בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביהמ"ש נעתר לבצע בדיקת רקמות לילדים שנולדו בהודו
|
נהרו ברחמן של אימהות פונדקאיות הודיות ונוצרו מזרעם של אבות ישראלים ותורמות ביציות אנונימיות וכיום מצויים בהודו ● האבות רוצים לגדלם ולהשיבם לארץ ● ביהמ"ש אפשר את בדיקת הרקמות
|
יש לשמוע את עמדתם של הקטינים, שאחד מהם הינו בן חודש וחצי והשניים אחרים עוברים, באמצעות אופוטרופוס לדין [AP]
|
|
|
|
בימ"ש התיר פתיחת קבר לצורך בדיקת אבהות
|
רחלי אלפרוביץ-רוטנברג
|
בית משפט לענייני משפחה בכפר סבא פסק כי לשם מענה לשאלה מיהו אביו של קטין ולשם טובתו של הקטין, לא יהיה מנוס מפתיחת קברו של המנוח, הוצאת הגופה ונטילת דגימה מעצמותיו אשר תכריע בסוגיה ∙ בית המשפט ציין בנוסף, כי למרות הקושי הרב שבהכרעה וחרף הפגיעה בכבוד המת, הרי שטובתו של הקטין עדיפה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"בהתייחס לסוגייה הספציפית נשוא דיוננו, ההיבט המרכזי של עיקרון טובת הילד, עניינו בזכותם של הקטינים לדעת את זהות אביהם. מתן אסמכתא חוקית לקשר הדם בין הקטינים לבין המערערים (בהנחה שקשר כזה קיים אומנם במציאות), כמו גם האפשרות לחיים משותפים יחד, הן יסוד מוסד בחייהם של קטינים, וחלק אינטגראלי מגיבוש זהותם העצמית. אין תחליף לקשר הדם בין הורה לבין בנו. אין תחליף למשמורת הורית הבנויה על קשר הדם". כך קבעה (יום ה', 6.05.10) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה בן עמי, בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בו נדחו בקשותיהם של שלושה גברים למתן צו לעריכת בדיקת רקמות, ולבדיקת אבהותם, בהתייחס לקטינים שנולדו מתרומת ביציות ובמסגרת הסכמי פונדקאות, בהם נקשרו המערערים הנ"ל. המערערים, אשר התקשרו בהסכם פונדקאות עם נשים מהודו, מבקשים כעת כי אבהותם תוכר. בקשתם שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, כי זה יורה על ביצוע בדיקת רקמות, נדחתה, מטעמים של היעדר סמכות בינ"ל וכן מטעמים שב חוק הסכמים לנשיאת עוברים. ערעורם לבית המשפט המחוזי נתקבל ונפסק כי בדיקת רקמות זו עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים, כמו גם עם המשפט הבינלאומי הפרטי, שכן המבקשים הם אזרחים ישראלים והבדיקה המתבקשת תבוצע במעבדה ישראלית. נפסק עוד כי יש למנות אפוטרופוס לדין לקטין וזאת בכדי לשמוע את "עמדתו" (שניים מן הקטינים טרם נולדו ואחד מהם הינו בן חודש וחצי בלבד).
