|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
15 מיליון מתים מזיהום אוויר [צילום: שונאל גנגולי, AP]
|
|
|
קרי ורומני: לגייס את המגזר הפרטי לאקלים
|
|
שגרירו המיוחד של ביידן והרפובליקני הבכיר בהסכמה נדירה - גם על כך שמשבר האקלים הוא עולמי ומחייב פתרון בשיתוף פעולה בינלאומי
|
|
בהסכמה פוליטית נדירה בוושינגטון, קוראים אישים בכירים משתי המפלגות להגדיל משמעותית את חלקו של המגזר הפוליטי במאבק בשינויי האקלים ולרתום לנושא את כל מדינות העולם. שגרירו המיוחד של הממשל לנושא האקלים, ג'ון קרי, והסנאטור הרפובליקני מיט רומני השמיעו את הקריאה (8.12.22) במפגש למנויי וושינגטון פוסט. קרי - מי שהיה שר החוץ בממשל אובמה ומועמד לנשיאות ב-2004 - אמר כי "צריך להיות אידיוט כדי לטעון שאין נזקים משינויי האקלים". הוא ציין, כי 15 מיליון בני אדם ברחבי העולם מתים מדי שנה בשל זיהום האוויר, ועוד 10 מיליון - בשל חום קיצוני. "אני לא אומר שיום הדין נמצא מעבר לפינה, אבל אנחנו חייבים להגיב; אנחנו יכולים, אבל לא מגיבים. המשבר מתרחב, הזדמנויות יורדות לטמיון וחייבים להגיב מהר יותר". לדברי קרי, אפילו אם ארה"ב ואירופה יגיעו בשנת 2050 לאפס פליטת נטו של גזי חממה, המשבר יימשך משום שבאטמוספירה יש 1.6 טריליון טון של גזים שצריך למצוא דרך לשאוב ממנה. "ננצח רק אם כל המדינות ישתתפו", הדגיש. "ישנם עדיין ספקנים ואפילו שקרנים. יש לנו משימה משמעותית: להפיץ את האמת ולהתקדם". מימון המאבק הוא מורכב מאוד ומסובך מאוד, המשיך קרי. "אין בעולם הרבה מחוקקים שמוכנים לשים כסף ציבורי בסכומים הדרושים", אותם מעריך האו"ם ב-4.5-2.5 טריליון דולר לשנה עד 2050. "יש רק מקור מימון אחד: המגזר הפרטי". ששת הבנקים הגדולים בארה"ב הסכימו להשקיע 4.16 טריליון דולר וכעת נמשכים המאמצים לגייס את המגזר הפיננסי. "המגזר הפרטי מתחיל להבין שאפשר לעשות המון כסף מן המעבר לאנרגיה נקייה, הוא נע בכיוון הזה, אבל בצורה שאיננה מהירה ואיננה רחבה די הצורך". |
|
|
קרי. בהיקף הרבה יותר נרחב [צילום: נרימן אל-מופתי, AP]
|
|
|
קרי הוסיף: "הכל צריך להיות בהיקף נרחב בהרבה מאשר כעת. למשל: להכניס מכוניות חשמליות בקצב גבוה פי 20. עלייה של כל עשירית המעלה מעבר להתחממות של מעלה וחצי, מכניסה את העולם לטריטוריה הרבה יותר מסוכנת שיהיה הרבה יותר יקר לטפל בה. הרבה יותר זול להשקיע עכשיו מאשר לשלם בעתיד. אתם חושבים ששרשרת האספקה נפגעה בקורונה? תחשבו מה יקרה אם 100 מיליון אפריקנים ייעקרו מבתיהם בגלל החום ולא יוכלו לעסוק בחקלאות".
