|   15:07:40
דלג
  המכון למחקרי ביטחון לאומי  
INSS - המכון למחקרי ביטחון לאומי
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

עיצוב הכללים המשפטיים לאור מאפייני הלחימה בטרור

דיון נוסף בעניין מוסטפא דיראני

בינואר האחרון הורה הרכב מורחב של ביהמ"ש העליון בדיון נוסף על מחיקת תביעת הנזיקין שהגיש דיראני נגד המדינה, בטענה לעינויים שהופעלו כלפיו ע"י חוקריו עת היה נתון במשמורת בישראל. בעשותו כן, הרחיב ביהמ"ש את הכלל הנוהג במשפט המקובל, ולפיו "אין מבררים את תביעתו של אויב בעת מלחמה", והחיל אותו גם על פעיליהם של ארגוני טרור הפועלים ממדינה זרה, גם כשזו אינה נמצאת במצב מלחמה פורמלית עם המדינה
16/04/2015  |   המכון למחקרי ביטחון לאומי   |   כתבות   |   INSS   |   תגובות
מוסטפא דיראני [צילום: מן הטלוויזיה]

פעיל טרור הוא "אויב בשעת מלחמה"
איתמר לוין
כך הגיע גרוניס למסקנה שאין לברר את תביעתו של דיראני נגד המדינה: הטרור הוא סוג מודרני של מלחמה, וקיים אינטרס חברתי שלא לסייע לו - גם במחיר פגיעה בזכות הגישה לערכאות
לרשימה המלאה

דעת המיעוט: עליונות לזכות הגישה לערכאות
איתמר לוין
ג'ובראן: אין חוק המאפשר לפגוע בזכות יסוד זו * דנציגר: על ישראל להיות אור לגויים ולדון בתביעתו של כל אדם * הנדל: יש אינטרס ישראלי בבירור התביעה בשל חומרת טענותיו של דיראני
לרשימה המלאה

   רשימות קודמות
  יוזמה רוסית חדשה בנושא הישראלי-פלשתיני?
  הדרישה להכרה אירנית בזכות קיומה של ישראל
  הצהרת לוזאן על הגרעין האירני: תובנות והמלצות
  הכלכלה הסינית לאן?
  המלחמה בתימן: מבחן לקולקטיב הערבי

אחד האתגרים המרכזיים הניצבים בפני מדינות, המצויות בעימותים א-סימטריים מודרניים, נעוץ בפער הקיים בין הכללים המשפטיים, שנועדו להסדיר מציאות של מלחמה "קלאסית" בין מדינות, לבין המציאות המשתנה והגוברת של סכסוכים מזוינים מול שחקנים לא-מדינתיים, ובראשם ארגוני טרור, שניתן להגדירם אף כ"צבאות טרורילה" על שום המבנה ורמת האימון שלהם וכמות אמצעי הלחימה שברשותם, כשאופן פעולתם משלב טקטיקות של טרור וגרילה, כדוגמת חיזבאללה, חמאס, דאעש ועוד. ארגונים אלה מגובים במוסדות חברתיים, כלכליים, פוליטיים ודתיים, ופועלים מלב לבו של המרחב האזרחי, המיושב בצפיפות, בתוך מדינות או ישויות כושלות. לעיתים, כוחם הצבאי עולה אף על זה של מדינות ריבוניות.

האתגרים המשפטיים שמציף המאבק בצבאות הטרורילה המודרניים בולטים במיוחד לאור היעדר מענה משפטי מספק במשפט הבינלאומי לדילמות רבות, עמן מתמודדות מדינות הנאבקות בהם. במצב זה, פיתוח הנורמות במשפט הבינלאומי מתבצע על-ידי טריבונאלים בינלאומיים, ולעיתים קרובות על-ידי שופטי המדינה, הנדרשים להסדיר את הפעילות הלוחמתית של מדינות ולהתאים את הכללים המשפטיים למציאות המתהווה. בהקשר זה, בית המשפט העליון הישראלי עסק בשנים האחרונות בסוגיות מגוונות, דוגמת הריסות בתים, מעצרים מנהליים, גדר הביטחון, נוהל אזהרה מוקדמת, סיכולים ממוקדים ועוד, ותרם להתאמתו של המשפט הבינלאומי למציאות המשתנה. דוגמה עדכנית לכך, הינה פסק דינו של בית המשפט העליון, שניתן לאחרונה בעניין תביעתו האזרחית של מוסטפא דיראני.

ב-15 בינואר 2015 הורה הרכב מורחב של בית המשפט העליון בדיון נוסף (דנ"א 5698/11) על מחיקת תביעת הנזיקין שהגיש מוסטפא דיראני נגד מדינת ישראל, בטענה לעינויים שהופעלו כלפיו על-ידי חוקריו בעת שהיה נתון במשמורת בישראל.