|
המערערים, יהודים ישראלים, אשר כל אחד מהם נקשר בשנת 2009 בהסכם לנשיאת עוברים עם אישה פונדקאית בהודו, כאשר תורמות הביציות נותרו אנונימיות וויתרו על זכותן להורות, מבקשים כעת להביא את הילדים לישראל ולגדלם כאזרחים ישראלים. ילדו של המערער 1 כבר נולד, וילדיהם של המערערים 2 ו-3 עדיין מצויים בשלבי הריון מתקדמים. בכדי לעשות כן, הגישו המערערים לבית המשפט לענייני משפחה בקשות "להפניה לבדיקת רקמות לפיע נוהל חו"ל לבדיקת אבהות". על-פי הנוהל, כאשר מתעורר צורך בבדיקת רקמות לצורך הוכחת קשרי משפחה, על-פי דרישת משרד הפנים, אך הנבדק מצוי מחוץ לגבולות ישראל, תינטל הדגימה על-ידי הנציג הקונסולארי, ותועבר לבית החולים תל השומר בפרוצדורה מסוימת. בנוסף עתרו המערערים, כי לאחר קביעת האבהות במסגרת בדיקת הרקמות, יינתן פסק דין הצהרתי בדבר אבהותם על הקטינים. עוד התבקש צו המורה למשרד הפנים לרשום הקטינים כילדיהם של המערערים. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה על-רקע היעדר סמכות בינלאומית. לשיטתו של בית משפט קמא, הוא אינו מוסמך להיעתר לבקשה משלא הוכח כי המערערים הם הוריהם של הקטינים שנולדו ועתידים להיוולד, ומשהאחרונים אינם מצויים בישראל ולפיכך נעדרי זיקה אליה. כן דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה מטעמים של טובת הקטינים – זה שנולד ואלו שעומדים להוולד: גידול על-ידי הורה אחד אינו עולה בקנה אחד עם טובתם, כפי שזו עוגנה באמנה לזכויות הילד.
|
הן המערערים והן היועמ"ש ערערו על תוצאות פסק הדין. לטענת המערערים, לבית משפט קמא סמכות להורות על ביצוע הבדיקה מכוח סעיף 28א לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 הקובע כי צו כאמור יינתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה, כמו גם מכוח סעיפים 1 ו- 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, שעניינם הסמכות הכללית לדיון בתביעת אבהות. כן גרסו העותרים כי גם מנקודת המבט של 'עיקרון טובת הילד' היה מקום לקבל את הבקשה, שעה שדחייתה משמעותה הותרת ילדיהם חסרי אזרחות וזהות. היועמ"ש הצטרף לעמדת העותרים.
|
השופטת חנה בן-עמי • החוק מאפשר לביהמ"ש ישראלי לצוות על ביצוע בדיקת רקמות - על-פי החוק לא תיערך בדיקה גנטית אלא על-פי צו של ביהמ"ש לענייני משפחה. מקום בו הצוים מופנים כאמור כלפי מכון או מעבדה גנטית בישראל, וכאשר המבקשים הם ישראלים, לא מתעוררת גם כל שאלה מבחינת כללי הסמכות הבינלאומית. • ביצוע בדיקה גנטית עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים - "בהתייחס לסוגייה הספציפית נשוא דיוננו, ההיבט המרכזי של עיקרון טובת הילד, עניינו בזכותם של הקטינים לדעת את זהות אביהם. מתן אסמכתא חוקית לקשר הדם בין הקטינים לבין המערערים (בהנחה שקשר כזה קיים אומנם במציאות), כמו גם האפשרות לחיים משותפים יחד, הן יסוד מוסד בחייהם של קטינים, וחלק אינטגרלי מגיבוש זהותם העצמית. אין תחליף לקשר הדם בין הורה לבין בנו. אין תחליף למשמורת הורית הבנויה על קשר הדם". בכל מקרה, בדיקת הרקמות כשלעצמה אינה תוביל ישירות להכרת ביהמ"ש הישראלי באבהות המערערים על הקטינים שכן נדרשים עוד מספר שלבים כמו בדיקת הדין ההודי לעניין פונדקאות וכו'. זאת ועוד- הדרישה בחוק ולפיה