אלימלך אדמוני -"חלוץ פיתוח הנוף בירושלים"

אלימלך אדמוני נולד בשנת 1900 בפולין בעיירה ליד ורשה, בשם אלימלך רוטבאום, להוריו יחיאל ונתקה רוטבאום. ברישומים מופיע שם האם אסתר לבית משפחת אולדק. הייתה זו משפחה לא דתית. לאלימלך היו שלושה אחים ושתי אחיות. אלימלך סיים לימודיו בגימנסיה כללית בפולין. בשנת 1920 והוא בגיל 20 לערך, עולה אלימלך ארצה כעולה בודד.

תחילה היה פועל בפתח תקוה. עבד בחקלאות ובצר בכרם. באלבום הצילומים המשפחתי יש צילום מאותה תקופה בו נראה האב אלימלך בוצר באחד הכרמים יחד עם נוספים. בהמשך עבר לעבוד במשתלת בית הספר החקלאי הידוע "מקווה ישראל". אחרי שעבד כמה שנים במשתלה ב"מקווה", הקים אלימלך לעצמו ליד הבית שבו התגורר, סמוך למושבה הגרמנית בדרך יפו (המושבה האמריקנית-גרמנית), משתלה פרטית קטנה וקרא לה בשם "משתלת הגנן".

הוא לא רק עסק בגידול וטיפוח ומכירת צמחים ועצים, אלא הציע את שירותיו בתחום עיצוב ותכנון גינות. על כך תעיד מודעה משנת 1926 לערך, שפרסם אלימלך אדמוני וזו לשונה: "משתלה הגנן" - מכירת פרחים, זרים, עצי קישוט ועצי פרי, סידור גנות והוצאת לפועל כל עבודות במקצועות גננות. א. אדמוני יפו א"י במושבה הגרמנית דרך תל אביב יפו".

אי שם, כנראה בתחילת שנות ה-20, נשא אלימלך לאשה את סימה. בשנת 1926 נולד בבית בו התגוררו סמוך ל"מושבה הגרמנית" ביפו בנם יחיאל אדמוני. לימים יכהן יחיאל אדמוני כמנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית. אגב, הבית קיים עד היום (אדריכלית קנתה ושיפצה אותו).

לקראת סוף שנות ה-30, הוזמן אלימלך על-ידי מתכנני הקמת מלון "קינג דויד" היוקרתי בירושלים, לתכנן לייעץ ולהקים את גינת המלון. בעקבות זאת עברה המשפחה להתגורר בירושלים. כאן נולד בשנת 1929 נחום, בנם השני של אלימלך וסימה אדמוני. לימים יכהן כראש "המוסד". על-פי רשימת הכתובות בירושלים של שנות ה-30 התגוררה המשפחה בשכונת רחביה. בהמשך תכנן אלימלך אדמוני גינות פרטיות נוספות בירושלים ואף הוזמן לייעץ בתכנון הגן של המלך עבדאללה ברבת עמון.

בעיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א"י), בגיליון 171 שיצא בירושלים ב-1926 ראיתי תיעוד מעניין. מופיעה בו רשימת תושבי ארץ ישראל ש"שינו את שמותיהם מיום ה-1 באפריל 1921. נרשמו באגף הרישיונות על שינוי השם ושינוי השם נרשם בתעודותיהם או שניתנו להם תעודות חדשות.

ברשימה מופיע השם מקסמיליאן רוטבאום שמקום מגוריו יפו, ששינה שמו לאלימלך אדמוני. לידו, בצמוד, מופיע השם סימה רוטבאום, אף היא מיפו, ששינתה שמה לסימה אדמוני. לא ברור לי פשר השם מקסמילאן רוטבאום. אולי מדובר בטעות דפוס או אולי היה זה שמו הפרטי הקודם של אלימלך אדמוני.

