאירן זמן רב, עשויים לנסות ולהגיע לדו-קיום עימה; הדבר נכון במיוחד לגבי האמירויות וקטר. סעודיה, לעומת זאת, תמשיך להתנגד בכל תוקף להושטת יד לטהרן.
הסיכוי לחידוש הסכם הגרעין נמוך כל עוד האייתולות בשלטון, ושובו של בנימין נתניהו לשלטון מנמיך אותו עוד יותר. אבל אם המשטר באירן יפול בשל גל המחאות המתמשך, יוקל המתח משני עברי המפרץ הפרסי ואולי אפילו ישראל תדבר עם אירן.
בן החסות העיקרי של אירן באיזור, בשאר אסד, ישרוד כל עוד דעתו של המערב ממוקדת במלחמה באוקראינה. הוא ימשיך להדק את אחיזתו בסוריה, שרובה מצויה כעת בשליטתו, אם כי בגבולות עם טורקיה ועירק ייתכנו התפרצויות אלימות. מנהיגים שביקשו להפיל אותו, כמו אלה של האמירויות וקטר, שבים ומתיידדים איתו. כך גם טורקיה. למרות שהיא שקועה באוקראינה, רוסיה לא תאפשר נפילה של בן בריתה בדמשק.
גם בשנה הבאה תימן תהיה המדינה המדממת ביותר במזרח התיכון, ממשיך סמיילי, אם כי ייתכן שיחודש הסכם הפסקת האש שאליו הגיעו הצדדים באפריל השנה. לוב תמשיך להיות מחולקת לשניים שמדי פעם נלחמים זה בזה, בעוד האו"ם מחפש דרכים להגיע לקונצנזוס כלשהו. היחסים בין אלג'יריה למרוקו יישארו קפואים בשל המחלוקת הממושכת על הסהרה המערבית העשירה בפוספטים: מרוקו טוענת לריבונות עליה, אלג'יריה מתנגדת.
מגוחך המצב בו אזרחיהן של חלק ממדינות ערב אינם יכולים לחצות את הגבול למדינה שכנה, מעיר סמיילי. אבל היריבויות עתיקות היומין באזור אינן נוטות להתפוגג בקלות – למעט, אולי, זו שבינן לבין מדינת ישראל.
