|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

"קצת קשה אז חוזרים בתשובה?"

את המשפט הנפוץ הזה, בוודאי שמעתם גם אתם לפחות פעם אחת בתהליך ההתקרבות שלכם חזרה לחיק היהדות אז האם חזרה בתשובה היא באמת נחלתם של חלשי אופי ומוכי ייסורים? אפרת כהן בטור נוקב
23/05/2016  |   מגזין הידברות   |   מאמרים   |   הידברות   |   תגובות
[צילום אילוסטרציה: נתי שוחט/פלאש 90]

קוראים לזה התמודדות
נכון, קשיים הרבה פעמים הם טריגר מהותי שגורם לאנשים לחפש נחמה, מזור או פשוט משהו אמיתי להישען עליו. אבל לאדם שנמצא בקושי אמיתי ובאמת רוצה לעשות חשבון נפש פרטי אמיץ עם עצמו - לא תוכלו למכור לוקשים. לא כשהוא מנותק מכל הבלי העולם ומחובר באמת לעצמו. זאת לא הגדרה של בריחה. זאת היא התמודדות.

   רשימות קודמות
  למי יש מקום באקדמיה
  12 שנות לימוד קבלה. והתוצאה? שיר כפירה
  עבדים בני זמננו: יש דבר כזה
  האם היהדות מתאימה לאוהבי חופש?
  טראמפ לא טוב ליהודים

לפני מספר ימים נתקלתי באחד מאתרי החדשות בכותרת מפוצצת, שהכריזה כי: "יתמות ואשמה מובילות לחזרה בתשובה". סקרנית, נכנסתי לקרוא את האייטם, שכלל ראיון שנערך עם פסיכולוג בשם ד"ר עמית פכלר. בכתבה תואר ספר שפכלר הוציא לא מזמן, מבוסס על עבודת דוקטורט שכתב, במסגרתה חקר את הקשר בין יתמות לבין חזרה בתשובה. כשסיימתי לקרוא את הראיון - הרגשתי שמתהפכת לי הבטן.

לפי פכלר, שראיין 32 יתומים, תחושת האשמה הקשה כל כך שהיתומים חווים עם מותו של אחד ההורים - היא שגורמת להם למצוא נחמה ביהדות ולחזור בתשובה, בעצם כמעין בריחה מהחיים עצמם, אם תרצו. בספר, אותו החלטתי שלא לקרוא, הוא מקדיש לכך לא פחות מפרק שלם, שנקרא "סלח לנו אבינו: חזרה בתשובה".

"הנוסחה היא כזו: יתמות בתוספת אשמה מובילה לחזרה בתשובה", טוען פכלר בראיון. "אדם שמתייתם מאביו ומרגיש רגשי אשמה בשל כך, נמצא במסלול שיכול להוביל אותו לחזרה בתשובה... שכן חזרה בתשובה משמשת כתיקון לאותה אשמה. כהיטהרות".

עוד הוסיף פכלר והביא את דבריו של אחד הנחקרים שלו, שתיאר מפגש שהיה לו עם רב חשוב, במהלכו הרב לחץ את ידו ואף זכר את שמו הפרטי. "'הייתי מאוד מופתע שהוא, הגדול, יודע את השם שלי... זה לא רב שלוחץ לך את היד, אלא נותן לך חיבוק'. לחזור אל 'אבא שבשמים' זה אמורפי, מופשט. כשיש דמות בשר ודם שקוראת בשמך ואפילו מחבקת אותך - זה כבר סוג של התגלמות של אבא ממש". במילים אחרות, דווקא במצב רגיש כמו יתמות, מנצלות דמויות דתיות את כוחן כלפי ה"קורבן" האומלל, כדי ללכוד גם אותו ברשת.

כשקראתי את הדברים, תקפו אותי הרהורים עמוקים. פתאום נזכרתי במשפט המוכר והנפוץ שאוהבים להטיח בכל מי שמתחיל לגלות ניצני התקרבות ליהדות. "מה קרה? קצת קשה אז חוזרים בתשובה?". אני זוכרת, איך בתחילת דרכי בעולם התשובה נחרדתי מהמשפט הזה וחשבתי עליו לא מעט בהקשר לתהליך שעברתי אני. ביני לבין עצמי, תהיתי גם אני, האם זו הייתה דרכי? האם ההתקרבות שלי ליהדות באמת נבעה מאופי חלש, עד שרק שיוך דתי כלשהו וקשר לאיזו ישות שמיימית דמיונית כביכול יכל להציל את חיי?


