|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
לונדון. 90 דקות המתנה לטיפול דחוף [צילום: אליסטר גרנט, AP]
|
|
|
קריסה בשירות הרפואי במדינות העשירות
|
|
תופעות הלוואי של הקורונה מופיעות כעת, מדווח אקונומיסט, בדמות הטיפולים שנדחו והצוותים התשושים – והמצב עלול להחמיר עוד יותר בשנים הבאות בשל הזדקנות האוכלוסייה
|
|
לסגרים בזמן הקורונה הייתה מטרה מרכזית אחת: למנוע מבתי החולים לקרוס תחת העומס, וכך להרוויח זמן עד שיהיו חיסונים וייבנו עוד מחלקות. בסופו של דבר, חלק ניכר מהמיטות החדשות נותרו ללא שימוש; יש להמתין ולראות מה יקרה בסין, עם הדיווחים על הצפת בתי החולים בחולי קורונה. אולם, קובע אקונומיסט, מערכות הבריאות בעולם העשיר קרובות לקריסה כעת יותר מאשר בכל נקודה בזמן המגיפה. הנתונים שקיבץ העיתון מעלים, כי התוצאות הגרועות ביותר של הקורונה – מבחינת הרופאים, האחיות והחולים – לא נמנעו אלא רק התעכבו.
נתחיל מבריטניה. שירות הבריאות הלאומי מצוי תחת לחץ כבד. לפני המגיפה נרשמה המתנה של 20 דקות לטיפול דחוף אך לא מיידי, כולל במקרים של שבץ והתקף לב; כיום הזמן הוא 90 דקות. הזמן בין ההחלטה לאשפז חולה לבין קבלתו למחלקה זינק גם הוא. במדינות אחרות יש פחות נתונים אך המצב חמור גם הוא. סקר שנערך ב-20 מדינות עשירות ופורסם בספטמבר שעבר מצא, כי שיעור המרוצים משירותי הבריאות ירד לעומת 2021: בחמש נקודות בבריטניה, בעשר בקנדה, בתריסר באיטליה.
בתי החולים באיטליה, אשר הוצפו בחולי קורונה בתחילת 2020, שוב במשבר. אקונומיסט בדק את הנתונים מבית החולים פאולוס ה-13 בעיר ברגמו, בה נראו מחזות קשים במיוחד לפני שלוש שנים. רשימות ההמתנה בו עלו מעט בשנת 2020, ירדו בצורה חדה ב-2021 וזינקו ב-2022. ההמתנה לאולטרה-סאונד חזה שאינו דחוף יכולה להימשך שנתיים. ואילו במדינות האנגלו-סכסיות מלאים העיתונים בסיפורים איומים: 25% מהחולים בניו סאות' וולס שבאוסטרליה ממתינים למעלה משעה להעברה מהפראמדיקים לצוות חדרי המיון; בקנדה זמן ההמתנה החציוני בין הפניה לטיפול הוא חצי שנה.
המצב קשה אפילו במדינות העשירות ביותר. מספר מיטות הטיפול הנמרץ בשווייץ נמוך מאשר ברוב תקופת הקורונה. מספר החולים בגרמניה עולה ואין מספיק מיטות טיפול נמרץ. זמן ההתמנה הממוצע במרפאה בסינגפור הוא 13 שעות, לעומת תשע שעות בסוף 2021. המצב בארה"ב טוב יותר, בשל השקעות ענק בשירותי הבריאות, אך רק באופן יחסי. התפוסה הממוצעת במחלוקת היא לראשונה מעל 80%, ובחודש נובמבר היא הגיעה ב-17 מדינות ל-90%, במיוחד בשל תחלואת ילדים.
הקריסה באיכותם של שירותי הבריאות מובילה לעלייה ב"תחלואה העודפת" – מספר המתים מעבר לצפוי בשנה שגרתית. 2022 הייתה קטלנית יותר מאשר 2021 במדינות עשירות רבות, וכיום התמותה החודשית באירופה גבוהה ב-10% מן הצפוי. גרמניה מצויה בעיצומו של גל תמותה, עם 10% מעל הצפוי מאז ספטמבר ו-23% בדצמבר.
|
|
הבעיה המרכזית: זינוק בביקוש
|
|
|
|
|
איטליה. רשימות ההמתנה האמירו [צילום: ג'ורג'יו בורג'יה, AP]
|
|
|
מה קורה כאן? אקונומיסט מטיל את האשמה על פוליטיקאים ברמה הארצית והמקומית כאחת, אבל מציין שמדובר בתופעות חוצות גבולות הקשורות לקורונה – והממשלות יתקשו להתגבר עליהן בטווח הקצר. במדינות OECD ההוצאה על בריאות קרובה ל-10% מהתוצר, בעוד שלפני המגיפה היא הייתה פחות מ-9%. 18 מבין 20 מדינות לגביהן יש נתונים ל-2021 מוציאות לבריאות סכום לנפש גבוה מאי-פעם, וכמעט כולן – יותר מאשר ב-2019 באחוז מהתוצר.
