|   15:07:40
דלג
  אורי מילשטיין  
חוקר מערכות צה"ל
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
יוסף מרקו ברוך
סיפורו של נביא הצבאיות הציוני, יוסף מרקו ברוך

"רק לעזי נפש תשחק השעה"

בימים אלה יצא לאור ספרו החדש של ד"ר אורי מילשטיין, "גלגל המנוף של ההיסטוריה – התגבשות הציונות הביטחונית של ז'בוטינסקי" בהוצאת מכון ז'בוטינסקי והמדרשה הלאומית. להלן קטע מפתיע מספרו, על מורהו של ז'בוטינסקי בתחום הביטחון, יוסף מרקו ברוך, שהשיח התרבותי הציוני והישראלי השכיח אותו, משום שנולד בטורקיה והיה ימני קיצוני ולפיכך הזוי וזניח בעיני מורי הדור השמאלנים
01/09/2016  |   אורי מילשטיין   |   ספרים   |   תגובות

יוסף מרקו ברוך, שגילה לז'בוטינסקי את סוד המהפכה העברית, היה מבוגר ממנו בשמונה שנים. קיים דמיון מפתיע בין השניים: נולדו בדרום אירופה — אודסה ואיסטנבול, התייתמו מאב בגיל צעיר; שלטו בשפות רבות; למדו באוניברסיטת ברן, התייחסו לאיטליה כאל מולדת שנייה, העריצו את גריבלדי, ודבק בכל אחד מהם הכינוי: "גריבלדי היהודי". שניהם היו עיתונאים וייסדו עיתונים, היו משוררים, נדדו בעולם, היו ביקורתיים, מרדנים, פעילים ציונים כריזמטיים, נואמים בחסד, נקטו עמדות אופוזיציוניות לממסד, עמדות שנראו בעיני רבים כהזויות; סולקו על-ידי הרצל מבמת הקונגרס הציוני באמצע דבריהם, ושניהם העריכו כי טורקיה המתפוררת תחולק, וכי למען הגשמת הציונות חיוני להקים צבא עברי, ולהילחם נגד טורקיה לצד אויביה, כדי לשלוט לאחר הניצחון בארץ ישראל, בהסכמת המעצמות המנצחות, ובראש וראשונה בריטניה. שניהם לחמו בעצמם בשדות הקרב נגד טורקיה. ברוך, במלחמה העותמנית-יוונית על השליטה באי כרתים ב-1897, וז'בוטינסקי, במלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל.

היה גם הבדל אחד גדול ביניהם: בעוד שז'בוטינסקי העריץ את הרצל על מנהיגותו, ברוך התנגד לו ולציונות המדינית שלו, בחריפות, עקב חוסר ההבנה שגילה הרצל בחשיבות הגורם הצבאי בהקמת מדינה. ברוך טען שאין להסתפק בשתדלנות אצל ראשי מעצמות ואין לסמוך על הבטחותיהם. ראוי שיהודים יעלו בהמוניהם לארץ ישראל, יקימו צבא ויפתחו במאבק חמוש נגד הטורקים, לשחרורה של הארץ בכוח ולהקמת מדינה יהודית. ברוך התאבד בפירנצה שבאיטליה ב-1899, והוא בן 27 בלבד. גם ז'בוטינסקי שהה אז באיטליה, ועד ההתאבדות היו לו שיחות אחדות עם ברוך. בשבועון הציוני שייסד הרצל, "די ולט" (העולם), ובעיתון היומי הציוני הרוסי "המליץ", התפרסמו הספדים ובהם נכתב שהלך לעולמו אחד מלוחמיה המוכשרים ביותר של התנועה הציונית. אחרי שנתיים פרסם עליו הפילוסוף מרטין בובר שיר ב"די ולט". ברוך בישר את הציונות האסטרטגית, וז'בוטינסקי פיתח אותה לאידיאולוגיה שלמה.