"השבי היה מתנה שעזרה לי לגלות את הבורא"


נוח הרץ היה טייס צעיר ונמרץ בן 26, כשנקרא להשתתף במלחמת יום הכיפורים. הוריו של הרץ, אומנם גדלו בבתים דתיים שורשיים באירופה, אולם כעבור שנים, כניצולי שואה, איבדו את הקשר עם היהדות. את הבן שנולד להם בחרו לגדל באחד הקיבוצים של ארגון 'השומר הצעיר', או במילים אחרות - דווקא באחד ממעוזי החילוניות האדוקים של התקופה.

אבל שנים אחרי, בדיוק המקום ממנו ברחו הוריו של הרץ - היה המקום אליו בחר הרץ לחזור. בעיצומה של המלחמה, התרסק מטוס הקרב שלו מפגיעת טיל ישירה, והרץ, שנפצע קשה ואיבד את הכרתו, התעורר לפתע באורח נס שניות אחר כך, הפעיל את מצנח החרום שלו ואיבד שוב את הכרתו.

כשהתעורר, גילה שהוא שבוי מעבר לקווי האויב, מאושפז בבית חולים סורי, עם רגל קטועה. מספר ימים לאחר מכן, כבר הועבר לשבי הסורי עצמו, שם שהה במשך שמונה חודשים וחצי, ארבעה חודשים וחצי מתוכם בתנאים שהדעת אינה סובלת: הוא נכלא בצינוק קטן וצר מלהכיל, שהכיל שתי שמיכות צמר דקות ומעופשות בלבד, זאת כמעט בלי לראות אור יום. הוא סבל מקור, צמא ורעב, ועבר עינויים קשים, שעד היום הוא מתקשה לחשוף בהרצאות בפני הקהל הרחב. מלבד זאת, מצבו הפיזי היה בכי רע: בהיעדר כל משככי כאבים, הוא סבל ייסורי תופת, שכללו כאבי פאנטום חזקים במקומה של הרגל החסרה, ותחבושות ספוגות בכמות אדירה של דם קרוש ומוגלה, שהוחלפו רק אחת לכמה ימים. והגרוע מכל, מבחינתו, הייתה הבדידות וחוסר הידיעה מה ילד יום, ומה יעלה בסופו של דבר בגורלו.

שבע שנים אחרי ששוחרר, הוא החל בתהליך של התקרבות ליהדות. מספר שנים מאוחר יותר, כשחזותו כבר מעידה על התהליך הדתי שעבר, רואיין באחד מערוצי הטלוויזיה. במהלך הראיון שאלה אותו המראיינת האם החוויות הקשות שעבר בשבי הן שגרמו לו לחזור בתשובה. השאלה, שנשאה בחובה מטען כבד, בעצם הניחה הנחת יסוד סמויה ומזלזלת: 'היה לך קשה - אז ברחת לדת'.

אבל הרץ לא נשאר חייב. ראשית ענה למראיינת בביטחון מלא שכן, אין ספק שהחוויות המשמעותיות כל כך שעברו עליו בשבי הן שהובילו אותו אל חיק היהדות. אבל אז הוסיף ואמר: "אם לא שבי - מה יזכיר לי מה האמת?", הוא הסביר שבעצם מדובר בעניין עמוק מכפי שהוא נראה, שכן אדם שחווה קושי משמעותי בחיים, שמרגיש תלוי פתאום בין שמיים לארץ - מבין גם פתאום את האמת. הוא מבין עד כמה הוא קטן, ועד כמה שום דבר ואיש לא באמת יוכלו לעזור לו.

במקביל תיאר כיצד השעות הריקות והלילות הלבנים שעבר בשבי הם שעוררו אותו להתבוננות אמיתית ולחשבון נפש מעמיק. שם, פתאום פגש בתוכו את המקום הכי פנימי וכמוס שקיים בו, את הנקודה היהודית העמוקה שטמונה בו. זו ששום ילדות חילונית אדוקה בקיבוץ של השומר הצעיר, ואפילו בורות אמיתית בכל הקשור ליהדות - לא הצליחו להעלים ממנו.