משנות ה-30 ועד תחילת שנות ה-60 שימש אלימלך אדמוני כגנן הראשי של עיריית ירושלים. במסגרת תפקידו זה תכנן והיה אחראי להקמת כמה גנים ציבוריים מרכזיים בעיר ובהם: "גן השושנים" בשכונת טלביה,שבדרום העיר דאז, גן ציבורי בשכונת סנהדריה בצפון העיר ואת חלקו הראשון של גן העצמאות.

"גן השושנים" שתכנן והקים יחיאל אדמוני בסוף שנות ה-30 הפך לגן הממלכתי של מדינת ישראל. כאן נערכו טקסים, ואירועים רשמים וממלכתיים של המדינה, קבלות פנים בימי יום העצמאות ומסיבות גן בהשתתפות ראשי המדינה ונכבדיה. למעשה עוד קודם להקמת המדינה בתקופת המנדט היה גן השושנים גן ייצוגי ונערכו בו קבלות פנים ומסיבות גן של עירית ירושלים ובכירי השלטון הבריטים בארץ ישראל.

ב"גן שושנים" מוצב שלט מורשת המנציח את זכרו ופעלו של אלימלך אדמוני שתכנן והקים את הגן, ועליו כתוב "הגן הוא מהוותיקים בעיר אחד היחידים שהוקמו בימי המנדט הבריטי בסוף שנות ה-30. תוכנן ובוצע על-ידי הגנן הראשי אלימלך אדמוני".

בנו של אלימלך אדמוני, יחיאל אדמוני מספר לי כי אביו לא למד פורמלית את מקצוע אדריכלות הנוף, ורכש את הכשרתו בתחום הגננות ותכנון גנים תוך עבודה ונסיון שצבר בשטח בתחום זה והוא מה שקרוי self-made man, כרבים מהגננים הראשיים בערי הארץ.

בתחילת שנות ה-50 נמנה אלימלך אדמוני עם קבוצת מייסדי האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף. כנס היסוד של הארגון נערך במרץ 1951 בנתניה. עם חברי קבוצת מייסדי הארגון, בנוסף לאלימלך אדמוני, נמנו שלמה אורן-וינברג, אדריכל נוף ידוע, ליפא יהלום חתן פרס ישראל לאדריכלות, משה כבשני גנן ראשי בעריית רמת גן, ועוד רבים וטובים.

מספרים על אלימלך אדמוני כי היה איש נעים הליכות וקיים יחסי אנוש מצוינים עם העובדים, כולל ידידות גדולה עם עובדים ערבים שעבד עימם ועם ראשי העיר ירושלים לדורותיהם.

ב17 באוגוסט 1964 הלך אלימלך אדמוני לעולמו והוא בן 64, והובא לקבורה בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים. על מצבת קברו נחקק: אלימלך אדמוני 1964-1900 - "חלוץ פיתוח הנוף בירושלים" תואר זה ניתן לו על היותו חלוץ יוזם ומקים הגינות הציבוריות בירושלים ממניחי היסוד לגינות הציבוריות המרכזיות בעיר ירושלים.

אלימלך הותיר אחריו את רעייתו סימה ושני בנים. שני בניו של אלימלך שימשו בתפקידים בכירים בשירות הציבורי. בנו הבכור יחיאל אדמוני היה איש פלמ"ח ושליח הפלמ"ח - המוסד לעלייה ב' כ"גדעוני" לאירופה 1947-1948. בהמשך חבר קיבוץ חצרים שבנגב 1946-1952, ומנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית בין השנים 1969-1977. בן נוסף של יחיאל וסימה אדמוני הוא נחום אדמוני מי שהיה ראש "המוסד" למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשנים 1982-1989. לאחר סיום תפקידו כראש "המוסד" כיהן כמנכ"ל חברת "מקורות".

על שמו של אלימלך אדמוני נקרא כאמור רחוב בירושלים –רחוב אלימלך אדמוני (ליד מלון המלך דוד). יחיאל אדמוני מספר לי כי על שמו של אביו אלימלך אדמוני מוענק אחת לשנתיים פרס לעידוד סטודנטים מצטיינים במסלול לאדריכלות נוף בטכניון.