ברוך נולד באיסטנבול ב-20 במאי 1872 להורים שהיגרו מרוסיה. על ילדותו ונעוריו מצויים מעט פרטים: אביו נפטר כשהיה ילד. אמו שבה לרוסיה. מכיוון שהיה מוכשר מאוד, הוא נשלח ללימודים בסמינר היהודי למורים "אליאנס" בפריס. מאוחר יותר למד במכון לחקלאות במונפליה, בדרום צרפת, כדי להכשיר את עצמו לעלייה ולהתיישבות בארץ ישראל. שם הוא התיידד עם חברי חוג מעריצי הפילוסוף האנרכיסט הצרפתי פייר-ז'וזף פרודון. מהם הוא אימץ לעצמו גישה אנטי-ממסדית חריפה, שהתאימה לאופיו. במשטרה החשאית הצרפתית הוא תויג מאז כאנרכיסט. תיוג זה דבק בו עד אחרית ימיו והקשה מאוד על פעילותו. אף בתנועה הציונית התייחסו אליו כאנרכיסט, למרות שכל פעילותו כוונה למטרה הפוכה: הקמת צבא. בשל תיוג זה הוא נחשד ב-1894 במעורבות ברצח נשיא צרפת, פרנסואה קרנו, על-ידי אנרכיסט איטלקי. לבסוף הוא למד פילוסופיה באוניברסיטת ברן, והיה חביבו של הפרופ' היהודי לודוויג שטיין, שעל הסטודנטים שלו נמנו באותה עת המהפכן הסובייטי-יהודי לאון טרוצקי, שהקים את הצבא האדום; המהפכנית והוגת הדעות היהודייה רוזה לוקסנבורג, שהנהיגה את ניסיון המהפכה הקומוניסטית בגרמניה ב-1919, והפילוסופית היהודייה אנה תומרקין. ברוך לימד את ילדיו של שטיין עברית, ואף גייס אותו לציונות.

בסיום לימודיו בסמינר נשלח ברוך ב-1890, כסטודנט מצטיין, להורות בבית ספר של אליאנס, בקהילה יהודית באחת הערים באלג'יר. באותם ימים השלימה צרפת את כיבושה של אלג'יר מידי האימפריה הטורקית המתפוררת. ברוך, שזכר לרעה את ימי ילדותו ונעוריו באיסטנבול, ונוכח באלג'יר בתהליכי ההתפוררות של האימפריה הטורקית, הגיע למסקנה שימיה ספורים ושעל היהודים לנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי, להקמת צבא, לכריתת בריתות עם עמים נוספים שנשלטו על-ידי הטורקים, ולכיבוש ארץ ישראל מידיהם, כדי לשוב ולהקים בה את מדינתם. הוא היה אז בן 20. מאז הציג את עצמו כשליח הציונות הצבאית. באוזני תלמידיו הוא פיאר את מעשי הגבורה של היהודים בימי המרידות נגד היוונים והרומאים, והכשיר אותם להשתמש בנשק להגנה עצמית בסכסוכים עם בני המקום, המוסלמים והנוצרים, למגינת לבם של ההורים. הוא ייסד עיתון בשם "לה ז'וז'" (השופט) שהיו לו שבעה מנויים, אחד מהם סטודנט לרפואה בברלין, תיאודור זלוציסטי, ממקימי אגודת הסטודנטים "ישראל הצעיר".

מנהיגי הקהילה היהודית באלג'יר, שניסו ללא הצלחה לרסן את ברוך מחשש שמא יעורר את הנוער היהודי לפעולות אלימות, גרמו לפיטוריו. מאז הוא נע ונד בין קהילות יהודיות באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, נערץ ומנודה גם יחד, מגיע עד פת לחם, ישן ברחובות, ואינו מוכן לקבל משרות שתפרענה לו לקדם בקרב היהודים את הציונות הצבאית.

מאלג'יר הוא נסע ב-1893 למעריצו, זלוציסטי, בברלין. שם נפגש, במועדון "ישראל הצעיר", עם הסטודנט לכימיה חיים ויצמן, שדיבר בשבח הציונות האבולוציונית-התיישבותית, כלקח מן המפלה הצבאית היהודית במרידות נגד רומי. דבריו של ויצמן הוכיחו עד כמה הוא קשור לתרבות הרבנית-גלותית של בן-זכאי, למרות ציוניותו. לדעת ברוך, ויצמן לא השתלב במהפכה העברית ונותר גלותי. הוא כינה את תפיסתו של ויצמן ילדותית, ודיבר בשבחה של הציונות הצבאית-מהפכנית. הוא קרא לאמץ את דרך המלחמה ולא את דרך ההתיישבות הציונית והשתדלנות המדינית, כדרך להשגת ריבונות עברית. הוא חזה, בדבריו באוזני הסטודנטים, את פרוץ מלחמה עולמית, בגלל אינטרסים מנוגדים של עמי אירופה, ובגלל שאיפתה של בריטניה להשתלט על המזרח התיכון. לדבריו יש לארגן מחתרת צבאית יהודית שתתארגן במבנה היררכי ברור, כדי שתפעל כצבא שיכבוש את ארץ ישראל. לצורך זה הוא הציע להקים בברלין אקדמיה צבאית יהודית, שבה יוכשרו מפקדי הצבא העברי. ססמאות האקדמיה יהיו "חזק ואמץ", "רק לעזי נפש תשחק השעה", "אחרי האפלה — האור!"