דיראני, אזרח לבנוני, היה פעיל בארגון הטרור "ההתנגדות המאמינה" ולהערכת גורמי הביטחון ומערכת המשפט היווה סיכון ביטחוני ממשי למדינת ישראל. בשנת 1994 נלכד דיראני בלבנון על-ידי כוחות הביטחון הישראלים והוחזק במעצר מנהלי. בשנת 2000, במהלך שהותו במשמורת בישראל, הגיש דיראני תביעה נזיקית לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד מדינת ישראל, בטענה לעינויים ומעשי אינוס וסדום שבוצעו בו, לכאורה, על-ידי חוקריו. סכום התביעה הועמד על הסכום (הסמלי) של 6 מיליון ש"ח.

בשנת 2004 ובעוד תביעתו תלויה ועומדת, שוחרר דיראני במסגרת עסקה לשחרור שבויים וחטופים ישראלים שנשבו בידי חיזבאללה, והוחזר ללבנון. זמן קצר לאחר חזרתו ללבנון שב דיראני להיות פעיל טרור ומיזג את "ההתנגדות המאמינה" עם ארגון הטרור של חיזבאללה. בתגובה, הגישה מדינת ישראל לבית המשפט המחוזי בקשה לסילוק התביעה על הסף, על בסיס הכלל במשפט המקובל לפיו "אין מבררים תביעתו של אויב". לטענתה, כל עוד דיראני שהה בישראל, לא הייתה מניעה להמשיך את בירור תביעתו, אולם לאחר שעזב את שטח מדינת ישראל אל מדינת אויב ושב לפעילות עוינת נגד המדינה, אין מקום להמשיך בבירור תביעתו.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המדינה בשל היעדר הוראה בדין הישראלי המונעת את המשך בירור התביעה ובשל חשיבותה של זכות הגישה לערכאות. המדינה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אולם גם זו נדחתה. בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום לפעול על-פי הכלל במשפט המקובל, מאחר שהוא לא "נקלט" בהלכה הפסוקה בישראל, ובשל חשיבותה של זכות הגישה לערכאות אין למנוע את המשך בירור התביעה.

בקשת המדינה לקיים דיון נוסף התקבלה, והדיון נערך בהרכב מורחב של שבעה שופטים. דעת הרוב, בהובלתו של נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, ביטלה את החלטת בית המשפט המחוזי ואת החלטת בית המשפט העליון בערעור, וקיבלה את טענות המדינה למחיקת תביעתו של דיראני. הכרעת הרוב התבססה על הכלל "אין מבררים את תביעתו של האויב בעת מלחמה". כלל זה, ציין הנשיא גרוניס, מוכר היטב בהיסטוריה המשפטית של מדינות המשפט המקובל ובמדינות נוספות, והוא "נקלט" בפסיקתו של בית המשפט העליון, ולכן ממשיך להיות חלק מהמשפט הישראלי גם כיום.

לגישת גרוניס, הכלל מציב "שיווי משקל". מצד אחד, זהו כלל גורף המונע את בירור התביעה של כל מי שמתגורר במדינת אויב ללא קשר לעוינותו. מצד שני, הכלל מציב דרישה קשיחה לקיומה של "מלחמה פורמלית" בין הצדדים, ומתוחם רק למשך המלחמה. מאחר שלגישתו, לא קיימת מלחמה פורמלית בין ישראל ללבנון, אלא סכסוך מזוין מתמשך, החליט הנשיא גרוניס להצעיד את הכלל האמור צעד נוסף קדימה ולהתאימו ללחימה בטרור בעת המודרנית. לחימה זו, כך ציין, מתאפיינת במעבר מסכסוכים בין-מדינתיים להתמודדות גוברת עם פעולותיהם של ארגוני טרור. התמודדות זו אינה נחלתה של מדינת ישראל בלבד אלא משותפת למדינות רבות בעולם המערבי. מכאן נובע הצורך לעצב מחדש כללים משפטיים קיימים לאור מאפייניה של הלחימה בטרור. לפיכך, הרחיב הנשיא גרוניס את הכלל במשפט המקובל גם לסכסוך מזוין בין מדינת ישראל לארגוני הטרור, באופן שבו "שווי המשקל הנדרש בנסיבות אלו להיות שונה, ולפיו כאשר מדובר בעימות מזוין עם ארגון טרור הפועל ממדינה זרה, שאינו עולה לכדי קיומה של מלחמה פורמלית בין המדינות, יחול הכלל שלפיו אין מבררים תביעתו של אויב על תובעים הנמצאים במדינה זרה שהינם פעילים בארגון הטרור...".

עם זאת, הנשיא גרוניס השאיר ב'צריך עיון' את השאלות לגבי תחולתו של הכלל המורחב על פעילי טרור הנמצאים בישראל, או על פעילי טרור בשטחים תחת תפיסה לוחמתית של ישראל. שאלה נוספת נוגעת למשמעות הביטוי "פעיל בארגון טרור" והקשר הנדרש בין התובע לבין פעילות הטרור - שאלות שנקבע שאין ספק לגביהן בתביעה הנוכחית. בנוסף, נקבע, כי הרחבת הכלל במשפט המקובל כלפי פעילי טרור המצויים במדינה זרה, עומדת גם ברף הנוהג כיום בהגנה על זכויות אדם.

