הקונצנזוס שיצר הקרמלין נשמר

"האם הכלבים כבר הגיעו?", שאלה לריסה סולודובניקובה בת ה-75. מהנדסת החלל לשעבר הייתה בקהל הקטן שהמתין לסיום משפטו של מנהיג האופוזיציה איליה יאשין בבית המשפט במוסקבה. זהו התיק הבולט ביותר מבין העשרות שהתנהלו נגד הרוסים הבודדים שהעזו לצאת נגד מכונת הצנזורה. 40 דקות לאחר תחילת הדיון פינו חבלנים וכלבני גישוש את האולם בטענה שהתקבל דיווח על פצצה. בסוף השבוע הוא נדון ל-8.5 שנות מאסר על הפצת "פייק ניוז" בנוגע למעשי הצבא הרוסי בקייב; העונש המירבי הוא תשע שנות מאסר.

בביקור במוסקבה קשה להבחין בפגיעתו של ולדימיר פוטין בסדר העולמי, מדווח אקונומיסט. העיר היא שילוב של ברוטליות וצרכנות; ניאו-סובייטיות והיי-טק; שווייץ וקוריאה הצפונית. כמה בניינים נושאים את האות Z, סמל המלחמה של פוטין. למסופי האוטובוסים מגיעים חיילים עגומים מחצי-האי קרים, רבים מהם גדועי גפיים. בכבישים יש פחות מכוניות, עדות לבריחתם של מאות אלפי צעירים מן המדינה. אך בגדול קשה להבחין בשינויים, גם בשל יציבות כלכלית יחסית הנשענת על ההכנסות מייצוא הנפט והגז. הממשלה הצליחה לבודד את הבירה מהמלחמה.

בלב הבידוד עומד המידע. מאז פברואר בנה הקרמלין חומה עבה מסביב לאמת וסגר 260 כלי תקשורת. טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם חסומים. החוק אוסר למתוח ביקורת על הצבא ולהפיץ "פייק ניוז". ב-1 בדצמבר פורסמה רשימה מעודכנת של 60 נושאים רגישים שהעיסוק בהם הוא עבירה, החל ממספר ההרוגים הרוסים ועד למבצע הגיוס הנוכחי. מי שרוצה לשמוע דעה שונה, חייב לחפש אותה – והמשימה קשה.

לב גודקוב, ראש מכון הסקרים האמין "מרכז לבנדה" (הקרמלין מגדיר אותו כ"סוכן זר"), אומר שרק אחד מכל חמישה רוסים צורך כעת את החדשות דרך מכונת התעמולה הממשלתית. הנתון הזה עולה בקנה אחד עם היקף המתנגדים למלחמה, אך יש מרחב גדול של בורות. יש המאמינים בכל לב במלחמה, יש המתנגדים לה בכל תוקף ורוב הרוסים מצויים באמצע ומעדיפים שלא לחשוב עליה.

כמו בתקופה הסובייטית, הפתרון הוא חשיבה כפולה – מסביר אקונומיסט. הסקרים האחרונים של גודקוב מלמדים על כך שהרוב תומכים כעת בשיחות שלום, בעוד רק מעטים מרגישים שהם נושאים באחריות למלחמה. הם לא רוצים במלחמה אך משלימים איתה.

העיתונאי הרוסי המוביל יורי ספרקין, התומך באוקראינה, אומר כי החברה הרוסית מעולם לא התגבשה כמו זו האוקראינית, וכעת היא מוצאת את עצמה מפולגת ומדוכאת, ובכמה מקרים – חסרת אמון במדינה. "טוטליטריות מחלישה מאוד בני אדם, וכאשר אתה מוסיף טנקים וטילים לתערובת, אין לחברה סיכוי", טוען ספרקין.

בדבריו בבית המשפט בשבוע שעבר, קרא יאשין לתומכיו להתנגד. "תעמדו זה לצד זה. אנחנו רבים מכפי שנדמה", הכריז. בין אם הדבר נכון או לא, התנגדותו העזה של יאשין למלחמה היא כרגע שולית מאוד. הרוסים המוחים עושים זאת בצנעה. השילוב של הדיכוי והיציבות הכלכלית היחסית מלמד, כי הקונצנזוס שיצר הקרמלין יחזיק מעמד לפחות עוד זמן מה.