לימין הקיצוני בצרפת יש הכרזות מפוצצות ומעט פרטים

ג'ורדן ברדלה, מנהיג האיחוד הלאומי הימני-קיצוני העשוי להיות ראש ממשלתה הבא של צרפת, חזר על אותו מסר לאורך כל הקמפיין: מפלגתו תפחית בצורה חדה את ההגירה, תוריד מיסים ותילחם בפשיעה. אבל המפלגה, בראשותה של מרין לה-פן, היא היורשת של מסורת הקשורה בגזענות, אנטישמיות והכחשת שואה. למרות שהרחיקה את עצמה מן העבר שלה – הפילוסופיות הבסיסיות נותרו: מהגרים מהווים סכנה לבטחונה, כלכלתה וזהותה הלאומית של צרפת.

לקראת הסיבוב השני והמכריע בבחירות לאסיפה הלאומית (7.7.24), ולאחר שהמפלגה ניצחה בסיבוב הראשון עם 33% מהקולות, מציג ניו-יורק טיימס את תוכניותיה המרכזיות. הללו כוללות: הפסקת מתן אזרחות אוטומטי בגיל 18 למי שנולדו בצרפת להורים שאינם צרפתים; מניעת טיפול רפואי חינם ממהגרים בלתי רשומים, למעט במצבי חירום; מניעת תפקידים רגישים, למשל בביטחון ובגרעין, מבעלי אזרחות כפולה; מניעת דיור ציבורי מעבריינים מורשעים; וביטול מס הקנייה על כל צורות האנרגיה.

לא ברור כיצד ברדלה מתכוון לעשות זאת. המצע בן 21 העמודים עמוס בתמונות ותרשימים, מלא ברעיונות סוחפים אך דל בפרטים כיצד ליישם אותם. במהלך הקמפיין ברדלה גם צמצם כמה מן ההבטחות ושם בצד כמה אחרות. אבל חלק מאלה שנותרו מבטיחים התנגשות חזיתית עם הנשיא עמנואל מקרון ועם בית המשפט החוקתי; וישנה גם השאלה הפתוחה כיצד כל זה ימומן.

לא ברור האם ברדלה בן ה-28 אכן ימונה לראש הממשלה. נכון לעכשיו, המפלגה הבטיחה רק 38 מבין 577 המושבים באסיפה הלאומית. כעת קיימת התגייסות כללית למנוע ממנה רוב מוחלט; למעלה מ-200 מיריביה פרשו ממירוצים תלת-ראשיים במחוזות הבחירה, במטרה לחזק את המועמד האנטי-ימני שנותר. ברדלה אמר שלא יקח את התפקיד בלי רוב מוחלט של 289 מושבים.

אם האיחוד הלאומי כן יעלה לשלטון, הוא מבטיח להפעיל שורה של צעדים כבר בקיץ הנוכחי. ברדלה גם אומר, שבשנים הבאות יישם את מדיניות "ההעדפה הלאומית" הוותיקה של מפלגתו: העדפה לצרפתים על פני תושבים זרים בחלק מהמשרות, ההטבות והסובסידיות הממשלתיות. ההנחה היא שבית המשפט החוקתי יפסול צעדים כאלה, כפי שפסל לאחרונה מגבלות על הטבות סוציאליות לתושבים לא-צרפתים החיים במדינה פחות מחמש שנים בקובעו שזוהי הפרה של עקרונות החוקה מ-1789.

ברדלה מודע למגבלה החוקתית ומפלגתו קוראת לערוך משאל עם ולשנות את החוקה כדי לאפשר צעדים כאלה. אולם, המילה האחרונה בנושא מצויה בידי הנשיא – ומקרון הבהיר שהוא מתנגד לרבות מהצעותיה של המפלגה בתחום "ההעדפה הלאומית".

יהיה קל יותר ליישם את תוכניתו של ברדלה להילחם בפשיעה, ממשיך הטיימס. הוא הבטיח שבשבועות הראשונים בתפקיד, הוא יעביר חוקים הקובעים עונשי מינימום לעבריינים חוזרים ומפחיתים את הסיוע הממשלתי למשפחותיהם של עבריינים קטינים חוזרים.

כדי להחזיר כסף לכיסיהם של הצרפתים, הבטחתו העיקרית של ברדלה היא לחתוך את המס על האנרגיה. כאשר נשאל כיצד יממן זאת – המס מכניס 17 מיליארד אירו בשנה – ברדלה העלה מספר אפשרויות, כולל הפחתה של 2 מיליארד אירו בתשלום לאיחוד האירופי. כאן שוב צפוי לו עימות עם מקרון, תומך מובהק ועוצמתי של האיחוד. ואם יעשה זאת, האיחוד צפוי להגיב בקיצוץ העברותיו שלו לצרפת; החקלאים הצרפתים הם הנהנים הגדולים ביותר מהסובסידיות של האיחוד.

הדיונים על תקציבו הרב-שנתי הבא של האיחוד יחלו בשנה הבאה. אם צרפת תתעקש לצמצם את חלקה בו, היא כנראה תשיג זאת – אך כנראה לא 2 מיליארד אירו. אבל המחיר מבחינת האיחוד, שצרפת היא התורמת השנייה בגודלה לתקציבו (אחרי גרמניה), יהיה כבד . צרפת תומכת באופן מסורתי בהגדלת תקציבו של האיחוד, ואם תשנה את מדיניותה – אפשר לשכוח מהגדלה של הסיוע הצבאי והביטחוני לאוקראינה.