חברת אלקו, שבשליטת משפחת זיסקינד, לא תקבל בחזרה חלק מן התמורה ששילמה בעד רשת בתי הקולנוע גלובוס מקס ולא תוכל לבטל את העסקה כולה. כך קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
עודד שחם.
אלקו רכשה את גלובוס מקס מידי מפרקי החברה תמורת 144 מיליון שקל. הרשת עסקה גם בהפצה בישראל של סרטי האחים וורנר ואולפני United International Pictures, והרכישה כללה את חוזי ההפצה עימם. באוקטובר 2017 הודיעו שני האולפנים שלא יחדשו את החוזים עם גלובוס, כך שהם פקעו (בהתאמה) בדצמבר אשתקד ובאפריל השנה. אלקו טענה, כי ההודעות היו תוצאה של קנוניה בין האולפנים לבין דורית ישי, עובדת לשעבר ברשת, לידיה הועברו הסכמי ההפצה. לדבריה, הביטולים גרמו לה נזקים ולפיכך היא זכאית לקבל בחזרה 29 מיליון שקל מתוך התמורה, או לבטל את העסקה.
שחם אומר (14.7.19), כי אלקו לא הוכיחה את טענת הקנוניה, ובכל מקרה - זהו עניין להליך נפרד ואיננו חלק מתיק הפירוק. אלקו רכשה את גלובוס מקס כמות שהיא ("as is"), ובית המשפט העליון פסק שמשמעותה של רכישה כזו היא "כי חרף אי-הוודאות המודעת של הקונה, הרי שהוא מקבל על עצמו את קניית הממכר במצבו כפי שהוא - על כל מעלותיו ומגרעותיו הנסתרות" וכי הקונה נטל על עצמו את מלוא הסיכון החוזי.
במצב זה, מסביר שחם, אלקו אינה יכולה להעלות טענות לגבי מצגים שהציגו לה גורמים ברשת, ולא הוכח שהמפרקים הטעו אותה. האולפנים היו רשאים להודיע על אי-חידוש הסכמי ההפצה ולא היו חייבים לנמק הודעה שכזאת, ואלקו ידעה על כך בזמן ביצוע העסקה. שחם גם מראה, כי אלקו קיבלה מנציגי האולפנים הבהרות מפורשות לפיהן נראה שהסכמי ההפצה לא יוארכו.
שחם מסכם: "במסגרת הסכם המכר נטלה אלקו על עצמה, במודע, את הסיכון שההסכמים לא יחודשו. היא אף הייתה מודעת לכך שאין מדובר בסיכון ערטילאי וקלוש אלא באפשרות ממשית ואף סבירה. יש יסוד להניח, כי לסיכון זה אף ניתן, ומכל מקום היה יכול להינתן, ביטוי בקביעת התמורה שתשולם כנגד רכישת הפעילות. אין הצדקה עניינית להפחית מתמורת המכירה לנוכח התממשותה של אפשרות זו".
עוד נדחתה טענתה של אלקו לפיה המפרקים התרשלו לפני העסקה או אחריה. שחם גם אומר, כי לא נפל פגם במעשיהם כאשר לא פעלו להשבת עסקי ההפצה לידי גלובוס. אלקו חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל.
