האם בית קק"ל ההיסטורי בת"א יהפוך למלון

מעיון בארכיון קק"ל ובאתר קק"ל אני למד על הרקע להקמת בית קק"ל בתל אביב ותולדות הבית. והמידע נסמך על מקורות אלה. ובכן, בשנת 1923, עם התמנותו של מנחם מנדל אוסישקין לתפקיד נשיא קרן קימת לישראל. ביקש לערוך בארגון כמה שינויים. אחד מהם היה לרכז את משרדי קק"ל שהיו פזורים בארצות שונות ברחבי העולם, למקום קבע בארץ ישראל.

בתחילה, הוקמו משרדי קק"ל החדשים בירושלים, אך הדבר התברר כבעייתי, שכן רבים מהעובדים התגוררו בתל אביב ובאזור המרכז. כביש ישיר מתל אביב לא היה. הדרך הייתה משובשת, הנסיעה ארכה זמן רב ואם לא די בכך התחבורה היהודית לירושלים הותקפה לא פעם על-ידי פורעים ערבים והייתה מסוכנת. על כן הוחלט בהנהלת קק"ל להקים מבנה משרדים של קק"ל בתל אביב. המקום שנבחר להקמת הבית שטח ברחוב צבי הרמן שפירא כיום הוגה רעיון קרן קיימת. סמוך לרחוב המלך גורג' (קינג ג'ורג').

תכנון ובנית המבנה ארכו מספר שנים. הבניין הוקם מכספי תרומות שאספה קק"ל ועלותו הסתכמה, כך דיווחה העיתונות דאז, בסך למעלה מרבע מיליון לירות. ב-1937, בשעה טובה, נחנך בטקס חגיגי בית קק"ל בתל אביב. היה זה מבנה מרשים לתקופתו, בן 3 קומות. דווח כי הוא עשוי מבטון מזוין בסגנון הבינלאומי. דלת הכניסה הראשית אליו מקומרת וסביבו הוקמה חצר וגינה. את הבית תכנן האדריכל בנימין אנקשטיין (1903 - 1949) מי שתכנן את "בית גורדון" בדגניה א' ומבנים נוספים.

בניין קק"ל בתל אביב, הניצב עד היום במקומו, שימש בית משרדים לקק"ל ולקרן היסוד, ותוך זמן קצר הפך הבית למרכז שוקק של פעילות: קק"ל ניהלה ממנו את רכישת האדמות וגיוס התרומות מרחבי הארץ ומהעולם. בנוסף שימש הבית כבר משנותיו הראשונות גם כמוסד חינוכי תרבותי: תלמידי בתי ספר היו מגיעים אליו עם קופות קק"ל, שבהן נאספו תרומות, מוסרים את התרומות בטקס חגיגי לנציגי קק"ל, ומקבלים תעודות הוקרה. כאן נערכו גם טקסי נטיעות, הבאת ביכורים לחג שבועות וקבלת שבת. כינוסים ועצרות למיניהם ועוד.

ביום כ"ט בנובמבר 1947 כידוע התקבלה החלטת האו"ם על סיום תקופת המנדט הבריטי. וראשי הישוב החלו לדון האם להכריז על הקמת מדינה יהודית עצמאית. כחודש לפני הכרזת העצמאות, בין ה-18 לאפריל ל-14 במאי בשנת 1948, ישבו בבית קק"ל בתל אביב שני המוסדות המרכזיים של היישוב היהודי דאז: "מועצת העם", שתפקדה ככנסת זמנית ומנתה 37 נציגי המפלגות שפעלו אותו זמן ביישוב ו"מנהלת העם" שתפקדה למעשה כממשלה זמנית ראשונה בראשות דוד בן-גוריון וכללה י"ג - 13 נציגים.