חשיבות פסק הדין, כפי שציין השופט רובינשטיין, אינה בתוצאתו הקונקרטית, אלא במבט לעתיד בהתוויית מדיניות גם לגבי הקשרים אחרים, שכן עתידים להגיע לפתחי בית המשפט תיקי טרור נוספים והדינמיות של המאבק בטרור אינה מאפשרת לחזות לעת הזאת את כל המצבים.

פעמים רבות, המציאות המשתנה בזירות לוחמה שונות מגיעה לפתחם של בתי המשפט בהמתנה למענה ולהסדרה חוקית של פעולות הלחימה. הלחימה הקלאסית (והמוסדרת משפטית) בין מדינות כמעט ונעלמה מן הנוף, כאשר את מקומה תופסים בעת הזו סכסוכים חמושים בין מדינה, או קואליציית מדינות, לבין ארגוני טרור ומיליציות לא-מדינתיות חמושות. סכסוכים אלה מעלים באופן תדיר דילמות ואתגרים משפטיים, אשר טרם הוסדרו באופן מקיף במשפט הבינלאומי.

פסק הדין בעניין דיראני מהווה המחשה לדרך הפעולה של פיתוח הכללים המשפטיים והתאמתם למאפייניה של הלחימה המודרנית בטרור על-ידי בתי משפט מדינתיים. ככל שתגבר התעצמותם של ארגוני טרור ברחבי העולם לכדי "צבאות טרורילה", הקרובים במאפייניהם לאלו של צבאות סדירים (מבחינת כוחם הצבאי, הסיכון הביטחוני שהם מהווים, היקף ומשך פעילותם), כן תידרש חשיבה מחודשת אשר למעמדם המשפטי של החברים בהם, ובפני בתי המשפט יוצגו סוגיות נוספות, אשר כיום שנויות במחלוקת. אתגרים אלה יצריכו התאמה יעילה של הכללים המשפטיים ללחימה המודרנית.
דנ"א 5698/11, מדינת ישראל נ' מוצטפא דיראני / פס"ד
תביעתו של מוצטפא דיראני נגד המדינה, בטענה לעינויים בתקופת שביו, לא תידון משום שאין נזקקים לתביעתו של אויב בשעת מלחמה

פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 685 (15.4.15)
יורם שוייצר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש התוכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה.
תאריך:  16/04/2015   |   עודכן:  16/04/2015
קרן אבירם, יורם שוייצר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דיון נוסף בעניין מוסטפא דיראני
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  ישראלי-ערבי
בשבוע שעבר פרסמתי מאמר שכותרתו "ערביי ישראל-האם הם גשר לשלום?" שעסק בהקצנה של המנהיגות הערבית בישראל והבאתי כדוגמה את מאמרו של השופט-קאדי בדימוס פרופסור אחמד אלנאטור, לשעבר נשיא בית הדין השרעי לערעורים אשר ניסה, באמצעות מאמר שפרסם בעיתון "כול אלערב", הממומן בחלקו על-ידי מודעות של לשכת העיתונות הממשלתית (לפ"מ), לדחוף את הנהגת הרשות הפלשתינית ואת הרשימה המשותפת בישראל לפעילות אנטי ישראלית בזירה הבינלאומית.
14/04/2015  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
את הטיעון כי ערביי ישראל הם "גשר לשלום" שמעתי לראשונה בסוף 1984 מפי חבר הכנסת דאז, עבד אלווהאב דראוושה, כשראיינתי אותו לערוץ הראשון לאחר ששלטונות ירדן מנעו ממנו להיכנס לרבת-עמון לצורך השתתפות בכינוס המועצה הלאומית הפלשתינית (מל"פ).
08/04/2015  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
סוכנות הידיעות הגרמנית, הנחשבת לאמינה מאוד, מדווחת (יום ה', 2.4.15) כי מטוסי-קרב ישראלים ביצעו תקיפה בסוריה.
02/04/2015  |  עידן יוסף  |   חדשות
האמירה של בנימין נתניהו על "המצביעים הערבים" העלתה אצל "אוהביו" אמירה ישנה המיוחסת לו: "השמאל שכחו מה זה להיות יהודים" או בגרסת "הארץ-לא-שלנו": "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים". רזי ברקאי ואחרים בקרב חוגו הפוליטי נוהגים להזכיר זאת. לאחרונה הפתיע אברי גלעד כשאף הוא ציטט זאת. האמירה כמות שהיא אכן מעליבה, כביכול פקפק ראש הממשלה בזהותם היהודית של אחינו ואחיותינו בשמאל הישראלי.
02/04/2015  |  דרור אידר  |   מאמרים
לאורך מערכת הבחירות חזר ונשמע קולם של הערבים מבלד ומהחזית האיסלאמית נגד היהודים ונגד הכיבוש, אבל לא נשמע אפילו קול אחד שקרא להזדהות עם המדינה ולהשתלב בה.
30/03/2015  |  שמעון זיו  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il