בשנה שעברה זוהה ענף הגמ"חים והצדקה כבעל סיכון גבוה לשימוש ככלי בהלבנות הון, אך הרשות לאיסור
הלבנת הון מתקשה להתמודד איתו בשל פערים באסדרה וחוסר מידע אמין ועדכני לגבי מספר המוסדות והיקף פעילותם. כך מוסרת הרשות (יום ד', 31.7.19) בדוח שלה לשנת 2018.
לדברי הרשות, "ניצול ושימוש במוסדות גמ"ח וצדקה הינו דפוס הלבנת הון המזוהה על-ידי הרשות מזה שנים. המוטיבציה להשתמש במוסדות גמ"ח וצדקה לפעילות הלבנת הון הינה גבוהה לאור המאפיינים הפיננסיים של פעילות הגמ"ח, הכוללת את מרבית דפוסי ההלבנה, בהם פעילות עתירת מזומן, פעילות בינלאומית, שימוש בנותני שירותים פיננסיים על-ידי מקבלי התמיכות ועוד. הכסות הלגיטימית של פעילות הגמ"ח יכולה שתקל על עבריינים לבצע פעולות פיננסיות בהיקפים גדולים ולהטמיע רכוש אסור בפעילות הצדקה".
תחום נוסף בו הולך וגדל הסיכון להלבנות הון הוא נכסים וירטואליים (ארנקים אלקטרונים ומטבעות קריפטוגרפיים). הרשות מודה למעשה, כי האכיפה בתחום זה נמצאת בחיתוליה: היא אוספת מידע על המתרחש בו ותבחן את האפשרות להחיל עליו את החוק לצמצום השימוש במזומן. הרשות חוששת, כי האמצעים הווירטואליים יהפכו לתחליף למזומן, ובכך למעשה ירוקנו מתוכן לפחות בצורה חלקית את החוק לצמצום השימוש.
אמצעי הלבנת ההון העיקריים בשנה שעברה היו שימוש במזומן (15%), פעילות בינלאומית (12%), צ'יינג'ים (9%), נדל"ן (6%) ואנשי קש (5%). העבירות העיקריות הכוללות הלבנת הון הן סחר בסמים, הימורים, הונאה ושוחד. אפיקי ההלבנה המרכזיים הם פשיעה בינלאומית, יהלומים, נדל"ן, ישויות והסדרים משפטיים, גמ"חים והקדשות דתיים.
פילוח הדיווחים הבלתי-רגילים שנמסרו לרשות בשנה שעברה (על פעולות חשודות) מלמד על מעבר מפעילות בבנקים לפעילות דרך צ'יינג'ים ובשוק האפור. אומנם 55% מהדיווחים נמסרו בידי הבנקים, אבל 30% נמסרו בידי האחרונים וחלקם בכלל הדיווחים עלה בשליש בחמש השנים האחרונות. מספר הדיווחים הבלתי-רגילים של גורמים אלו עלה אשתקד ב-6% והשלים זינוק של פי 5.3 ביחס לשנת 2015. מגמה דומה נרשמה בדיווחים הרגילים (על פעולות שגרתיות החייבות בדיווח): עלייה של 15% בדיווחי הציינג'ים והשוק האפור מאז 2015 וירידה בשיעור דומה בדיווחי הבנקים, שעדיין מהווים רוב ניכר (67%).
בשנה הקרובה מתכוונת הרשות, בראשותה של שלומית וגמן-רטנר, להציע רפורמה בחוק איסור הלבנת הון. היא תבקש להעניק לה סמכות מינהלית להקפיא לזמן מוגבל ביצוע של עסקות חשודות, כך שתוכל לבדוק אותן תוך הצלבת מידע בין מקורותיה ובמידת הצורך למנוע את ביצועה. הרפורמה גם תכלול איחוד של הצווים החלים על הגורמים הפיננסיים השונים, כך שהחובות יחולו עליהם באותה צורה.