אך ורק זוג יוכל לקבל שירותי פונדקות הינה דרישה מפלה, כפי שקבע ביהמ"ש העליון: את הבחינה של טובת הילד יש לעשות ביחס לקטין הספציפי שעניינו מונח בפני בית המשפט, ולא ביחס לקטין ערטילאי כלשהו, מעין "הקטין הסביר", מה גם שיש להיזהר מלערב בעניין שיקולים אידיאולוגיים או דתיים. על כן, היעתרות לבקשות בדבר עריכת בדיקה גנטית לקטינים, עולה בקנה אחד עם טובתם ומצויה בסמכותו של בית המשפט. • האם יש למנות לקטינים אופטרופוס לדין? - המערערים גורסים כי מקום בו ישנה הסתברות גבוהה כי הם ההורים, הם צריכים לשמש בתפקיד זה. דא עקא, שבמקרה דנן, בשים לב לגילם של הקטינים – אשר שניים מהם כבני חודש וחצי והיתר טרם נולדו – לכאורה לא יכולה לצמוח כל תועלת ממינוי אפוטרופוס לדין או עורך דין על-מנת לייצגם, שכן למעט העלאת שיקולים כלליים בנוגע לטובתם של הקטינים – שיקולים העומדים ממילא בפניו של בית המשפט כחלק מבחינתו את טובת הקטינים, לא יהיה בידיהם לעשות דבר, וודאי שלא להשמיע קולם של הקטינים הקונקרטיים. זאת ועוד, ובנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, מינוי אפוטרופוס כאמור אף עשוי להביא לפגיעה מיידית בטובתם של הקטינים, מחמת העובדה כי יש בו לעכב במידה ניכרת ההכרעה השיפוטית בעניינם. אין להתעלם ממצבם של הקטינים שנולדו זה מכבר למערער 1 והמצויים מזה כחודש וחצי בהודו, משוללי אזרחות ושירותים בסיסיים. בנסיבות אלה, כל יום של עיכוב בהכרעה השיפוטית, הוא בעל משמעות ממשית על מצבם הפיזי, הנפשי וההתפתחותי. זאת ועוד: פרשנותו התכליתית של החיקוק אשר מדריש התייצבותו של אופוטרופוס לדין טרם ביצוע בדיקת רקמות נועד למקרים שבהם ישנה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לזהות האב, אך לא למקרים שבהם מנסים לברר מיהו האב בלא שיש התנגדות מצד האם. השופטת תמר-בזק רפפורט • אין להורות על בדיקת רקמות בלא שמיעת עמדתו של הקטין - סעיף 28ב לחוק מידע גנטי, התשס"א – 2000 אינו מאפשר עריכת בדיקה גנטית לקטין בלא שמיעת עמדתו, וסעיף 28ו מחייב מינוי אפוטרופוס לדין מקום בו לא ניתן לשמוע את עמדתו של הקטין (כמו במקרה דנן כאשר הקטין הינו בן חודש וחצי): "בענייננו, משמדובר בקטינים השוהים בהודו, מטבע הדברים יהא זה אותו אדם או גוף ממלכתי שהוא ה"אחראי" עליהם לפי דיני הודו, ובטרם יאמר זה את דברו, אין לדון בבקשה". • רק במקרי קיצון תבוצע בדיקת רקמות בלא שמיעת עמדת הקטין - אומנם במקרי קיצון, ואם מתברר כי לא קיימת אפשרות מעשית לשמיעת קולו של הקטין, בהחלט מתקבל על הדעת כי לבית המשפט סמכות להורות על צו אף בלא שנשמע קולו של הקטין, לאחר ששוכנע כי מתן הצו תואם את טובתו של הקטין, וזאת מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט. אלא שסמכות זו שמורה לטעמי למקרי קיצון, אשר מקרה זה איננו מביניהם. לא נטען כי קיימת מניעה לשמיעת קולו של הקטין באמצעות האחראי עליו, ובמצב זה אין הצדקה לנהוג שלא על-פי לשונו המפורשת של החוק. על כן יש להשיב את הדיון לבית משפט קמא, אשר ישמע את האחראי על הקטין לפי דיני הודו, במהירות האפשרית. השופט דוד מינץ מצטרף לעמדתה.
|
הערעור נתקבל. הדיון יושב לביהמ"ש קמא אשר ישמע את עמדתו של האופוטרופוס לדין מהודו ובכפוף לכך יכריע ביהמ"ש קמא בנדון.
