|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קיר ההנצחה באתר הלאומי הנרייטה סאלד בלוד [צילום: אלי אלון]

האתר הלאומי "הסודי" בעיר לוד

על אף שהוכרז על-ידי מדינת ישראל כאתר לאומי עוד לפני למעלה מ-30 שנה, שמו של האתר הלאומי "פינת הנרייטה סאלד" בלוד לא ידוע ולא מוכר לרוב רובו של הציבור, כולל גם לטיילים ותיקים, ודומה כי רק מעטים מקרב הציבור ביקרו בו מעולם. כתבה זו באה לעשות היכרות עם אתר לאומי לא ידוע זה
25/03/2015  |   אלי אלון   |   כתבות   |   תגובות
עץ השקמה העתיק ולידו ספסל האבן באתר הלאומי פינת הנרייטה סאלד [צילום: אלי אלון]

אתר לאומי "פינת הנרייטה סאלד" ממוקם ברחוב שדרות ירושלים בדרומה של העיר לוד שהוא רחוב ראשי בעיר ששימש בעבר דרך ראשית מיפו לירושלים ובא להנציח זכרה של מייסדת "עלית הנוער" ומי שכונתה "אם עליית הנוער". הנרייטה סאלד. הוא כולל שני עצי שקמה עתיקים הסמוכים אחד לשני אשר נשתלו, ככל הנראה, בתחילת המאה ה-20, בצל הצפונית שבהם, כך יודעים לספר, נהגה הנרייטה סאלד לנוח בנוסעה אל בני עלית הנוער במשק ובמוסד.

במלאת עשור לפטירתה, בא' אדר תשט"ו, בשנת 1955, הוצב לזכרה במקום ספסל ישיבה עשוי מאבן בידי הסתדרות "הדסה" בארה"ב וארגון "עליית הנוער". בשנת 1974, הוקם בסמוך לספסל זה, קיר הנצחה ועליו הכיתוב הבא: "בצל שיקמה זו נהגה הנרייטה סאלד לנוח בנוסעה אל בני עלית הנוער במשק ובמוסד. הוקם בעשור לפטירתה א' אדר תשטו על-ידי הסתדרות "הדסה" בארצות הברית ו"עלית הנוער".

המקום הוכרז כ"אתר לאומי"

ב-27 בינואר 1982 הוכרז המקום כ"אתר לאומי" להנצחת פועלה ומורשתה של הנרייטה סאלד. אחת ממטרות ההכרזה על אתר כאתר לאומי היא לאפשר את שימורו של המקום ולהביא אותו למודעות הציבור ולאפשר לציבור לבקר בו ולהכירו. נראה שמטרה זו לא מיושמת בפועל באתר "פינת הנרייטה סאלד".

ביקרתי השבוע באתר וצילמתי אותו. המראה במקום לא מלבב במיוחד. הכיתוב על קיר ההנצחה המספר סיפור האתר דהוי . הכיתוב עליו לא נראה בבהירות וזקוק לחידוש וריענון. כמה אבנים בקיר ההנצחה, נפרדו אחת מהשנייה וזקוקים לאיחוי עם חומר מדביק כמו מלט או חומר הדבקה אחר. מדובר בשיפוץ שעלותו הכספית זעומה. צריך רק יוזמה ואכפתיות וראוי שהגורמים הנוגעים בדבר ייקחו את העניין לתשומת ליבם .עץ השקמה הצפוני הצמוד לספסל ושלידו נהגה הנרייטה סאלד לנוח נראה, על פניו, בשלבי התפוררות וראוי שאיש מקצוע יבא לבדוק ולאבחן מצבו, ואם נדרש ראוי שיעבור טיפול ושיקום שאם לא כן עלול הוא לקרוס פתע ביום בהיר אחד . בצילומים שצילמתי במקום ניתן לראות את הגזע המתפורר ואת שלט ההנצחה הזקוק לחידוש הכיתוב וריענון.