לדברי קרי, ארה"ב חייבת להוביל את המאמץ, כפי שעשתה למשל בתוכנית מרשל בשנות ה-1940, אך גם לרתום אליו מדינות אחרות ובראשן סין שהשיחות עימה נמשכות. הוא הביע אכזבה מכך שבוועידת שארם א-שייח בחודש שעבר לא הושגה הסכמה לפעולה משותפת בנוגע להפחתת פליטת הגז, אם כי ציין ש-30 מדינות התחייבו להפחית אותה בצורה פרטנית. קרי גם הזכיר, כי 130 מדינות התחייבו להגיע עד 2030 לאפס פליטת מתאן, שזה "כמו שכל כלי רכב יבשתי, ימי ואווירי בעולם יפסיק לפלוט גזים".
עוד ציין קרי, כי המלחמה באוקראינה פגעה במומנטום שנותר אשתקד בפסגת גלזגו, בשל הזינוק במחירי האנרגיה. "המחסור בגז אפשר לאנשים לטעון שהתקדמנו מהר מדי במעבר לאנרגיה ירוקה ושבגלל זה המחירים עלו. זה לא נכון, אבל כך הם טענו".
בהתייחסו לזירה הפוליטית בארה"ב, בה הדמוקרטים שולטים בבית הלבן ובסנאט בעוד הרפובליקנים שולטים בבית הנבחרים, אמר קרי, כי אינו רוצה להמר מה יתרחש כעת. "אני מקווה מאוד שלא יהפכו את זה לנושא פוליטי. זה לחלוטין אינו נושא פוליטי אלא של הישרדות כדור-הארץ, פשוטו כמשמעו. אני לא מבין מה הבעיה של מי שעושים מזה צחוק ורוצים לעשות לזה פוליטיזציה".
|
|
"סין תהיה אופ"ק משל עצמה"
|
|
|
|
רומני. להטיל מס פחמן [צילום: AP]
|
|
|
רומני – סנאטור ממדינת יוטה שהיה המועמד לנשיאות ב-2012 ובולט בהתנגדותו ל דונלד טראמפ – אמר כי יש להתמקד בפתרונות טכנולוגיים בהובלת המגזר הפרטי, שיתנו מענה עולמי לבעיה. "זה נושא עולמי וצריך לראות מה עושים במישור העולמי. אין טעם להוציא מיליארדים על מה שלא יפחית את הפליטה העולמית. במדינות כמו סין, ברזיל והודו נושא האקלים אינו בראש סדר העדיפות, וצריך לסייע להן ליישם את הטכנולוגיות הקיימות". רומני ציטט מחקר של אוניברסיטת MIT, לפיו הצעד החשוב ביותר והיחיד שיש לו השפעה ממשית, הוא הטלת מס פחמן, שמטרתו ליצור למגזר הפרטי תמריץ ניכר ליזום טכנולוגיות שניתן ליישם בכל העולם. הוא האשים את הדמוקרטים בכך שלא ניצלו את שליטתם בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס בשנתיים האחרונות, משום ש"חששו להפסיד סנאטור אחד [ג'ו מנחין ממערב וירג'יניה העשירה בפחם]. הם יכלו לשאת ולתת איתו ולהגיע להסכמה", טען. לדברי רומני, ניתן יהיה להסכמה גם כעת, משום ש"חלק מהרפובליקנים יתמכו בזה [מס פחמן]. לא רבים, אבל לא צריך רבים, כי אפשר להשיג תמיכה של רבים מהדמוקרטים". יצוין, כי הרוב הדמוקרטי בסנאט גדל ל-51 מול 49, כך שגם אם מנחין יתנגד וייווצר שוויון – תוכל סגנית הנשיא, קאמלה הריס, להכריע בעד מס כזה. לדעת רומני, הדרך הנכונה היא להגיע למכנה משותף בין ההצעות השונות בתחום האקלים המונחות על שולחן הסנאט. "הדמוקרטים צריכים להבין שעלינו לעבוד יחד". עוד ציין רומני, כי יש להכיר בכך שבעשור או בשני העשורים הקרובים ימשיכו דלקים מאובנים (נפט, פחם) להיות מקור האנרגיה העיקרי בארה"ב ובעולם. במקביל, סין "תהפוך לאופ"ק משל עצמה" משום שהיא מייצרת את רוב הסוללות לרכב החשמלי ואת הקולטים הסולאריים. הוא קרא לארה"ב להפיק בעצמה את המחצבים הדרושים, כדי שסין לא תשלוט בתחום האנרגיה. רומני שב והדגיש את חשיבותה של טכנולוגיה מתקדמת במאבק בשינויי האקלים: "עם הטכנולוגיה הנוכחית אין לנו יכולות לייצב את הטמפרטורות ולגרום להן לרדת, אבל בעתיד תהיה. המחירים של הטכנולוגיות יורדים וההשקעות הפרטיות בהן מסייעות להשיג אותן. הרוח והשמש לא יובילו אותנו לפתרון; צריך להשקיע בקליטת גזי חממה ובאנרגיה גרעינית".
