בית הדין הארצי לעבודה יתבקש לקבוע, האם יש הצדקה למצב בו פרקליטים בשירות המדינה אינם יכולים להתמודד על תפקידים בדירוג המשפטנים - גם הוא בשירות המדינה. את הסוגיה הניחה לפתחו עו"ד טלי מרקוס, ממנה נמנע להתמודד על תפקיד מנהל היחידה לחופש המידע שבמשרד המשפטים.

מרקוס עובדת בפרקליטות מאז 2002, ומזה 12 שנים היא מועסקת במחלקה האזרחית. היא ביקשה להתמודד במכרז הפנימי על תפקיד מנהל היחידה לחופש המידע, אך לטענתה הדבר נמנע ממנה בלחציהם של ארגון הפרקליטים בשירות המדינה וארגון המשפטנים (המייצג את כל עורכי הדין בשירות המדינה שאינם עובדי הפרקליטות), המסרבים מזה שנים לאפשר התמודדות של פרקליטים במכרזי המשפטנים (בעוד שהדרך ההפוכה אפשרית).

מרקוס טענה בבית הדין האיזורי בירושלים, כי מאז 2002 מנסה הנהלת משרד המשפטים לפתוח את המכרזים להתמודדות הדדית - אך נכשלת בשל התנגדות שני הארגונים. אפשרות ההתמודדות ההדדית קבועה בנהלים של נציבות שירות המדינה, והמדינה סבורה שיש בה שורה ארוכה של יתרונות - הן מערכתיים והן לעובדים עצמם. אלא שבפועל, כאמור, רק המשפטנים יכולים להתמודד בדירוג הפרקליטים, ולא להפך.

שופט בית הדין האיזורי, דניאל גולדברג, דחה בשבוע שעבר את תביעתה של מרקוס. הוא קבע, כי הפגיעה בחופש העיסוק שלה נעשית מכוח חוק, וכי יש היגיון במניעת התמודדות פרקליטים על משרות משפטנים כאשר שורר גם המצב ההפוך. מרקוס הגישה (יום ב', 19.8.19) לבית הדין הארצי ערעור על פסק דינו של גולדברג, בו היא טוענת שהוא הגיע למסקנה שגויה על בסיס מסקנות שגויות: הפגיעה איננה מכוח חוק, אלא מהווה אפליה פסולה; וכאמור, משפטנים כן יכולים להתמודד בדירוג הפרקליטים.

לטענת מרקוס, מדובר בפגיעה שרירותית, לנוכח העובדה שכאמור מאז 2002 מנסה משרד המשפטים לשנות את המצב הקיים. לדבריה, העובדה שבאותה עת מנעו פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, וארגון הפרקליטים את פתיחת מכרזי הפרקליטים בפני משפטנים, איננה מצדיקה פגיעה בה כיום. העובדה ש"ככה נהוג" אינה הצדקה להמשך המצב הפוגעני, היא טוענת. עוד היא אומרת, כי אין מקום לקביעתו של גולדברג, לפיה פתיחת המכרזים תפגע במשפטנים - שכן הוא אינו מסביר במה השתנו הללו מיתר העובדים בשירות המדינה, היכולים להתמודד במכרזים בין-משרדיים. הערעור הוגשה באמצעות עו"ד איילה הוניגמן.