לכן, הבעיות אינן קשורות למחסור בכסף. העלייה בהוצאה הופנתה ברובה למאבק בקורונה, אך כיום היא נמשכת לכל הרוחב. כמעט בכל הארצות העשירות מגיע לשיא מספר העובדים בתחום הבריאות: 1.6 מיליון בקנדה, 5.3 מיליון בארה"ב, 12 מיליון באיחוד האירופי. אולי הבעיה האמיתית אינה מספר העובדים אלא יעילותם. התפוקה בענף בארה"ב גבוהה ב-3.9% בלבד מאשר לפני הקורונה, לעומת עלייה של 6.4% בתפוקה במשק כולו. מספר הניתוחים המתוכננים מראש באנגליה נמוך מאשר לפני הקורונה. שיעור הניתוחים הנדחים באוסטרליה הוא 24% לעומת 11% בסוף 2020.
רבים מן העובדים תשושים לאחר שלוש שנים קשות במיוחד, מה שאומר שהם עושים פחות ממה שאפשר להצגה להימשך – כגון להישאר עד שעה מאוחרת כדי לבדוק מה שלומו של החולה או כדי לסייע לחבריהם בטיפול בחולים אחרים. אבל הירידה בתפוקה לא מסבירה את עומק המשבר, ולכן אקונומיסט מסיק שהבעיה המרכזית היא זינוק בביקוש.
דומה, כי לאחר הסגרים הציבור מבקש יותר טיפולים מאשר לפניהם. חלק מזה מובן, לאחר חשיפה של העדר חשיפה לחיידקים ולפיכך בלא התחסנות טבעית; בכל אשר תפנו, למישהו יש או הייתה שפעת. אבל לא רק זה. הקורונה גרמה לדחיית טיפולים רבים, משום שהחולים חששו לצאת או משום שבתי חולים התמקדו בטיפול בקורונה. מספר המאובחנים בסרטן באיטליה צנח ב-2020 ב-39% בהשוואה לשנתיים הקודמות – כי החולים לא הגיעו. באנגליה זינקו המצויים ברשימת המתנה ב-60% מאז פרוץ המגיפה, וסביר להניח שמצבם של רבים מהם החמיר מאז. באוסטרליה ההערכה היא שמספר המתים מסרטן יעלה ב-10% בשני העשורים הקרובים בהשוואה לערב הקורונה. ויש לזכור, שהנגיף עצמו עודנו כאן וממשיך להעמיס על המערכת.
ההשלכות של מערכת בריאות בתפקוד-חסר הן מעבר לתמותה מיותרת, מדגיש אקונומיסט. הציבור מקבל תחושה שהמדינה מתפוררת. אם אתה חי במדינה עשירה ואתה חולה, אתה מצפה שמישהו יסייע לך – בוודאי כאשר נטל המס מגיע לשיא, כפי שהוא כעת במקומות רבים. החדשות הטובות הן שהעומס שיצרה הקורונה ייעלם בסופו של דבר; יש התקדמות בטיפול ברשימות ההמתנה. אבל כאשר האוכלוסייה הולכת ומזדקנת והקורונה היא איום מתמיד, מצבם של שירותי הבריאות ערב המגיפה עוד עשוי להיראות כתור הזהב.
|
|
| תאריך:
|
16/01/23
|
|
|
עודכן:
|
16/01/23
|
|
איתמר לוין
|
|
קריסה בשירות הרפואי במדינות העשירות
|
|
כ-60 אלף בני אדם מתו בסין בבתי חולים לאחר שלקו בקורונה, מאז שסין הקלה את הגבלות הקורונה בתחילת דצמבר 2022. כך דיווח (שבת, 14.1.23) הממשל הסיני, בעקבות ביקורת בינלאומית חריפה על דיווחים חלקיים בלבד שנמסרו ביחס לתחלואת הקורונה המתחדשת במדינה.
