משרד הפנים הבריטי מבצע מניפולציות בנתוני עבירות ההונאה, בכך שהוא מורה למחלקה למאבק בהונאות למחוק מדי שנה רבבות תלונות לגיטימיות. העיתון טיימס חושף, כי מדובר במחיקה של עד 50,000 תלונות בשנה, במטרה ליצור את הרושם המטעה כאילו ממדי התופעה קטנים משמעותיים מכפי שהם באמת.

טיימס מצטט את קן פרואו וסטיב וילמוט, שעמדו בראש המחלקה בשנים 2008-1997. לדברי פרואו, הדבר בולט במיוחד במקרים של גניבת זהויות, אשר בצורה מניפולטורית אינם נרשמים משום שהקורבנות הם בנקים ולא מי שזהויותיהם נגנבו. לטענתו, השרים שעמדו בשנים האחרונות בראש המשרד מנסים להסתיר את העלייה במקרי ההונאה, כתחליף להשקעת מאמצים באיתור העבריינים וכדרך לשכנע את הציבור שהפשיעה בכלל נמצאת במגמת ירידה.

וילמוט ופרואו הם בין עשרות אנשי משטרה, עורכי דין, פוליטיקאים וקורבנות, איתם דיבר הטיימס. התחקיר הנוכחי בא לאחר שבחודש שעבר חשף העיתון, כי מחלקת ההונאות לעגה לקורבנות וכינתה אותם "מטומטמים", וכי אנשיה קיבלו הנחיות להוליך שולל את הקורבנות וליצור אצלם את הרושם כאילו תלונותיהם ייחקרו. העיתון מציין, כי עבירות הונאה הן שליש מכלל הפשעים באנגליה ובוולס, אבל רק באחד מתוך 50 מקרים (2%) נתפסים העבריינים. הקורבנות אומרים, כי הם חסרי אונים אל מול יכולתם של העבריינים לבזבז אלפי ליש"ט תוך שימוש בזהויותיהם, בשל חוסר המעש של המשטרה.

מחלקת ההונאות היא גוף ארצי, הממומן בידי משרד הפנים ומנוהל בידי משטרת הסיטי של לונדון. אולם את מרכז הפניות הטלפוני מנהלת – במיקור חוץ – השלוחה הבריטית של החברה האמריקנית Concentrix. התחקיר הקודם של טיימס גילה, כי רוב הפניות אליה נדחות בידי עובדים בדרג נמוך או אפילו בידי תוכנת מחשב. הממשלה הבטיחה לפרלמנט לנתק את קשריה עם החברה בעקבות גילויים אלו.

הצוות של מחלקת ההונאה הוא המחליט האם התלונות – אלו שבכלל מגיעות אליו – יסווגו כעבירות או כדוחות בלבד, שלרוב אינם מוליכים לפעולה נוספת. הם קיבלו הנחיה שלא למסור לקורבנות מידע על סיווגים אלו. על-פי הנחיות משרד הפנים, הקורבנות מסווגים ככאלו רק אם הם שילמו בפועל את הסכומים שהוצאו במרמה, ולא אם זהותם נגנבה אך מוסדות פיננסיים הם אלו שספגו את הנזק. המשמעות היא, שבמקרים מן הסוג השני לא נעשה מאמץ כלשהו לאתר את העבריינים. טיימס מבהיר, כי ההכנסות מגניבת זהויות מממנות לעיתים עבירות חמורות בהרבה – פשע מאורגן, סחר בבני אדם וייבוא סמים.

סטיב פרופיט, שהיה בעבר סגן ראש מחלקת ההונאות וכתב את הכללים לטיפול בפניות אליה, אמר לעיתון, כי הוא התריע בפני משרד הפנים על הכשלים בטיפול בתלונות. לדבריו, אופן הטיפול גם גורם לכך שהמחלקה אינה מתעדת מודיעין חיוני, אך התראותיו נפלו על אוזניים ערלות. פרופיט ציין, כי המוסדות הפיננסיים אינם מעוניינים לשתף פעולה בחקירות, וכך העבריינים מתחמקים – למרות שהקורבנות היו מוכנים להיחשף ומסרו מידע אמין.

בשנה שעברה נרשמו באנגליה ובוולס 3.6 מיליון מקרי הונאה; מחלקת ההונאה קיבלה – על-פי נתוניה הרשמיים – 500,000 פניות, מתוכן סיווגה 306,000 כעבירות. כאמור, טיימס מגלה שמדובר במספרים שהוטו במתכוון כלפי מטה. מייקל רוג'רס, ממפקדי המחלקה, אמר, כי כעשירית בלבד מהפניות הטלפוניות נוגעות להונאות, וכי רבים מן הקורבנות אינם מדווחים כלל.

משרד הפנים מסר בתגובה, כי הוא ממתין לממצאי הבדיקה המשטרתית שהחלה בעקבות התחקיר הקודם. לדברי המשרד, כללי העבודה שלו מחייבים לרשון כפשע כל מעשה הונאה המוגדר בחוק כעבירה, וכי הוא רואה חשיבות רבה באמון של הקורבנות בכך שדיווחיהם יטופלו כראוי. משטרת הסיטי אמרה בתגובה, כי המחלקה מדווחת על העבירות בהתאם לכללי משרד הפנים, וכי המידע נשמר במחשביו ומסייע באיתור דרכי הפעולה העברייניות. Concentrix טוענת, כי היא מילאה את הנחיות משטרת הסיטי ומשרד הפנים, וכי החברה טיפלה במהירות בכשלים שחשף התחקיר הקודם.