לפני שנים רבות שוחחתי עם פוליטיקאי בכיר בליכוד, ממקורביו של
בנימין נתניהו. הוא סיפר לי על נסיעה של נתניהו לחו"ל, אליה משום מה לא הצטרפה רעייתו. "ביבי היה אדם אחר לגמרי - רגוע, משוחרר, צוחק", אמר האיש. זו הייתה שיחה פרטית לגמרי, ולא הייתה לבן-שיחי שום סיבה לשקר לי.
אתמול (יום א', 28.7.19) פרסם
עמית סגל הקלטה של מיכל פרץ, רעייתו של השר
רפי פרץ. היא אמרה, כי
שרה נתניהו משוכנעת ש
איילת שקד תפרה את התיקים לבעלה ושזו הסיבה לכך שהיא יוצאת נגדה. פרץ איננה דמות פוליטית, היא שייכת למחנה הימין, בעלה הוא שר בממשלת נתניהו ועומד על כך שמפלגתו תמליץ עליו להרכבת הממשלה, והיא דיברה לפי תומה בשיחה פרטית. אין לה שום סיבה לשקר.
הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן: שרה נתניהו מגלה סימנים ברורים של בעיות נפשיות. הציטוט מפיה של פרץ מלמד על פרנויה, משום שכל מי שקצת מכיר את מערכת האכיפה יודע, שלשר המשפטים אין שום יכולת להשפיע אפילו על חקירה בתיק תעבורה. כלומר: זה לא מסוג המקרים בהם ניתן לומר ש"זה שאני פרנואיד, לא אומר שלא רודפים אחרי". דבריה של נתניהו משוללי כל יסוד, ובאים אך ורק מדמיון הזוי הרואה שונאים ואויבים בכל מקום.
אין ספק, שנתניהו מושכת הרבה אש משום שהיא אשתו-של. באותה מידה אין ספק, שלא ייתכן שכולם רק מעלילים עליה. כל העובדים לשעבר בבלפור שמתארים צרחות והשפלות ושגיונות - שקרנים? כל העובדים שמתארים מעסיקה חמה ודואגת - רק הם דוברי אמת? כל הדיווחים על התערבותה של נתניהו בהחלטות פוליטיות - כוזבים? כל ההכחשות של התערבויות כאלו - רק הן נכונות? הנהנתנות המוחצמנת והשימוש הפרטי בכספי ציבור (כולל התרמית סביב הארוחות) - עלילות? ההתנדבות והסיוע לנזקקים - רק הם נתניהו האמיתית? פשוט לא סביר.
בכל מקרה אחר, היה מדובר בעניין פרטי של בני המשפחה. לא כאשר עסקינן ברעייתו של ראש הממשלה. אפילו אם נאמין לכך שלשרה נתניהו אין יד ורגל במהלכים ממלכתיים (ואני לא מאמין בכך), עדיין מדובר באדם שאמור להיות הקרוב ביותר לראש הממשלה, ובהחלט לגיטימי שבעלה ישוחח איתה וישמע את דעתה. ומה שיותר משמעותי: המצב הנפשי של שרה נתניהו חייב להשליך על תפקודו של בנימין נתניהו. אם היא פרנואידית, אם היא מאבדת שליטה, אם יש אצלה טשטוש בין המותר לאסור, אם היא לא מבחינה בין שלה לבין שאינו שלה - ההשלכות על סביבתה ברורות לחלוטין.
מאחר שסביר מאוד להניח שבנימין נתניהו לא יעשה כלום כדי להתמודד עם הבעיה הזאת, המערכת הפוליטית חייבת לעשות משהו. ובהזדמנות זאת, אפשר להכניס אצלנו דבר הקיים בארה"ב - עם הרחבה מתבקשת: בדיקות רפואיות תקופתיות של ראש הממשלה ושל רעייתו. לגבי ראש הממשלה מן הראוי לפרסם את הממצאים המרכזיים, ולגבי רעייתו - די אם הרופאים יאמרו לנו שהיא כשירה ואינה משפיעה לרעה על ראש הממשלה. בדיוק כשם שיש לנו זכות לדעת האם ראש ממשלתנו (ובכלל לא משנה מיהו) מסכן את יכולת קבלת ההחלטות בשל נניח שתייה מופרזת, כך יש לנו זכות לדעת האם יכולתו אינה נפגעת בגלל מצב נפשי של רעייתו.
עכשיו מן הסתם יקפצו תומכי נתניהו: גם לאה רבין הייתה בעייתית! וגם פולה בן-גוריון! ואני משיב: נכון, אז מה? העובדה שלא טיפלו בבעיה בעבר, אינה סיבה להימנע מלטפל ממנה בהווה. ומי שעיניו בראשו, יודע שיש לנו - לכולנו - בעיה, בעיה גדולה.