מברלין המשיך ברוך לווינה. התחבר לארגון קדימה, הציג בפניהם את רעיונותיו על הציונות הצבאית, ודרש מהם להתגייס לעזרת יוון במלחמתה בטורקיה. היו מחברי קדימה שהתלוננו עליו. הוא גורש מאוסטריה, הגיע לנסיכות הבולגרית, שהשתחררה זמן קצר לפני כן מעול הטורקים. הוא הקים שם סניף ציוני חזק, ייסד עיתון ופעל להזמין את הרצל לבולגריה, והשתדל להביא לכינוס הקונגרס הציוני הראשון בסופיה. ברוך התייחס בשלילה למאמצי הרצל לקבל מן הסולטן הטורקי זיכיון על ארץ ישראל. כשהרצל בא לביקור בסופיה והתקבל בכבוד גדול, הוא נמנע מלפגוש אותו ונסע למצרים, שם הוא הטיף למען הציונות והקים אגודות ציוניות בשם "בר-כוכבא", בקהיר, באלכסנדריה ובפורט סעיד [הן התאחדו בהמשך לתנועת "האיגוד הציוני"]. המנון האגודות שחיבר ושאותו גם שלח להרצל היה "מלחמה, מלחמה תתחולל ללא מורך, למענך ציון/קומו המכבים, טיטוס פרץ לקודש הקודשים/ הנה יותן האות, גור אריה יזנק/ חיל אחז את האויב, אימת נקם/ חדש תקוותך כקדם, עמי!"

ב-24 בפברואר 1897, כינס ברוך את חברי חוג בר-כוכבא, ניתח באוזניהם את המהלכים הצבאיים של טורקיה, דיבר על הצורך להתייצב באופן גלוי לצד יוון ולהכריז מלחמה נגד טורקיה, כי "נעלה על שערי המולדת. פעם בהיסטוריה עלינו להופיע לא כשתדלנים, אלא כעם שווה זכויות. יש לגייס את הנוער היהודי בכל העולם למלחמה". היה קשב רב להרצאה, אך רוב הנוכחים דחו את דרישתו. לחברו זלוציסטי הוא כתב:

  • "1 במרץ: אני מצטער על אי-יכולתי לצאת לרומא כפי שתכננתי מראש. שליחותי במצרים כמעט ונסתיימה. אלה שידונו אותי לכף חובה בגלל דרישתי להשתתף במלחמה על כרתים אינם פטריוטים יהודים, או שהם נטולי כושר מחשבה. אסע לבדי. אם יהרגוני, ייחשב לי הדבר כתרומתי למען ציון, ולא למען כרתים. האי כרתים אינו ולא כלום לעומת ציון! מאלג'יר קיבלתי שוב הצעת נישואין. המדובר במורה צעירה פטריוטית. אבל דבר זה איננו עולה בבד אחד עם תוכניותיי. כל מעייני ברגע זה נתונים להשתתפות במלחמה זו, בה אחזיק ברובה לא רק בעד כרתים אלא בעד עקרון המדינות הלאומית במזרח...

    "אכן ליוון אסע, אם כי לא יווני אני — לא לתהילה אשאף ולא להרפתקאות גבורה... רק את הדם אשרת, את הדם שטרם הקריש... את הקדושה אותה אצא לבקש... לכרתים אסע מקום שם יהודי אין... אסע כי נשמת יהודי בי מפעמת... ללמד חפצתי איך שופכים דם שטרם יבש. איך ילחם זרע-חתולים בנמר עז...".