במילים אחרות, בחוויה של הרץ, השבי, היה עבורו הזדמנות לאפס את כל השעונים של חייו. לעצור רגע, להתבונן, להפסיק להיות שייך למרוץ החומרי המטורף וחסר התכלית של החיים, זה שלא באמת מוביל אף אחד לשום מקום.

אז נכון, קשיים הרבה פעמים הם טריגר מהותי שגורם לאנשים לחפש נחמה, מזור או פשוט משהו אמיתי להישען עליו. אבל לאדם שנמצא בקושי אמיתי ובאמת רוצה לעשות חשבון נפש פרטי אמיץ עם עצמו - לא תוכלו למכור לוקשים. לא כשהוא מנותק מכל הבלי העולם ומחובר באמת לעצמו. זאת לא הגדרה של בריחה. זאת היא התמודדות.


"עבד ה' - הוא לבדו חופשי"


אם כן, כאמור יש מי שיטען שהבחירה בדת היא בריחה מהחיים, שכן נדמה שהיא גורמת לאדם להסיר אחריות מהחיים שלו, להפסיק לחשוב בעצמו ולאבד את הזהות, את האינדיבידואליות ואת העצמאות שלו. האמת היא, שההפך הוא הנכון. או כמו שמשפט נפוץ אומר: "האמונה פירושה שלווה, למרות שאין לך את כל התשובות".

ראשית כל, בואו נזכור שהרבה יותר קשה להשליך את עצמך לחסדיו של כוח עליון, להאמין בו ולתת לו להוביל את החיים שלך, מאשר לעשות בעצמך דברים מעשיים בפועל, שירגיעו את הצורך הטבעי הזה. ביהדות קוראים לזה "אמונה", והיא עבודת חיים.

כשאדם חוזר בתשובה - הוא בעצם חוזר לעצמו, פנימה. אדם שמתקרב ליהדות לא הופך להיות עבד נרצע, חסר כל יכולת חשיבה. להפך, אין צורת חיים שמחייבת כל כך לחשוב, להיות מודע, לשקול כל מילה וכל מעשה שאתה עושה - כמו התורה הקדושה.

רבי יהודה הלוי כותב בשירו המפורסם והיפהפה כי "עבדי הזמן עבדי עבדים הם, ועבד ה' הוא לבדו חופשי". גם המשנה במסכת אבות מוסיפה על כך, ש"אין לך בן-חורין - אלא מי שעוסק בתורה". במילים אחרות, רק אדם שמנוטרל ממוסכמות חברתיות רדודות, שמפסיק להתרכז במה חושבים עליו, שמפסיק להיות שבוי בתבניות חסרות תכלית - הוא בן-חורין אמיתי. רק מי שמתחיל להקשיב לעצמו באמת פנימה, לעשות את מה שהוא מאמין בו ולחיות בתודעה אלוקית, מנותקת מכל אופנה חולפת - הוא זה שמתחיל לחיות כאן באמת. הוא לבדו חופשי.


"לא הצלחתם להרוג לי את האלוקים"


עובדיה ש. היה חבר בקיבוץ ברקאי, שהיה מסונף למשקי הקיבוצים של ארגון השומר הצעיר. כילד, נולד וגדל בחאלב שבסוריה, בן למשפחה דתית אדוקה. מאוחר יותר, עלה לארץ בעליית הנוער, אז הועבר לקיבוץ, ותוך מספר שנים, הפך בעל כורחו לילד חילוני למהדרין, שניטל ממנו כל זכר לזיקה היהודית והדתית עליה גדל.

עשרים וחמש שנה לאחר מכן, התקיימה שרשרת אירועים מיוחדים, לציון מלאת יובל שנים ל"עליית הנוער". באחד המפגשים האלה, שהתקיים במועדון ה"צוותא" בתל אביב, בו נכחו מאות חברי קיבוצים בוגרי עליית הנוער, נשא עובדיה דברים.

