|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שיגור לוויין Starlink של SpaceX [צילום: ג'ון רו, AP]
|
|
|
כאשר ענקי הטכנולוגיה משתתפים במלחמה
|
|
המעורבות של חברות ההיי-טק במלחמה באוקראינה צריכה להוביל למיסוד היחסים עם הממשל לעימותים עתידיים, סבור Foreign Affairs
|
|
למחרת הפלישה הרוסית לאוקראינה צייץ שר ההגנה שלה, מיכאיל פדרוב, פנייה לאלון מאסק: תפעיל את Starlink, חטיבת האינטרנט הלוויני של SpaceX, כדי לסייע לנו להיאבק בפולשים. מאסק הגיב בחיוב, בו ביום. אבל כעת הוא אינו חד-משמעי בשאלה האם ימשיך לספק את השירות. זוהי דוגמה לאתגרים הניצבים בפני חברות הטכנולוגיה הגדולות, כאשר הן מוצאות את עצמן ממלאות תפקיד מרכזי בעימות צבאי. בסוגיה זו עוסקות כריסטין פוקס, לשעבר תת-שר ההגנה של ארה"ב, ואמליה פרובסקו, עמיתה בכירה באוניברסיטת ג'ורג'טאון, במאמר ב-Foreign Affairs. חברות היי-טק – החל ב מיקרוסופט וכלה בחברות הזנק בעמק הסיליקון – מספקות לאוקראינה שירותי הגנת סייבר, מעקב ואיסוף מידע, לא בהכוונה ממשלתית אלא כחלק מעסקיהן. פעולותיהן זכו, ובצדק, להוקרה: לעיתים הן פועלות חינם וסופגות מתקפות נגד רוסיות על רשתותיהן ואפילו על אנשיהן. אבל זוהי טריטוריה חדשה לחברות ולממשלת ארה"ב. ממשל ביידן חייב להחליט כעת כיצד הוא מתעל את הכוח והרצון של חברות אלו לדרכים שיסייעו לאינטרסים האסטרטגיים שלו ולא יפגעו בהם. כדי לעשות זאת, על מקבלי ההחלטות לבחון בזהירות מדוע חברות מתערבות בעימות, ומה יכול הממשל לעשות כדי ששיתוף הפעולה עימן יסייע טוב יותר לאינטרסים של מדיניות החוץ האמריקנית. בעבר סייעו חברות עסקיות למאמץ המלחמתי האמריקני, אך עשו זאת כזרועו הארוכה של הממשל; זה לא המצב כעת. פוקס ופרובסקו מונות רשימה ארוכה של חברות גדולות וקטנות שהתגייסו לסייע לאוקראינה: שירותי לווין והדמיה, ניתוח עיתונות ורשתות חברתיות, ריגול תקשורתי, זיהוי פושעי מלחמה. מיקרוסופט ממלאת תפקיד מרכזי, לאחר שהכריזה שתפעל סביב השעון כדי להגן על אוקראינה מפני מתקפות סייבר. שיקולי שוק הם סיבה אחת למעורבות של חברות אלו. לכולם יש או יהיו עסקים עם ממשלת ארה"ב, ורצון לשמור על יחסים טובה עימה הוא מניע להתערב בעימות שהממשל הכריז עליו כאינטרס של ביטחון לאומי. לחברה כמו מיקרוסופט יש גם רצון להגן על היושרה של מוצריה: כאשר היא מזהה ומחסלת איומים מצד רוסיה, היא משפרת את בטיחותם הכללית. יש גם עניין של מיתוג: החברות מפרסמות את מעורבותן וזוכות בנקודות בתקשורת ובדעת הקהל. יש גם שיקולים של מנהלים ספציפיים, המפגינים מנהיגות ומקדמים ערכים הקרובים לליבם. |
|
|
|
|
החלטות פרטיות על ביטחון לאומי [צילום: פטריק סמנסקי, AP]
|
|
|
כעת על הממשל לבנות שותפויות ולתכנן שיתופי פעולה בעיצומו של המשבר באוקראינה ולפני שיתרחשו משברים אחרים. בשלב הראשון המגעים צריכים להיות בדרג הבכיר, משום ששם מתקבלות ההחלטות. חילופי מידע תכופים יסייעו למופקדים על הביטחון הלאומי ללמוד על האתגרים שבפני החברות, כמו למשל איומים על פעילותן או עובדיהן בחו"ל. במצב אידיאלי, בהמשך ניתן יהיה ליצור יחסי עבודה שוטפים גם בדרג הביניים של שני הצדדים, אשר יסייעו לממשל להבין את היכולות של החברות, כולל בזיהוי מוקדם של איומים (שהרי הן רגילות לבחון כל העת את מתחרותיהן).
