אלול הוא ראשי תיבות של: "
אני
לדודי
ודודי
לי". אחד הפירושים לפסוק זה, המופיע בשיר השירים, הוא:
אני - כל האנוכיות והעצמי שלי, הכל ל
כבוד השם יתברך: הרצונות, ההרגלים, החשקים... - הכל מופנה לעשות רצון השם. גם אם כעת
אני רוצה לדבר לשון הרע, או
אני רוצה לישון עוד ולא לקום לתפילה וכדומה, הרי שאני משעבד את כל ה
אני הזה
לדודי שהוא בורא עולם האוהב אותנו. וממילא אם כך יעשה האדם, התוצאה הישירה היא '
ודודי לי' - שהקב"ה ימלא כל משאלותיו ויעשה הכל למענו ולטובתו, ויחתום דינו לשנה טובה.
בחודש אלול נפתחים שערי סיעתא דשמיא לכל מי שרוצה לתקן - בתנאי שהוא מתרגם את רצונו למעשה. שערי
שמיים פתוחים לקבלת התפילות, מסלקים את כל שומרי הפתח והמקטרגים למיניהם - להכניס את תפילותיהם של ישראל, בתנאי שיצאו מלבם.
לפניכם שישה רעיונות להתחזקות בחודש אלול:
קבלת עול מלכות שמיים לקראת ראש השנה
1. קריאת שמע בכוונה - בספר "עלי שור" מובא כי כיוון שבראש השנה אנו מכתירים את השם למלך, ראוי בחודש אלול להתחזק בקבלת עול מלכות שמיים. קריאת שמע בכוונה משמעותה קבלת עול מלכות שמיים.
2. הקפדה על "אמן יהא שמיה רבא" - רבותינו זכרונם לברכה כותבים כי "כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן". רש"י מפרש כי 'בכל כוחו' הכוונה היא בכל כוונתו וגם בקול רם.
"אמן יהא שמיה רבא" זוהי תפילה שיהא שמו הגדול של השם יתברך מבורך, כיוון שכל עוד עמלק קיים בעולם אין שמו של הקדוש ברוך הוא שלם ובעוד הרע נמצא בעולם אין מלכות שמיים גלויה.
ה"עלי שור" מציע לקבל קבלה כזו: פעמיים ביום לכוון באמירת 'אמן יהא שמיה רבא' את הכוונה הנ"ל. הוא מציע את הקדיש שלפני ברכו בתפילת שחרית ובקדיש שלפני 'שמונה עשרה' בערבית ואולי גם בקדיש שלפני ה'שמונה-עשרה' במנחה.
חז"ל מבארים כי "כל העונה אמן יהא שמיה רבא" בכל כוחו אפילו היה בו שמץ של מינות מוחלין לו". בזוהר הקדוש כתוב שיש לזעזע כל איבריו ולענות בקול תקיף, ומי שרגיל לעשות כן הנה הוא מבושר שיימחלו לו עוונותיו אם לא ישוב לכסלה.
3. חיזוק במצוות "ואהבת לרעך כמוך" - על דלת בית המדרש בקלם הייתה תלויה במשך כל חודש אלול הערה זו: "הנה מהידוע אמרו ז"ל: 'אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם', וכאשר נתבונן על תוקף קיום המלוכה של בשר ודם הוא רק כאשר עבדיו כולם כאיש אחד לעבודת המלך, וזהו קיום המלכות. על כן חובה עלינו קודם יום הדין לקבל על עצמנו לעסוק בכל השנה במצוות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך' ובזה יהיה אחדות בין עבדי השם יתברך ויעלה יפה בידינו מלכויות ויבוא זכרוננו לפניו לטובה".
חיזוק במצוות "ואהבת לרעך כמוך" כולל מצוות רבות, ביניהן: חסד, ויתור, פרגון והימנעות משנאת חינם.
4. זהירות בשמירת שבת - חכמינו זכרונם לברכה אומרים כי "כל הזהיר וזריז בשמירת שבת בכל תנאיו ובכל דקדוקיו, אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר 'שומר שבת מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו'".
הקפדה על שמירת השבת כוללת מספר אפשרויות קלות לביצוע, המזכות בשכר עצום:
- הקפדה על הדלקת נרות שבת בזמן המצוין בלוח השנה.
- קבלת שבת מוקדם - הימנעות מעשיית מלאכה 10 דקות לפני הזמן המצוין בלוח.
- כיבוי האור במקרר בערב שבת ויום טוב.
- זהירות ממלאכת 'בורר' בעת סידור הבית, איסוף המשחקים, הכנת האוכל לסעודה.
- הימנעות מדיבורי חול ושיחה על עסקים בשבת.
5. חיזוק בשמירת הלשון - ניתן לבחור אדם מסוים בזמן מסוים ולהחליט שעל אדם פלוני בזמן פלוני לא מדברים לשון הרע. ראוי ללמוד שתי הלכות בכל יום מהספר "חפץ חיים". בכך שאדם לומד את הלכות שמירת הלשון הוא יוצא מגדר "בעל לשון הרע".
6. הקפדה על גזל - מתוך כלל העבירות, גזל הוא העוון החמור ביותר. כתוב: "גזל קופץ בראש", כלומר בראש החטאים. עוד נאמר על דור המבול כי "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל". דוגמה לקבלה בנושא הגזל היא הקפדה על החזרת הלוואות בין שכנים, המצויות מאוד. לעיתים קרובות שוכחים המלווים להחזיר את מה שלוו. ראוי מאוד לרשום כל חפץ שנלקח מאחר שלהקפיד להחזירו.
בחרו אחד מהרעיונות המוצעים, או כל רעיון אחר שעולה על דעתכם, וצברו לעצמכם זכויות רבות לקראת יום הדין.
