פרטים אישיים
נשואה ואם לשניים. תושבת תל אביב.
מידע אישי כללי
נולדה וגדלה בירושלים. בוגרת הגימנסיה העברית רחביה בירושלים. במספר ראיונות תקשורתיים העידה כי בילדותה היתה קורבן לאלימות פיזית, נפשית ומינית מצד בן משפחה.
פרטי השכלה
בוגרת בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת בית הספר למנהלים באוניברסיטה הפתוחה. בעלת תואר ראשון ושני בהיסטוריה של האמנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר ראשון במדע המדינה, גם כן מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומהמרכז האקדמי למנהל ועסקים ברמת גן.
ניסיון בעבודה
את עיקר השכלתה האקדמית רכשה באוניברסיטה העברית בירושלים, ב-1992 השלימה לימודי תואר ראשון במדע המדינה ותואר ראשון ושני בהיסטוריה של האמנות. כמו כן הינה בוגרת בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.
נסיונה התעסוקתי כולל מגוון תפקידים בתחומים שונים, בהם: רפראנטית תקציבים במשרד הביטחון, מנהלת סניף ירושלים של מכון שחר לבגרות ופסיכומטרי, מנהלת אגף קשרי חוץ והפקות בבית הספר לקולנוע "קמרה אובסקורה" ועוד.
עסקה בפעילות חברתית וקהילתית בירושלים ובמסגרת זו הקימה את ממ"י- המרכז המשפטי לילדים ולנוער. בשנים 2003-1998 כיהנה כחברת מועצת העיר ירושלים וכממלאת מקום ראש העיר ואחראית לקידום ילדים ונוער. בשנים 2009-2004 שימשה כראש המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות.
ב-2008 השלימה לימודי משפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמרכז האקדמי למנהל ועסקים ברמת גן. לאחר שהוסמכה כעורכת דין החלה לעסוק במקצוע זה והקימה משרד פרטי בשם – "משרד עורכות דין
רוני אלוני סדובניק". בהשפעת נסיון חייה האישי ופעילותה הציבורית, התמקד המשרד בייצוג קורבנות עבירות מין.
במסגרת פעילותה המשפטית היתה מעורבת במספר פרשיות משפטיות שזכו לסיקור תקשורתי ותשומת לב ציבורית רבה. בין היתר ייצגה את מאי פאטל במסגרת תביעת נזיקין שהגישה נגד מפקדה בשירות הצבאי בטענה כי זה תקף אותה מינית. כמו כן ייצגה את הנפגעת בפרשת "האונס בגן העיר" כאשר זו ביקשה לזכות בהכרה כנפגעת פעולות איבה ובהליכים משפטיים נוספים. כמו כן ייצגה מספר נשים בתביעה שהגישו נגד עורך הדין אורי דניאל בטענה כי תקף אותן מינית. בפסק דין שהתקבל בתביעה על ידי בית המשפט העליון נקבע כי טענת התובעות היתה נטולת בסיס וכי עורכת הדין אלוני-סדובניק, לצד עם איש יחסי הציבור מוטי מורל, היתה שותפה לתכנון וניהול קמפיין ציבורי נגד אריאל מתוך כוונה לפגוע בשמו הטוב. בתגובה לקביעת בית המשפט טענה כי פעולותיה הונעו על ידי אמונה בצדק טענותיהן של התובעות. בעקבות פסק הדין הוגשה תלונות נגדה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, וזו החליטה לאחר דיון לגנוז את התלונות.
מעורבותה בפרשיות אלו כמו גם פעילות עניפה בזירה התקשורתית כמרואיינת וחברת פאנלים, הפכו אותה לדמות מוכרת בציבוריות הישראלית המזוהה עם מאבקן של נפגעות עבירות מין.