|
|
|
|
|
בימים האחרונים צפינו במתקפה רבתי בכלי התקשורת מצד בכירי משרד הבריאות ועיתונאים מטעם, אשר הופנתה כלפי פרופסור שמואל שפירא, רופא בכיר, מדען, ראש המכון הביולוגי לשעבר ובעל קריירה מרשימה. כל חטאו של פרופסור שפירא היה, שהעז להביע בראיון לערוץ 12, ספקות לגבי יעילותו של חיסון הקורונה של פייזר, ואף יותר מכך לגבי בטיחותו, כמי שלפי עדותו, חווה אישית פגיעה מהחיסון, וכמדען הבקיא בספרות המדעית העדכנית, והנתונים המתפרסמים ברחבי העולם כל העת. 'סהרורי, 'בלתי מובן', 'איש מתוסכל', היו רק חלק מהביטויים בהם נעשה שימוש לתאר את פרופסור שפירא, שהרי 'ידוע לכל', ו'מוכח מעל לכל ספק', שחיסון הקורונה בישראל הציל אלפי אנשים, והינו כמאמר הנראטיב של השנתיים האחרונות, 'יעיל ובטוח'. למרבה הצער, כרגיל אצל משרד הבריאות, ההתייחסויות היו לגופו של אדם ולגופן של סיסמאות, וללא התייחסות אמיתית לנתונים.
|
|
|
|
|
רשות המיסים תאפשר לעוסקים ונישומים שקיבלו מענקי קורונה ביתר, הנדרשים להחזיר את המענקים וטרם הסדירו את התשלום, להגיש השגות מנומקות על החיוב עד ל-28 בפברואר 2023. זאת, בעקבות פניות של עוסקים ונישומים שטוענים כי החיוב שבוצע על ידם כחלק מהמהלך הוולונטרי נעשה בטעות, והם רוצים להשיג עליו, אך המועד להגשת השגה עבר. בנוסף, רשות המיסים תאפשר לאוכלוסייה זו להסדיר את החוב בפריסה ל-12 תשלומים ללא ריבית. במקרים בהם נדרשת פריסה ארוכה יותר כתוצאה מקשיים כלכליים או נסיבות מיוחדות של המבקש, ניתן יהיה לפנות למשרד השומה בו מתנהל התיק ולבקש פריסה ארוכה יותר שתיבחן באופן פרטני.
|
|
|
|
|
ברחבי סין מתאבלות רבבות משפחות על מותם של יקיריהן בקורונה – תוצאה צפויה של העדר הכנות להסרת המגבלות. חלק מן הפרשנים מצביעים על נקודת מפנה ותוהים האם הכשל הנוכחי, שבא בעקבות המחאות על ה"אפס קורונה" בשלהי השנה שעברה, מלמד על משבר לגיטימיות של הנשיא שי ג'ינפינג והמפלגה הקומוניסטית – כותב אקונומיסט. ניתן היה למנוע חלק ניכר מן התמותה הנוכחית וזו שבדרך, אך ייתכן שהמשטר לא ישלם מחיר על זוועות המגיפה המתרחשות במשמרת שלו.
|
|
|
|
|
- ד"ר סלין גאונדר היא מומחית למחלות מדבקות ומגיפות, עמיתה בכירה בקרן משפחת קייזר ועורכת בכירה של Kaiser Health News. מאמרה בניו-יורק טיימס נכתב בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
אחד התנאים שהתנה יצחק בן צבי לקבלת תפקיד הנשיא הוא שבית הנשיא ישכון בירושלים  תרצה רבינוביץ' מדריכה וחוקרת ב-"יד בן צבי" אומרת כי אין זה מקרי שזה היה התנאי של בן- צבי. ליצחק בן צב...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ביקשו משפחות החטופים שהממשלה תצפה בסרט נורא של התצפיתניות מ-7 באוקטובר 2023 לפי ערוץ-12 ארבעה משרי הקבינט - אבי דיכטר, אלי כהן, יריב לוין ובצלאל סמוטריץ' - סירבו, חמקו, ממש כמו ב...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
המדיניות הישראלית הנוכחית כלפי חיזבאללה, מאז ה-7 באוקטובר 2023, מצטיירת מהבחינה האסטרטגית כמושכלת, בהינתן הנסיבות המתקיימות מאז לאורך גבול הצפון
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
