|
|
מלכה פיוטרקובסקי [צילום: אור נחשון/פלאש 90]
|
|
|
|
|
הרבנית מלכה פיוטרקובסקי כמעט אלמונית בציבור הרחב, אבל מוכרת מאוד כאשת חינוך מהמעלה הראשונה במגזר הדתי. יש לה ביוגרפיה ארוכה ומוצלחת.
היא הקול שאני מאמין כי לא פס כליל בציבורה. איני יודע אם היא בעד ארץ ישראל השלמה או המחולקת. בעד שירת נשים בציבור אם לאו. אך היא בוודאי אוהבת את ארץ ישראל ואת תרבות ישראל ואת המורשת היהודית. היא רבנית ששירתה בצה"ל וסיימה תואר שני במדעי הרוח (נדמה לי בתלמוד).
תמיד אני מחכה לקול הזה, ליהדות של מוסר הנביאים. ליהדות של כיבוד המשפט והצדק. והנה ברגעים אלה קראתי באתר ynet מאמר פרי עטה, שיש בו גם חריזה, וממליץ לקוראו במלואו. אביא רק כמה שורות מן הדברים הקשים שכתבה על ההנהגה הלאומית תוך הרהור במשמעות ט' באב, 1949 שנים אחרי חורבן בית המקדש השני:
"כשהשמירה על חלקי מולדת הפכה ערך עליון כמעט בלעדי/"איש את רעהו יעזורו" נשכח כשורש הקיום היהודי? (הנ"ל ציטוט מישעיהו).
ובהתייחס לשעמום שהביע ביבי כלפי אישה שהתלוננה על מצוקתה במהלך אסיפה בקריית שמונה כתבה פיוטרקובסקי:
"איך הצועד בראש העם, מי שמצוקה אנושית גורמת לו שיעמום/זוכה לגיבוי חברי מפלגתו כמנהיג מושלם שאין בו מום".
עם יהודיות ויהודים דתיים כרבנית פיוטרקובסקי, שממקדת את כותרת ערכיה בפסוק המשולש בספר מיכה - "לעשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת" - אני יכול לצעוד כברת דרך ארוכה כל ימיי גם אם יש לנו מחלוקות לשם שמיים, ברוח בית הלל ובית שמאי.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
