|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
סמכותן בן 87 [צילום: פלאש 90]
|
|
|
התהליך להחלפת עבאס צריך להתחיל עכשיו
|
|
ארה"ב צריכה לכפות על הנשיא הפלשתיני הליך סדור לבחירת יורשו, כי החלופה היא אלימות נרחבת - טוען חיאת אל-עומרי ב-Foreign Affairs
|
|
בשנת 2005 נבחר מחמוד עבאס (אבו מאזן) לקדנציה בת ארבע שנים כנשיא הרשות הפלשתינית. מאז חלפו 18 שנים, בחירות לא התקיימו והוא עודנו על כסאו. הרש"פ מאוד בלתי פופולרית, עבאס בן 87 והדיבורים על ירושה נעשים רמים יותר מדי שנה.
אל תצפו למעבר חלק – כותב חיאת אל-עומרי ממכון וושינגטון למדיניות במזרח התיכון, לשעבר יועץ למשלחת הפלשתינית לשיחות עם ישראל, ב-Foreign Affairs. עבאס הבטיח את שלטונו בכך שמנע את צמיחתו של יורש מובהק ובסירובו ליצור מנגנון לבחירתו של יורשו. לכן, עם מותו או פרישתו צפוי מאבק אלים, אשר תוצאותיו יכריעו לא רק מי ישלוט ברשות אלא גם את עתידה של התנועה הלאומית הפלשתינית.
הרש"פ הייתה אמורה להיות פתרון ביניים עד להקמת המדינה הפלשתינית, אבל הפכה לגוף קבוע ומסואב, המעוניין יותר במתן חסות למקורביו מאשר בממשל. עד מהרה החלו פלשתינים רבים לזהות אותה עם שחיתות, נפוטיזם וחוסר יעילות. מגמות אלו החלו לפני 2005, אך הואצו בעידן עבאס והושפעו גם מחוסר יכולתו להגיע להסכם עם ישראל. היו לרש"פ פה ושם הישגים דיפלומטיים, אך הללו לא השפיעו על חייהם של תושביה.
במקביל, ממשיך אל-עומרי, חלה הקצנה לימין בישראל, והתוצאה היא ששיתוף פעולה עימה – במיוחד בתחום הביטחון – הוא מאוד בלתי פופולרי בקרב הפלשתינים. עבאס ממשיך לדבוק במסלול הדיפלומטי וקורא לנהל מו"מ עם ישראל, אך סקר שנערך בחודש מרס מצא שרק 18% מהפלשתינים מסכימים עימו; 69% אינם מאמינים שארגון בינלאומי כלשהו יוכל לרכך את מדיניותה של ישראל.
הרש"פ מתקשה גם בביתה פנימה. ב-2006 נערכו בחירות לרשות המחוקקת שלה. החמאס ניהל קמפיין שבמרכזו השחיתות ברשות וזכה ב-74 מקומות, לעומת 45 בלבד לתנועת הפתח של עבאס. השיחות לחלוקת השלטון נכשלו, גל של אלימות פרץ והחמאס השתלט על רצועת עזה. ישראל הגיבה בהטלת סגר על הרצועה, כך שהפלשתינים מפוצלים והרשות שולטת רק ביהודה ושומרון.
אירועים אלו זעזעו את סמכותה של הרשות. עבאס ניסה לשקם אותה עם מינויו של סלאם פיאד הרפורמיסט לראש הממשלה, אך הוא נפל ב-2013 ומאז נותרו כאבן שאין לה הופכין תוכניותיו לצמצם את השחיתות, להגביר את השקיפות הפיננסית ולייעל את המגזר הציבורי. 80% מהפלשתינים סבורים שהרשות מושחתת ולראשונה רובם מאמינים שקריסתה תיטיב לשרת אותם.