כאן בבית קק"ל בתל אביב קיימו חברי גופים אלה "מועצת העם ו"מנהלת העם" דיונים דרמטיים וישיבות ממושכות בשאלה האם להכריז על מדינה יהודית עצמאית, איזו דמות תהיה למדינה ומה יהיה שמה. היו חששות איך יגיבו ארצות ערב אם תוכרז הקמת מדינה יהודית והיו לחצים מצד ארצות הברית ומדינות נוספות לעכב ולדחות ההכרזה. לבסוף החליטה מנהלת העם (הממשלה הזמנית) בישיבה שקיימה בבית קק"ל בתל אביב מספר החלטות חשובות ובהם: הכרזה על מדינה יהודית מיד עם תום המנדט הבריטי. לקרוא למדינה בשם "ישראל. ניסוח "פקודת יסוד המדינה " - המסמך שבו נקבעו לראשונה עקרונות המדינה שתקום. אישור הגרסה הסופית של מגילת העצמאות של ישראל. מועד וסדרי טקס ההכרזה. אם תירצו בבית קק"ל בתל אביב למעשה "נולדה" מדינת ישראל. מבית זה יצאו אנשי הנהגת הישוב ביום שישי בה' באיר תש"ח אל טקס הכרזת המדינה בבית דיזנגוף, ברחוב רוטשילד 16 בו שכן אז מוזאון תל אביב לאמנות.

לא רבים יודעים זאת, אומרים בקק"ל והדבר גם נכתב באתר קק"ל, אבל גם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, בתאריך ה' באייר תש"ח, הייתה אמורה להתרחש בטקס צנוע בתוך בית קק"ל. אך כאשר הידיעה על הכרזת העצמאות הגיעה לעיתונות, רבים דרשו וביקשו להיות נוכחים באירוע, ומהר מאוד התברר כי בית קק"ל לא יוכל לאכלס מאות אורחים. הכרזת העצמאות נערכה לבסוף במוזאון תל אביב לאמנות ברחוב רוטשילד. אך הדבר אינו מפחית מהתפקיד החשוב שהיה לבית קק"ל בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

לאחר הקמת המדינה שימש הבית כשלוחה של קק"ל בתל אביב. בימי שישי ולעיתים בימי חמישי נהגה הנהלת קק"ל שמשרדיה הראשיים היו בירושלים "לרדת" לתל אביב ולקיים את ישיבות הנהלה בבית קק"ל בתל אביב. לראשי קק"ל הוקצה חדר או חדרים במקום ופעלו בו מחלקות שונות של קק"ל.

כמו-כן שימש המקום כמקום התכנסות מפגש של אנשי קק"ל וקהילות יהודיות מרחבי העולם. נערכו בו מסיבות ספרותיות ואירועי חינוך ותרבות נוספים. כך למשל אני קורא בארכיון כי ב-15 ביוני 1949 נערכה בבית קק"ל בתל אביב מסיבת אגודת הסופרים למשורר יוסף צבי רימון. או למשל התקיים במקום כינוס יוצאי קהילת קישנוב ואירועים שונים מסוג זה.

עם השנים ירד קרנו של הבית ואף הוזנח משהו. בשנת 1988 במלאת 40 שנה למדינה הוחלט להפוך חלק גדול מבית קק"ל למוזאון המתאר את פעילותה ותרומתה של קק"ל למדינת ישראל. מוזאון הנקרא בשמו הרשמי - "מרכז חינוכי ומוזאון מועצת העם ומינהלתה" במוזאון הקיים עד היום ביקרו לאורך השנים אלפי תלמידים וקבוצות תיירים ומשלחות יהודיות מחו"ל.

במוזאון מתקיימים סיורים מודרכים, מיצגים רבים, כמו גם תמונות, מפות ומסמכים. במוזאון שומר חדר האסיפות בו ישבה ודנה מנהלת העם והחליטה על הכרזת המדינה. במוזאון ניתן לצפות בתצוגה מרשימה של בולים מתוך מפעל הבולים של קק"ל, מראשיתו ועד ימינו, וכן פועל במקום חדר עיון וספריה מחקרית. את המוזאון מנהל מלווה לאורך שנים בנאמנות ובמסירות ד"ר אריה בן (בנבנישתי) ויש המגדירים אותו כ"אבא" של המוזאון.