כ-15 מטר דרומית לעץ השקמה המתפורר נטוע עץ שקמה נוסף. מצבו טוב יותר משכנו . גזעו במצב סביר ועליו צפופים יותר. עד כמה "סודי" ולא ידוע ומוכר אתר זה אתר זה תמחיש העובדה שאף אחד מנהגי המוניות מתחנת המוניות בלוד השוכנת לא רחוק מהאתר לא ידע להשיב לשאלתי היכן נמצא אתר לאומי הנרייטה סאלד . באמת מדובר באתר שידוע למתי מעט והרי אחת המטרות של האתר להנציח את זכרה של הנרייטה סאלד ולעודד ביקור במקום על כן ראוי להציב במקום שלט גדול ובולט לעיין כולל לנהגים שעוברים במקום בנוסח מעין זה: ברוכים הבאים לאתר לאומי הנרייטה סאלד לזכרה של "אם תנועת הנוער" הנרייטה סאלד" ואולי אף להציב במקום פסל דיוקנה ולידו בהרחבה פירוט תולדות חייה ופעילותה .כיום מי שעובר במקום לא יודע תמיד שמדובר באתר לאומי .ראוי שנציגי ארגון "הדסה" יבואו לבקר במקום ולבדוק מה אפשר לשפר.

בקיץ 1981 נערכה באתר עצרת זיכרון שבה ניתן שמה של הנרייטה סאלד לרחוב המקשר בין שדרות ירושלים לרחוב החשמונאים

"באר השלום"

בסמוך ל"ספסל הנרייטה סאלד" במרחק כ-20 מטר בלבד צפונית לו מעבר לכביש שדרות ירושלים שוכן מבנה וכיפה עגולה בראשו הקרוי "באר השלום". המבנה, ככל הנראה מהתקופה הממלוכית בעל עיטורים רבים, בתוך המבנה שכנה באר מאוד מפורסמת בקרב המקומיים אף עוד מהתקופה העתיקה. על המבנה בקיר הדרומי שלו, שלט כחול המתאר את המבנה ועברו ההיסטורי .וכך נאמר בשלט: " הבאר ניצבת על דרך אורך עתיקה (כיום שדרות ירושלים )פי הבאר בנוי חוליות שיש שניכרים בה סימני חיכוך חבלים. דרך החלונות שתו הבהמות מהשקתות המשוקעות בקיר המבנה. בעבר נקראה "ביר זיבאק" באר הכספית בשל המים המרים."

שדרות ירושלים בלוד הייתה חלק מדרך עיקרית בין יפו לירושלים ושימשה סוחרים ועולי רגל שנעו על הציר".

הנרייטה סאלד-מחנכת ומנהיגה ציונית

ואם באתר לזכרה של הנרייטה סאלד עסקינן. כמה מילים על אישה זו שהייתה מחנכת, ופעילה ציונית. ממייסדות ארגון הנשים הציוניות "הדסה" ועמדה בראש ארגון "עליית הנוער" שהביאה עולים לארץ .היא נולדה בעיר בולטימור שבארצות הברית בשנת 1860 בת בכורה משמונה בנות לרב בנימין סאלד

ואשתו סופי לבית שאער. בשנים 1877-1893עבדה כמורה בבית ספר עממי בבולטימור. בעקבות פרעות תרמ"א בדרום האימפריה הרוסית ("סופות בנגב") נרתמה לפעולות סעד וסיוע למהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה לארצות הברית. לצד פעילותה הציבורית עסקה סאלד בכתיבת שירה, בתרגום ובעריכה. היא הייתה העורכת הראשית של ההוצאה לאור היהודית הראשונה בארצות הברית ה-JPSA. בשנת 1897 הצטרפה לתנועה הציונית. ב-1909 הגיעה סאלד לראשונה יחד עם אמה לביקור בארץ ישראל, והשתיים, כך דווח, הזדעזעו מהתנאים הקשים במקום, מהעוני ומהזוהמה. יש אומרים כי ביקור זה הביא את סאלד להקים ב-1912 את הסתדרות הנשים הציונית בארצות הברית הדסה - ארגון שהוקם לסייע ליישוב היהודי ולמפעל הציוני בארץ ישראל. סאלד שימשה כנשיאת הארגון.

בשנת 1920 עלתה סאלד לארץ ישראל . היא הקימה את בית הספר הראשון לאחיות בארץ, ומרפאות ציבוריות של "הדסה" הוקמו בכל רחבי הארץ ויצרו למעשה את התשתית למערכת הרפואית בישראל.