חוסר הפופולריות של הרשות גבר ביחס ישיר להתגברות הסמכותנות שלה. היא מעולם לא הייתה דמוקרטית, אך בניסיון לנטרל את החמאס לאחר הבחירות ב-2007, עבאס חיסל את שאריות האיזונים והבלמים לטובת ריכוז הכוח בידיו שלו. הוא השתלט על המערכת המשפטית, הקים את בית המשפט החוקתי, מילא אותו בנאמניו והללו דאגו לפסוק כרצונו – כולל אישור דחיית הבחירות לנשיאות ולרשות המחוקקת, ואף פיזורה של האחרונה.
|
|
יורשים אפשריים מתמקמים בזהירות
|
|
|
|
|
63% מהפלסטינים: הרשות היא נטל [צילום: נאסר אישתייה, פלאש 90]
|
|
|
יאסר ערפאת מעולם לא היה דמוקרט, אך פעל ליצירת קונצנזוס, העדיף הסכמות על עימותים, לא מנע ביקורת ואפשר תנועתיות מסוימת בארגון הפתח. כתוצאה מכך, המעבר ממנו לעבאס היה חלק. עבאס, לעומתו, רואה כל הבעה של חוסר הסכמה כאיום על שלטונו וחושש למשוך כשרונות חדשים, שמא יפקפקו במדיניותו ובהחלטותיו, מסביר אל-עומרי. גישה זו אומנם העניקה לעבאס שליטה בפתח, אבל בסיס התנועה הצטמצם והיא אינה מהווה מוקד משיכה לצעירים. במקביל, עבאס טיפל ביד קשה במי שניסו לבנות בסיס כוח עצמאי.
למרות זאת ולאור גילו המתקדם של עבאס, אישים בפתח ובממשלה מתחילים בזהירות למקם את עצמם ליום שאחרי. מזכ"ל אש"ף, חוסין שייח, והממונה על הביטחון ברש"פ, מאג'ד פאראג', מנצלים לצורך כך את קרבתם לעבאס. אבל לשניהם אין בסיס פוליטי, כוחם נובע מזיקתם לעבאס והם נחשבים למנהיגים מסורתיים של פתח.
מועמדים אחרים הם ג'יבריל רג'וב, המשתמש בתפקידו כיו"ר התאחדות הכדורגל הפלשתינית כדי לחזק את מעמדו, ומחמוד אל-עלול, סגן נשיא הפתח ודמות פופולרית בין ותיקי המפלגה. השניים עשויים לזכות בתמיכה בשורות הפתח, אבל הם אינם בעלי תפקיד ברש"פ – מה שאומר שבמאבק הירושה לא תהיה להם גישה למשאביה כדי לשחד תומכים ולפגוע במתנגדים. שאפתנים אחרים משחקים בצורה שונה ומנסים להישאר על הקווים, בתקווה שכאשר המועמדים המרכזיים יקרעו לגזרים איש את רעהו – הם יוכלו לצוץ כמועמדים מוסכמים. הללו כוללים את ראש הממשלה, מוחמד שאטיה, ואת שר החוץ לשעבר, נאסר אל-קודווה.
כאשר עבאס יירד מהבמה, זה יהיה מצב מסוכן במיוחד לרשות – צופה אל-עומרי. 63% מהפלשתינים רואים אותה כנטל ולא כנכס, ומעמדה נחלש עוד יותר בשל ההרעה במצב הביטחוני ביו"ש, כאשר קבוצות חמושות מקומיות צצות למלא את החלל הריק שהיא הותירה. גם החמאס פועל לערער את הרש"פ תוך שהוא מדגיש את שחיתותה וחוסר תפקודה, ותוך ביצוע פעולות טרור במטרה לגרות את ישראל לפעול נגדה.
חילופי השלטון יובילו לכך שבהעדר דמות פוליטית וביטחונית מרכזית, הדינמיקות המקומיות יתגברו. הדבר נכון במיוחד אם התהליך לא יהיה מסודר, משום שהוא עלול בקלות להוביל לאלימות; נשק קל נפוץ מאוד ביו"ש. אלימות זו תזלוג גם כלפי צה"ל ותוביל לתגובה ישראלית – מה שעלול ליצור מעגל של אלימות שיקשה עוד יותר על יכולת השליטה של היורש, יהא אשר יהא.
תהליך הירושה לא יהיה מסודר אם לא יחל כבר עתה, טוען אל-עומרי. עבאס אינו צריך לבחור את מחליפו, אלא רק לקבוע את התהליך והכללים לכך. אין לצפות שזה יהיה דמוקרטי לחלוטין, אך החייאת יכולתו של הפתח לבחור את מנהיגו לכל הפחות תייצב את הליך הירושה. זה אומר, שיש להחזיר למפלגה מנהיגים שגורשו ממנה ולאפשר תחרות פתוחה בשורותיה.