|
|
| תאריך:
|
09/12/22
|
|
|
עודכן:
|
09/12/22
|
|
איתמר לוין
|
|
קרי ורומני: לגייס את המגזר הפרטי לאקלים
|
|
החודשים והשנים האחרונים היו מצולקים בסדרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים בכל היבשות, אשר הביאו לכל בית את ההשלכות של התחממות כדור-הארץ. אירועים נוספים כאלה יתרחשו ב-2023, צופה עורכת אקונומיסט לענייני אקלים, קתרין ברהיק, ב-The World Ahead 2023. כאשר הטמפרטורות כבר גבוהות ב-1.3-1.1 מעלות לעומת העידן הטרו-תעשייתי, יותר שטפונות, יותר בצורות, יותר דליקות ענק ויותר גלי חום ייעשו גרועים עוד יותר. ההתחממות משפיעה אפילו על האקלים עצמו: "אל-נינו" גורם יותר גשמים עזים במרכז האוקיינוס השקט ובמזרחו ויותר בצורות באוסטרליה; "לה-נינה" גורם את אותן השלכות במערב אפריקה ודרום אסיה (ובהתאמה) במזרח אפריקה.
|
|
|
|
|
הלם אנרגיה גרם בשנה היוצאת לתוהו ובוהו באירופה וברוב העולם, האיץ את האינפלציה והגדיל את סכנת המיתון. בשנה הבאה ימשיך העולם להתמודד עם שוקי נפט וגז בלתי יציבים, אך גם יגביר את מאמציו ליצור מערכת אנרגיה זולה יותר, נקייה יותר ובטוחה יותר – צופה פטריק פוליס, עורך אקונומיסט לענייני עסקים, ב-The World Ahead 2023.
|
|
|
|
|
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, ד"ר ארז ברקאי, פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, וסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יובל אדמון, הציגו (יום ד', 23.11.22) תוכנית פעולה להשגת יעדי התוכנית הלאומית להצללה ולקירור המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות למשבר האקלים. זאת, בהמשך לסעיף 3 בהחלטת הממשלה (מספר 1022). מטרת התוכנית היא להניח את התשתית הנדרשת לטובת יישומה של החלטת הממשלה.
|
|
|
|
|
המדינות העשירות יסייעו כספית למדינות המתפתחות להתמודד עם השלכות שינויי האקלים, לאחר שהסכימו עקרונית לראשונה להקים קרן שתפצה אותן על נזקים אלו. כך נקבע (20.11.22) בוועידת האקלים של האו"ם בשארם א-שייח. אולם, נכון לעכשיו ההסכמה היא עקרונית בלבד ונותרו לדיון כל הפרטים: מי ישלם, כמה ישלם ומי יקבל.
|
|
|
|
|
מדע אקלימי בשירות המדינה: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, והמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד-שור, חשפו (יום ה', 17.11.22) לראשונה בביתן הישראלי בפסגת האקלים בשארם א-שייח' את התקדמות פיתוח כלי המפות הלאומי לסיכוני אקלים שאותו מבצע המשרד להגנת הסביבה. זאת, במסגרת אירוע שדן באתגרי משבר האקלים, והפתרונות המוצעים כיום ברחבי העולם, על-מנת לספק כלי היערכות לקובעי המדיניות. גרסה ראשונה של הכלי הטכנולוגי תפורסם במהלך 2023.
|
|
|
|
|