בשנת 1932, לאחר שהסוכנות היהודית אישרה את רעיון עליית הנוער שהגתה רחה פריאר, התמנתה סאלד לעמוד בראש מפעל זה ושימשה בתפקיד עד יום מותה, מכאן כינויה "אם עליית הנוער". במסגרת תפקידה זה הייתה אחראית על קליטת ילדים ונוער שהגיעו לישראל לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ביניהם "ילדי טהרן", והכוונתם ושיבוצם למסגרות השונות.

הנרייטה סאלד נפטרה בשנת 1945 ונטמנה בבית הקברות בהר הזיתים.

באר השלום בשדרות ירושלים בלוד [צילום: אלי אלון]
תאריך:  25/03/2015   |   עודכן:  25/03/2015
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האתר הלאומי "הסודי" בעיר לוד
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
לודאי
26/03/15 09:08
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כולם מכירים את סיפור האהבה הנצחי של שני בני חמולות שונות בעיר וורונה שכתב שייקספיר. בעיבודו הרענן והנפלא של עירד רובינשטיין, ותחת מגע ידיו המכשפות, הופכת הבמה למשהו קסום, כשכל שחקן, גם כשאינו מדבר ולכאורה ניצב כסטטיסט - מתנועע, ומביע בפניו ותנועותיו כה רבות, עד כי עין הצופה נודדת מדוברי הדיאלוגים אל השוליים וחזרה ללא הרף. הכל על הבמה - מרתק. והכל בו-זמנית. וכך הצופה אינו חש בזמן ההצגה עד לדקה המסיימת.
25/03/2015  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
ב-15 בפברואר ציינו רבים בלבנון עשור להירצחו של ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי, אחת מן הדמויות הנערצות אך גם השנויות במחלוקת בארץ הארזים. רצח חרירי והחקירה שנלוותה לו יצרו סערה פוליטית בלבנון והדים רבים בתקשורת העולמית, ובמשך שנים סירבה פרשה זו לרדת מן הכותרות. אך נראה שאירועי האביב הערבי, פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ועלייתו לתודעה של ארגון דאעש הסיטו את תשומת הלב הציבורית מחקירת הרצח שנותרה לא פתורה. סוגיה זו כבר אינה מופיעה בעיתונים ובאתרי האינטרנט ומעטים יודעים כי בינואר 2014 נפתח משפטם שלא בפניהם של ארבעה חשודים מארגון חיזבאללה בבית הדין המיוחד בהאג לחקירת רצח חרירי.
25/03/2015  |  יואב נורסלע  |   כתבות
בסוף המאה ה-19 זכה איליה מצ'ניקוב בפרס נובל, על שגילה תאים רעבתניים, אותם כינה "מקרופגים", או "זללנים גדולים" - כינוי שדבק בהם יותר מ-100 שנה לאחר מכן. מחקר חדש, שהתבצע באחרונה במכון ויצמן למדע, מציע מיתוג מחדש של אותם זללנים. מתברר, שלמקרופגים יש מספר תפקידים וביטויים נוספים, התלויים ברקמה שבה הם שוכנים. "אם נוכל ללמוד את התחבולות שבאמצעותם משנים המקרופגים את תפקידם", מסביר פרופ' סטפן יונג, מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, "נוכל לרתום את פעולותיהם למניעת מחלות".
25/03/2015  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
בהתבטאויות אחרונות משוכנע סגן השר, חבר הכנסת אופיר אקוניס, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו כבר אינו מאמין בחזון שתי המדינות ונאום בר-אילן כבר אינו רלוונטי. נתניהו אמר אחרי הבחירות שלא חזר בו ממתווה שתי המדינות, אך ציין כי הוא אינו ישים במציאות הנוכחית, אבל לאקוניס עצמו הדברים ברורים כפי שאמר אותם לא פעם בשנים האחרונות.
25/03/2015  |  כתב העת ריבונות  |   כתבות
לפני כשבועיים נערך בבית הסופר בתל אביב ערב המוקדש למשוררת הנודעת אלזה לסקר-שילר ( Else Lasker-Schüler) ‏(11 בפברואר 1869 אלברפלד (וופרטל) -22 לינואר, 1945-ירושלים).
25/03/2015  |  לימור שריר  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il