עבאס לא ינקוט בעצמו צעדים אלה, הנוגדים את סגנון המנהיגות שלו. לכן, הם צריכים לבוא מצידה של ארה"ב, שהיא השחקן הבינלאומי היחיד שיש לו מספיק השפעה כדי ליצור קואליציה של מנהיגים אירופיים ומזרח תיכוניים שיפעילו לחץ על עבאס. זה לא יהיה קל, אך החלופה גרועה בהרבה: קריסתה של הרשות שתהיה הרת אסון לאזור כולו. במקרה כזה, מתריע אל-עומרי, האלימות תגלוש מן השטחים לישראל ואולי גם לירדן, מה שיגרור את ארה"ב לזירה למרות רצונה להתמקד בחזיתות אחרות. דווקא כאשר השפעתה במזרח התיכון פוחתת, זוהי דרך בה יכולה וושינגטון להוכיח שהיא עדיין יכולה להשפיע לטובה.
|
|
| תאריך:
|
18/05/23
|
|
|
עודכן:
|
18/05/23
|
|
איתמר לוין
|
|
התהליך להחלפת עבאס צריך להתחיל עכשיו
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
גאון הדור
|
25/05/23 08:42
|
|
המגעים בין מדינות מפתח במזרח התיכון לקראת שיפור היחסים ביניהן החלו לפני מספר שנים ובעת האחרונה חלקם הבשילו לכלל תנופת הסדרים. זו באה לידי ביטוי בהודעות על חידוש יחסים דיפלומטיים - בין השאר בין סעודיה לאירן ובהדרגה גם עם סוריה, בין סוריה לתוניסיה, בין קטר לשכנותיה - וכן בהתקרבות טורקית מדודה למדינות המפרץ ולמצרים. סוריה חוזרת לליגה הערבית אחרי למעלה מעשור של מלחמת אזרחים עקובה מדם, ונרשמת התקדמות בשיחות בין סעודיה לבין החות'ים לסיום המלחמה בתימן.
|
|
|
|
|
צמרת חמאס בראשות יו"ר הלשכה המדינית, אסמאעיל הניה, ביקרה בסעודיה באפריל השנה. אל הניה נלוו חאלד משעל ומוסא אבו-מרזוק, היו"רים לשעבר של הארגון הממשיכים למלא בו תפקידים בכירים, וכן חליל חיא, סגנו של יחיא סנוואר וראש לשכת ההסברה בארגון.
|
|
|
|
|
איש אינו אוהב את מפגשי הליגה הערבית – למעט בשאר אסד. סוריה הושעתה מן הארגון בשנת 2011 בשל הדיכוי הברברי של התקוממות מתנגדי המשטר, אך השבוע הוחזרה אליו ואסד הוזמן לפגישת הפסגה שתתקיים בסעודיה בשבוע הבא. מבחינת אסד, זהו צעד נוסף למימוש תקוותו להתקבל מחדש גם במערב – מסביר אקונומיסט.
|
|
|
|
|
סוריה השיגה השבוע ניצחון היסטורי לאחר ששרי החוץ הערביים הודיעו ב-7 במאי על חזרתה לליגה הערבית ולכל מוסדותיה ללא תנאים, המהלך מאפשר לנשיא בשאר אסד להשתתף בוועידת הפסגה הערבית שתתקיים בריאד ב-19 במאי לאחר חרם ערבי שנמשך 12 שנים.
|
|
|
|
|
ג'ק סאליבאן, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב יצא בסוף השבוע שעבר לביקור בסעודיה שבמהלכו ייפגש עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לדיון על ההתפתחויות האחרונות באזור ובראשן התקרבותה של סעודיה לציר הסיני-רוסי- אירני. ביקורו של סאליבאן בא לאחר ביקורו של וויליאם ברנס ראש ה-CIA בסעודיה לפני 3 שבועות שבמהלכו הוא העביר לבית המלוכה הסעודי את מורת רוחו של הבית הלבן מהצעדים האחרונים של סעודיה.
|
|
|
|
|
|
|
|
איציק וולף
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