רכיב מרכזי של שותפויות אלו צריך להיות היכולת לחזות ולתאם מתי חברת טכנולוגיה מסוימת תתערב בעימות ומתי לא. ראשי הממשל והמגזר העסקי חייבים לדון בשאלה מה לעשות כאשר כוחות השוק והיחסים הבינלאומיים עלולים להוביל להחלטות עסקיות שונות לחלוטין. למשל: במקרה של עימות עם סין, יהיה על החברות להביא בחשבון הן את העקרונות הדמוקרטיים והן את האינטרסים העסקיים הנרחבים שלהן בסין. ארה"ב צריכה להימנע מראש ממצב בו תסתמך על יכולות של המגזר הפרטי, אך תגלה שאינן עומדות לרשותה בזמן אמת.
פוקס ופרובסקו אומרות שסוגיית Starlink מדגימה בעיה זו. צבא אוקראינה פיתח תלות בטכנולוגיה זו ולכן הוא תלוי בהחלטותיו של מאסק. האחרון דחה את בקשתה של קייב להפעיל את Starlink בחצי-האי קרים ולאחרונה השירות אינו אמין ברחבי אוקראינה, במיוחד בחלקים בהם מחזיק הצבא הרוסי. נראה שהוא גם ביקש מן הפנטגון לממן את השירות, למרות שאומר שכרגע ימשיך לממן אותו בעצמו. על-פי המדווח, החלטותיו של מאסק נובעות מהערכותיו לגבי הסיכון של הסלמה מצד רוסיה – וכך שיקולים כאלו משפיעים על חברה פרטית המשוחררת ממדיניותו של הממשל.
האירועים באוקראינה מהווים קריאת השכמה לפעולה מצד ראשי הממשל. חברות הטכנולוגיה הראו כיצד המגזר העסקי יכול לסייע למבצעי צבא וביטחון, כמו גם את יכולתו להחליט ולפעול בצורה עצמאית. כעת הזמן לפנות למנהליהן וליזום שיחות מתמשכות על היכולות והתוכניות שלהן. יחסים אלו יכולים להיות בעלי חשיבות מכרעת לעימותים נוכחיים ועתידיים, מסיימות פוקס ופרובסקו.