ביולי 2019, כך דווח בעיתונות, אישר דירקטוריון קרן הקיימת לישראל (קק"ל) את הפיכתו של בית קק"ל בתל אביב. הרבה גבות הורמו לשמע או קריאת הידיעה. הייתכן שמבנה בעל ערך היסטורי כמו בית קק"ל, בה נולדה מדינת ישראל, שהוקם מכספי תורמים פרוטה לפרוטה ושייך לציבור יהפוך למלון בוטיק לעשירים ויעבור לרשות טייקון או בעל ממון? באחרונה הופצו, ייתכן על-ידי יחצ"נים או אינטרסנטיים למיניהם, שמועות על בניין מתפורר וכו. פשוט אין שחר לשמועות. ביקרתי בימים אלה בבניין. יש מעט זוקן בבניין אבל בסך-הכל הוא נמצא במצב פיזי טוב, סביר לחלוטין, פועל בו עד היום מוזאון 'מועצת העם ומנהלתה' ומוזאון פעיל. למה לשנות את יעוד המבנה?

בקק"ל ממהרים להרגיע ובהודעה לעיתונות שפורסמה בעיתונות אומרת קק"ל כי במסגרת המלון שיוקם יוקצה אגף למוזאון והוא ימשיך לפעול ויפרח.

גורם שימור מעריך כי הקמת המלון יפגע בצביונו של בית קק"ל ההיסטורי וכי המוזאון וחדרי העיון והספרייה יצומקו לשטח מצומצם יותר. המוזאון יהיה בטל בשישים ואחרי זמן כשיחסר מקום למלון, ישנו אותו לצורכיהם, בבחינת עבר זמנו בטל קורבנו. המלון יהיה לעשירים בלבד וידחק את הערך ההיסטורי של המבנה. היה טוב יותר לו הפכו את המבנה כולו למוזאון ולפעילות ערכית של נוער וכד' שישרת את כל האוכלוסייה.

המבנה הוא רכוש הציבור שהוקם בתרומות. יהודי הגולה ותלמידי בתי ספר שתרמו פרוטה לפרוטה אגורה לאגורה (בקופות הכחולות) ... לא למען הקמת מלון בוטיק שיוכלו ליהנות ממנו קהל עשיר. לא לזה התכוונו היהודים הטובים והתלמידים שתרמו לקק"ל את הכסף. למה שיועבר הבית לרשות טייקונים ובעלי ממון? למה שלא יעבור לציבור ולרווחתו, למה למשל שלא יוקם במקום בנוסף למוזאון, מתנ"ס קהילתי ספריה וכדומה? אחרי הכל קק"ל לא בחובות כספיים. יש כאן בצע כסף מול ערכים, אומר לי גורם שימור.

לא רבים יודעים כי בעשורים האחרונים הפריטה קק"ל בשקט ללא פרסום רב מאות נכסים נכסי ציבור ומבנים ציבורים בשווי של מיליארדי שקלים והכניסה לקופתה מיליונים רבים. אני לא יודע מה בדיוק יהיה ההסדר בנושא בית קק"ל בתל אביב. המון שאלות פתוחות בעניין האם יעבור הנכס ל"טייקונים" ובעלי ממון או יישאר בבעלות קק"ל, מי יפקח על המשך הפעלת המוזאון הפועל בו כיום, האם יקטן שטחו של המוזאון, והאם יסגרו חדר העיון והספרייה הפועלים כיום במבנה. קק"ל חייבת לצאת בהודעה שקופה ומפורטת מה יעלה בגורלו של בניין-בית קק"ל בת"א. בסופו של דבר, המבנה שייך לנו הציבור.

פניתי לד"ר אריה בן מנהל המוזאון בבית קק"ל בתל אביב, מי שמלווה את המוזאון שנים רבות והערתי כי נודע לי כי יש תוכנית להפוך את בית קק"ל בתל אביב למלון. ד"ר בן הגיב להערתי וכותב בהודעה ששלח אלי: "נכון לרגע זה לא "מרחף" מעל ראשינו איום וסכנת סגירת המוזאון. אני מאמין ומקווה שכך גם יהיה בעתיד!