|
- בבית המשפט המחוזי בירושלים - בפני השופטים חנה בן-עמי, תמר בזק-רפפורט ו דוד מינץ - בשם המערערים: עו"ד אירית רוזנבלום - בשם המדינה: עו"ד גור רוזנבלט
|
|
|
עמ"ש 14816-04-10 פלוני ואח' נ' פרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי (ניתן: 6.05.10)
|
|
תאריך:
|
07/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
07/05/2010
|
|
ענבל בר-און
|
ביהמ"ש נעתר לבצע בדיקת רקמות לילדים שנולדו בהודו
|
|
"דומה, כי לא אטעה אם אקבע, כי במקרה זה, לקתה משטרת ישראל בליקוי מאורות, והחליטה מראש, כי התובע הינו הפושע המבוקש. מרגע זה ואילך, פעלה ללא לאות, כמכונה משומנת היטב, על-מנת לחלץ מפיו הודאה, בין היתר בהציגה בפניו דוח דנ"א כוזב, הכאתו והשפלתו". כך קבעה (יום א', 2.05.10), שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דליה גרנות, בתביעה אשר הוגשה בידי רגב שוובר כנגד מדינת ישראל, בגין התרשלות בחקירת אונס קטינה.
|
|
|
"על סבל ההינתקות באופן כללי אין צורך להכביר במילים. לעותרים באופן מיוחד נגרמו קשיים רבים. אני סבור כי על-מנת להשיב לעותרים את רכושם שאבד, ראוי היה לנהוג בהם לפנים משורת הדין, באשר נסיבות עניינם כנ"ל הן מיוחדות וחריגות". כך קבע (יום א', 25.04.10), שופט בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, נועם סולברג, בעתירה אשר הגישו הזוג שלום ורוית מעודד, מפוני ההינתקות, כנגד מנהלת סל"ע, לפצותם בגין שורה של נזקים רכושיים אשר נגרמו להם עקב ההינתקות.
|
|
|
"לאור האמור, עמדת המשטרה במקרה זה, לפיה אין להתיר הנפת דגלים המזוהים עם תנועת "כך" בהפגנת תנועתם של העותרים, עולה בקנה אחד עם סמכויותיה ועם אחריותה למנוע עבירות על החוק. המשטרה לא סרבה להתיר לעותרים, ביחד עם אחרים, לקיים תהלוכה או הפגנה. היא סרבה להתיר שימוש באמצעים פסולים, מפרי חוק, בהפגנה. החלטתה בעניין זה מצויה בגדרי הדין, ומתיישבת עם תקנת הציבור והאינטרס הציבורי. החלטת המשטרה הינה סבירה, ראויה ומידתית, ואין עילה להתערב בה". כך קבעה (יום ג', 18.04.10 ) שופטת בית משפט העליון, אילה פרוקצ'יה, בעתירה שהגישו איתמר ואילה בן גביר בטענה עקרונית כי על כוחות המשטרה לאפשר להם ולאחרים לצעוד בהפגנה במרכז העיר ירושלים עם דגלי כהנא, מנהיגה לשעעבר של תנועת "כך".
|
|
|
"אף אנו סבורים שנקיטת ענישה סלחנית כלפי המערער וכלפי המעשים החמורים שביצע עלולה לפגוע באינטרס הציבורי של הוקעה והרתעת רופאים אחרים מלנהוג כפי שנהג המערער". כך קבעו (יום ג', 27.4.10) שופטי בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה, אברהם טל, אחיקם סטולר וורדה פלאוט. מדובר במקרה נדיר ביותר שבו סירב בית משפט השלום בפתח תקוה לקבל הסדר טיעון בין המדינה לבין גיניקולוג בכיר מבית החולים בילינסון, אשר הורשע על-פי הודאתו בעבירות של זיוף בידי עובד ציבור בכוונה לקבל דבר, בשימוש במסמך מזויף, בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים.
|
|
|
"אינך יודע לעולם אם יגבר על הגבר יצרו, ואף שמתחילה לא תיכנן לסיים את האקט בגוף האשה, בפועל כך יעשה, ולעתים אף בשבריר שניה שלא תוכנן". כך קבע (יום ב', 12.04.10) שופט בית משפט העליון, אליקים רובינשטיין, בערעורו של נאשם בהדבקה במחלת האיידס, אשר העלה את הטענה ולפיה: "אם אינו מגיע לסיפוקו בגוף האישה - הרי שאינו מפיץ את המחלה".
|
|
|
|