ב-20 באפריל עלה ברוך על אונייה רוסית, עם ארבע מאות מתנדבים יוונים ויהודי אחד, ממצרים ליוון. הם הצטרפו לחטיבת בנו של ג'וזפה גריבלדי, הגנרל ריציוצי גריבלדי, שלחמה לצד היוונים. בחטיבת גריבלדי לחמו אלפיים מתנדבים איטלקים, בחבל תסאליה שבצפון יוון, לרבות חבר הפרלמנט אנטוניו פרטי. ברוך השתתף בקרב דומקוס, שבו אומנם הביסו הטורקים את המתנדבים האיטלקיים, אך לא השמידו אותם, מאחר שמאה וחמישים איטלקים הצליחו לבלום בקרב גבורה רבבות טורקים. לאחר התבוסה חזרו המתנדבים לאיטליה, וברוך איתם.

באיטליה הוא ייסד מספר אגודות ציוניות. נלהב מהשתתפותו בקרב הגבורה, פנה ברוך לגריבלדי לארגן צבא עברי לאומי, ראשון מאז החורבן, שייקרא "שבויי טיטוס", ויתגייסו אליו מתנדבים מכל תפוצות ישראל. צבא זה ימשיך את הפעילות הצבאית של היהודים, שנקטעה בתקופת הגלות. החטיבה הראשונה תישבע אמונים ברומא, ליד שער טיטוס. כך תתגלגל החרפה לגבורה. גריבלדי לא נענה. ברוך ניסה לגייס פלוגה אחת בכוחות עצמו, לפני שהקונגרס הציוני הראשון התכנס באוגוסט בבזל. אך הוא חלה בקדחת שדבקה בו ביוון, והיה מרותק למיטתו. מאוכזב שלא הוזמן כציר לקונגרס, שיגר להרצל מברק: "לרגלי שער טיטוס אנו שולחים את ברכתנו לכל אלה המעלים מחדש את שלהבת המנורה העתיקה" הוא חתם: "שבויי טיטוס". הרצל קרא את תוכן המברק במליאה. ההיסטוריון הישראלי, יוסף קלוזנר, שהיה ציר בקונגרס כתב: "בפעם הראשונה נזדמן לי לשמוע את השם הזה — יוסף מרקו ברוך — בקונגרס הראשון. הקונגרס קיבל טלגרמה חתומה בשם הזה. את הטלגרמה קרא הרצל עצמו. היא עוררה התלהבות עצומה".

ברוך נסע לאנגליה, שם הוא ניהל תעמולה גלויה נגד הרצל ונגד האסטרטגיה השגויה שלו לדעתו כלפי טורקיה. הוא הטיף לצאת בגלוי נגד טורקיה — שחלוקתה הייתה בלתי נמנעת — על כן מי שירים ראשון נשק נגדה, יקנה את הזכות החוקית על חלקו בירושה. הוא חזה משבר בציונות בגלל תרדמתה, כאשר ההיסטוריה קוראת לה לפעולה. דרך הפעולה הראשונה שעליה המליץ: תעמולה באנגליה להקמת צי עברי, כחלק מן הצי הבריטי — כל השאר יבוא מאליו. ברוך נפגש גם עם הקולונל אלברט גולדסמית והאיץ בו ליזום פעולה צבאית יהודית נגד טורקיה, בחסות בריטניה, על טבח כמאתיים אלף ארמנים, בשנים 1896-1894, שהסעיר אז את דעת הקהל בעולם הנוצרי. גולדסמיד השיב שהשעה אינה כשרה, כי בריטניה מלקקת את פצעיה על תבוסתה במלחמת הבורים הראשונה (1881-1880), שבה הוא השתתף, ומתכוננת לפעול שוב בדרום אפריקה בכוחות גדולים, כפי שאכן קרה במלחמת הבורים השנייה (1902-1899).

הוא השתתף כנציג הקהילה היהודית באיטליה, בקונגרס הציוני השני והשלישי בבזל, וניסה להציג במליאה את משנתו הצבאית. מרבית הצירים הביעו סלידה מרעיונותיו, ולא אפשרו לו לנאום. הוא עלה על הבמה אף שלא הוזמן. הרצל הורה לסדרנים להורידו בכוח ולמחוק את דבריו מהפרוטוקול. מר נפש פרש ברוך מהקונגרס, נסע לארוסתו בפירנצה, הסתכסך איתה, יצא מביתה, ושם קץ לחייו בירייה, ברחוב הסמוך. הרצל כתב ביומנו ב-13 בספטמבר: "האנרכיסט יוסף מרקו ברוך המית עצמו בירייה בפירנצה. איש מטורף זה היה שולח לי מכתבי איום מן הקונגרס השני והשלישי. אני חששתי באמת, שינסה הפעם בבזל להתנקש בחיי. מותו מרצון מוכיח, כי אל נכון ראיתי את הרצח בעיניו".