"באתי מבית דתי", תיאר. "וכשנכנסתי לחדר האוכל של הקיבוץ, ראיתי את מאכלי החזיר, ונתקפתי בחילה נוראה. חשתי כי נשמתי, נשמת ילד יהודי מחאלב, נפגעה קשות. אך החמור מכל היה, כשבמהלך הפגישות עם המדריך הצעיר, ניסה מדריך זה להסביר לנו, הילדים, שלמעשה אין אלוקים.

"מדריך זה", הוסיף בקול בוכים, "רצה להרוג לי את אלוקים. אך דעו לכם, אני ממשיך אומנם להיות חבר בקיבוץ של השומר הצעיר 'ברקאי', ואחראי שם על חבורות הנוער, אולם דעו לכם", הוא חזר ואמר בקול חנוק מבכי, "אתם לא הצלחתם להרוג לי את האלוקים!!!".

לסיכום, מאמרים ומחקרים אקדמיים יקומו ויפלו, יפריכו, יאוששו ושוב יסתרו את עצמם. גם מנהיגים צוררים ושונאי יהודים שינסו להמשיך לשבור את רוחנו יקומו וייעלמו בסוף מן העולם. נפגוש גם לא מעט הנחות יסוד ורעיונות מזלזלים שימשיכו להכריז שבחירה בדת היא כמעין "אופיום להמונים". אבל התורה, שהיא בת אלמוות, אינסופית ואלוקית - לעולם תהיה קיימת. בלתי תלויה בשום דבר, מעל הזמן ומעל המקום.

בסופו של דבר, הבריחה האמיתית היא לחיות 120 שנה בעולם הזה, בלי לשאול את עצמך פעם אחת מי אתה ומה אתה עושה כאן. מה שפתטי לאין שיעור זה להמשיך להאכיל את עצמך באיזה סיפור כיסוי, על כך שהעולם נברא לפני מיליוני שנים במפץ שאין לו סיבה וגורם, שהקופים הם בני הדודים שלנו, ושכל הכוחות, הכלים, המתנות שקיבלת והאנשים שזכית להכיר בימי חייך - כולם הגיעו אליך לגמרי במקרה. שאין שום טעם מיוחד לחיים שלנו בעולם הזה - וגם לא למוות שיגיע אחריו.

פורסם במקור: הידברות - אתר היהדות הגדול בעולם
תאריך:  23/05/2016   |   עודכן:  23/05/2016
אפרת כהן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"קצת קשה אז חוזרים בתשובה?"
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
תוניסיה היא זו שהפתיעה את העולם הערבי כשהייתה המדינה הראשונה שבה פרצה ב-2011 התופעה המכונה "האביב הערבי" ועכשיו היא מפתיעה אותו שוב, המפלגה האיסלאמית הגדולה שבה, המכונה "אל-נהצ'ה" (התחיה) שהינה שלוחה של תנועת "האחים המוסלמים" העולמית, הודיעה לפני כמה ימים על הינתקותה מתנועת האם והפיכתה למפלגה פוליטית.
23/05/2016  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים

23/05/2016  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
אם לא יהיו הפתעות יגישו עוד השבוע חברי-הכנסת אלי כהן ודוד אמסלם הצעת חוק לפיה פעם בחודש ייצאו העובדים בישראל לסוף-שבוע ארוך הנהוג במרבית מדינות העולם. את שעות העבודה החסרות ישלימו העובדים במהלך הימים הנותרים של החודש.
23/05/2016  |  רועי אורן  |   מאמרים
בוגי יעלון הגיע למשבצת אותה שאף למלא- משבצת שר הביטחון.הוא ראה בעיינים כלות כיצד ברק מתמנה לשר ביטחון, ומה שנותר לו היה לתקוף אותו מימין. זה לא הפריע לו לעשות את אותם הדברים כאשר התמנה לשר הביטחון.
23/05/2016  |  שמעון זיו  |   מאמרים
בחבורת האפס בר אפס שנוהגת להשמיע קולות של יודעת דבר, יעני פרשנית פוליטית וצבאית, חזינו בימים האחרונים והבנו שההתאוששות מהמהפך בתשל"ז 1977, עדיין אינה נראית באופק. מה עוד שכידוע לכולם, מה שטוב לנתניהו רע להם, מה שרע לנתניהו, טוב להם. כך הכול מראשית ועד אחרית.
23/05/2016  |  אסתר שניאורסון גרי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il