חתן פרס ישראל לחקר הביוכימיה לשנת תשס"ד (2004) ופרס וולף לרפואה לשנת 2008, הפרופסור אהרון רזין (אמריטוס) מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, מהחוקרים הבולטים בתחום הביוכימיה בישראל ובעולם, הלך לעולמו. בן 84 היה במותו. הוא נקבר (27.5.19) בשעות הבוקר בהשתתפות בני משפחה, מכרים, קרובים וחברים.

רזין השקיע את מרבית חייו בעולם האקדמי, למד ועבד באוניברסיטה העברית. עבודותיו המחקריות זיכו אותו בפרסים ובאותות רבים. הוא פרסם את מחקריו בכתבי העת המדעיים החשובים בעולם וערך שני ספרים בנושא המתילציה של הדנ"א. במהלך שנותיו באוניברסיטה העברית נודע רזין כמנהיג כריזמטי, ומאז תחילת שנות ה-80 הוא היה הכוח המניע מאחורי הפעילות המדעית במחלקה לביוכימיה של התא, והפך אותה מקבוצה קטנה של מדענים לכוח רב עוצמה בתחום הביולוגיה בישראל. בהנהגתו תרמה המחלקה לתחומי מחקר רבים, ובמיוחד להבנת המנגנונים המולקולריים שבבסיסן של מחלות גנטיות ולהבנה של מנגנוני ההתפתחות של מחלת הסרטן.

מחקריו הראשונים עסקו בתחום המטבוליזם של חומצות גרעין. הוא חקר את הפגמים הביוכימיים במחלת השיגדון (גאוט) ובמחלת הפול (פביזם). בהמשך חקר את תיקון המוטציה הנקודתית בעזרת מקטע דנ"א מסונתז כימית, את חשיבות המתילציה של הדנ"א בפעילות של גנים, את תהליך יצירתן של תבניות מתילציה של גנים בודדים בשלבים שונים של התפתחות העובר ועוד. בשנים האחרונות התמקד רזין בפענוח המנגנונים המולקולריים המעורבים בהטבעה גנומית.

בשנים האחרונות היו רזין ועמיתו הפרופסור חיים סידר מועמדים מספר פעמים לקבל את פרס נובל לרפואה. תגליתם המשותפת מסייעת עד היום להבנת הסיבות למחלות גנטיות. הפרסים בהם זכה פרופ' רזין במהלך חייו: פרס ישראל לחקר הביוכימיה לשנת תשס"ד, פרס א.מ.ת בשנת 2009, פרס גרדנר למחקר ביו-רפואי ב-2011 ובשנת 2016 בפרס לואיזה גרוס הורוביץ לביולוגיה ולביוכימיה של אוניברסיטת קולומביה.

אהרון רזין נולד בתל אביב בשנת 1935 וגדל בפתח תקוה. את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטה העברית, בה למד לתארים פיזיקה ומתמטיקה. תואר שני ושלישי השלים בביוכימיה, וב-1967 קיבל תואר דוקטור בביוכימיה מהאוניברסיטה העברית. בסיום לימודיו התמחה במכון הטכנולוגי של קליפורניה עד לשנת 1970 כששנה לאחר מכן שב לארץ והפך למרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין לביוכימיה של התא ולגנטיקה של האדם בפקולטה לרפואה.

ב-1980 התמנה למנהל המחלקה לביוכימיה של התא בפקולטה לרפואה ומנהל המדור הביוכימי בפקולטה. משנת 1988 הוא החזיק בקתדרה למדעי הרפואה על שם ד"ר יעקב גרינבאום באוניברסיטה העברית. בשנות עבודתו היה פרופסור אורח במכוני מחקר רבים בעולם. לצד עבודת המחקר היה, בין היתר, חבר הוועד המנהל של הרשות למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית, יושב-ראש הוועדה לתכנון ופיתוח של הפקולטה לרפואה. בשנת 2014 נבחר לכהן כחבר בארגון הגנטיקה המולקולרית של האדם, בארגון האירופי לביולוגיה מולקלורית ובאקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.

הוא הותיר אחריו אישה, שני ילדים ושלושה נכדים.