|
|
| תאריך:
|
21/12/22
|
|
|
עודכן:
|
21/12/22
|
|
איתמר לוין
|
|
+ביידן: נעמוד לצד אוקראינה ככל שיידרש
|
|
21:54 21/12/22 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
זלנסקי: פוטין צריך לפנות אלינו; לא נתפשר על ריבונות ארצנו ושלמותה ▪ ביידן: חנוכה מזכיר את נצחון האמיצים המעטים על התוקפנים הרבים; חייבים להביא את פוטין להבין שלא ינצח
|
|
|
|
|
|
ביידן וזלנסקי בחדר הסגלגל [צילום: פטריק סמנסקי, AP]
|
|
|
|
|
|
+הטלוויזיה הרוסית בין תעמולה לבין מציאות
|
|
13:20 21/12/22 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
מומחה בריטי מציג בגארדיאן את התפתחות הסיקור של המלחמה ברוסיה ▪ גם אם יש הודאות נדירות בקשיים ובטעויות, קו אחד איש אינו עובר: אין ביקורת אישית ווישירה על פוטין
|
|
|
להרחיק אותו בכל מחיר [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
+זלנסקי ייפגש עם ביידן וינאם בקונגרס
|
|
09:13 21/12/22 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
נשיא אוקראינה יצא לביקור ראשון מחוץ לארצו מאז הפלישה הרוסית לפני עשרה חודשים ▪ ביידן יודיע על חבילת סיוע נוספת בהיקף של 1.8 מיליארד דולר
|
|
|
|
|
|
זלנסקי. דורש נסיגה ללא תנאי [צילום: ז'ניה סבילוב, AP]
|
|
|
|
|
|
כאשר ענקי הטכנולוגיה משתתפים במלחמה
|
|
משרד ההגנה הבריטי הודיע (יום ג', 20.12.22) כי לאחר 300 ימים של לחימה, אוקראינה שחררה 54% מהשטח שכבשה רוסיה מאז 24 בפברואר. כיום שולטת רוסיה על כ-18% מהשטח שהקהילה הבינלאומית מכירה בו כשטח אוקראינה, כולל חצי האי קרים.
|
|
|
|
|
נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי ביקר (יום ג', 20.12.22) בחזית במזרח אוקראינה, פגש לוחמים בעיר בחמוט במחוז דונצק והעניק להם עיטורים. הקרבות סביב העיר הזו נמשכים למעה מאז חודש מאי, והרוסים לא מצליחים לפרוץ את קווי ההגנה של הצבא האוקראיני בעיר, שמשמשת מרכז תחבורתי חשוב.
|
|
|
|
|
הדרך היקרה ביותר להרתיח מים – כך תוארה האנרגיה הגרעינית עד לאחרונה. אבל כיום היא שוב חיונית. בטווח הקצר, יכולתה של אירופה לעבור את החורף הקרוב תלויה חלקית בכך שהכורים הגרעיניים המזדקנים של צרפת יוכלו לפעול במלוא הקצב. בטווח הארוך, השקעה ופיתוח בתחום הגרעיני הם חלק מהתשובה למלחמת האנרגיה של ולדימיר פוטין: דרך כמעט נטולת פחמן לאספקת חשמל קבועה לצד אנרגיית הרוח והשמש.
|
|
|
|
|
החששות מפני איומים צבאיים גוברים מצד סין ורוסיה מוביל לתמיכה דו-מפלגתית בקונגרס בהגדלת תקציב הביטחון האמריקני, מה שמכשיר את הקרקע לזינוק במכירות התעשיות הביטחוניות שיימשך מעבר למלחמה באוקראינה. הקונגרס צפוי לאשר סופית השבוע את תקציב הביטחון לשנה השוטפת – 858 מיליארד דולר, 45 מיליארד דולר יותר משביקש הנשיא ג'ו ביידן.
|
|
|
|
|
חלק שני בשיחת עומק על עשרת החודשים הראשונים של מלחמת רוסיה-אוקראינה עם מהנדס אמצעי לחימה, יליד ברית המועצות, מיכאל, הטוען שהאוקראינים השמידו את "סיירת מטכ"ל הרוסית" בגלל מקצועיות בהפעלת אמל"ח מערבי. בהשוואה בין מקצועיות הלוחם הרוסי לעומת הלוחם האוקראיני, הוכיחה המלחמה שללוחמים הרוסים אין אימון הולם, ולעומתם האוקראינים הם לוחמים מקצועיים יותר יחסית ומגלים מקצועיות בקליעה ובהפעלת אמצעי לחימה צוותיים כמו טילי נ"ט, טילי כתף והנשק נגד מטוסים.
|
|
|
|
|