תאריך:  01/09/2016   |   עודכן:  01/09/2016
ד"ר אורי מילשטיין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"רק לעזי נפש תשחק השעה"
תגובות  [ 22 ] מוצגות   [ 22 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
נחשון הצעיר
1/09/16 22:17
 
מנדל
2/09/16 09:07
 
קמה מדינת ישראל
4/09/16 08:30
 
חבר קיבוץ
3/09/16 04:03
 
נחשון
3/09/16 10:56
 
סא"ל במיל.אבי גור
5/09/16 07:31
 
סימן טוב
1/10/16 11:50
2
ראומה
2/09/16 00:47
 
אהרון שחר
2/09/16 11:46
3
מה שלא מספרים לכם
2/09/16 09:05
4
נחשון
2/09/16 10:08
5
הרדטה
2/09/16 10:41
 
הירונימוס
2/09/16 12:36
 
אהרון שחר
2/09/16 12:57
6
גלילי
2/09/16 12:01
7
פועה
2/09/16 17:50
8
חבר קיבוץ
3/09/16 03:55
 
סימן טוב
4/10/16 16:36
9
נחשון
3/09/16 18:45
 
אמירו
16/01/19 14:44
10
איציק אגם
5/09/16 03:17
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ספרו של יוסף רגב אינו ספר רגיל מכל בחינה שהיא. מדובר בספר דמוי אלבום (21 ס"מ רוחב, 29 אורך) הכתוב בדפוס צפוף ובו מצוינים אתרי רשת לרוב. בהקדמת הספר כותב רגב שהוא חוקר את פרשת ארלוזרוב כבר 12 שנים (!) וכי הוא מתכוון להוציא ספר שיכלול את כל הסיפור אבל " בינתיים אני מפרסם קטעים ממנו בבלוג שלי באינטרנט". מתוך התחשבות בקוראים הוא ממשיך וכותב "למען המעוניינים, שאין להם סבלנות להמתין עד שהספר השלם יהיה מוכן, החלטתי להדפיס חלק מן החומר, שכולל את כל העדויות שההיסטוריונים שהתייחסו לנושא, אינם מכירים אותן", וכאן הוא מתנצל (ולא ברור מדוע בחר בדרך זו לפי המשך דבריו) "זאת קדם מהדורה. הדברים נכתבו בזמנים שונים ולכן יש כפילויות ויש סתירות. גם אין אינדקס (שישנו בבלוג באינטרנט).
28/08/2016  |  יוסי ברנע  |   ספרים
מי שכותב שירה כדאי שיתרכז בכתיבת שירי אהבה. כשמעיינים בקובץ השירים החדש של אסתר דגן קניאל מתפרץ הפרק הראשון "אהבה ומשפחה". זהו ספר שירים שבו 9 פרקים ב-127 עמ'. בספר השירים מגוון יצירות בתחומים שונים שבהם מתבוננת היוצרת פנימה והחוצה בעולמה, וגם באמונה ובחיים.
16/08/2016  |  שושנה ויג  |   ספרים
את השם המפוצץ והיומרני הזה, העניק משה שרון, מרצה לקבלה ומאמן אישי וזוגי, לספרו השלישי.
10/08/2016  |  ציפי לוין  |   ספרים
"המנוול הזה חיבל בבלמים", היה המשפט האחרון שהאב אמר לשלושת בניו לפני מותו בתאונת דרכים. הוא לא הספיק לומר להם מיהו אותו מנוול, ולמה הוא חיבל בבלמים.
08/08/2016  |  ציפי לוין  |   ספרים
הקורא חרד לגורל הדמות השרועה על הכביש בתוך שלולית בוץ, הוא גם חרד באותה מידה לדמות המספרת את סיפורה
02/08/2016  |  יהודית מליק-שירן  |   ספרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il