27 שנות שלטונו של אלכסנדר ינאי אופיינו בהתפשטות טריטוריאלית של ממלכת יהודה, שנים בהן כבש את כל שפלת החוף. חלקים ניכרים מלבנון, סוריה ועבר הירדן המזרחי סופחו לממלכת יהודה. אלכסנדר ינאי טיפח זרועות צבאיות רבות היקף מרשימות ביבשה ובים.
הסגידה לכוח הפכה, למרבה הצער והכאב, את מלכות החשמונאים לאנדרטה, שהוצבה על עיי חורבות מדממים. עיי החורבות המדממים היוו תוצאה של שלטון שגילה שכרון כוח וסגידה לאלילי הכוחנות.
הכוחנות של אלכסנדר ינאי נחקקה בזיכרון ההיסטורי במסכת סנהדרין יט, ע"א-ע"ב, הפורסת בפנינו עימות חזיתי אישי בין אלכסנדר ינאי לבין נשיא בית המשפט העליון, כשינאי מונע מדחף להדביק תוויות של דה לגיטמציה לבית המשפט ולפסיקותיו. מלחמתו של ינאי במערכות המשפט לא בחלה באלימות מילולית בוטה וגסת רוח.
בהופעותיו של
בנימין נתניהו יש חיקוי מלא להתנהגות של אלכסנדר ינאי. על-פי מסכת סנהדרין, כשאלכסנדר ינאי נעץ מבט בשופטים:
"הם כבשו פניהם בקרקע". רק שבמסכת סנהדרין שמעון, נשיא בית המשפט העליון, לא יכול היה לסבול את תבוסת החוק, ושיסה בשופטים הפחדנים את המלאך גבריאל. ואילו בימינו שר המשפטים "כובש פניו בקרקע" ומלקק את פינכתו של נתניהו.
עריצותו של אלכסנדר ינאי הייתה מלווה בשיסוי גלי שנאה ואיבה חסרת מעצורים כלפי החולקים על דעותיו. דרך זו מחקה כיום בנימין נתניהו ואתו מלקקי פנכתו, המוכנים להציג כלא שפוי מי שהיה לא לפני הרבה זמן רמטכ"ל, והיום מתמודד על תפקיד ראש הממשלה.
אני מאחל לעצמנו, שהחיקוי של בנימין נתניהו את אלכסנדר ינאי לא יושלם בגילויים של המלך העריץ צמא הדמים שרדף את האינטליגנציה ואף שיסה בהם חרב במלחמת אזרחים קשה שנמשכה שש שנים.
