בתקופה האחרונה חלה עלייה בתופעת המפגעים הבודדים. באחד האירועים האחרונים, מחבל הגיע לצומת תפוח וטען שאינו חש בטוב. כאשר התקרב ללוחמים, שלף סכין וניסה לדקור אחד מהם. לוחם אחד נפצע קל, והכוח פתח באש לעבר המחבל שנפצע ולאחר מכן מת מפצעיו. מספר ימים קודם לכן מחבל פנה לכוח צה"ל, ביקש מים וניסה לדקור חייל.

נראה שמדובר בשיטה חדשה הפועלת על בסיס האופי היהודי: רחמנות. המחבלים מנצלים את הרחמנות וטוב הלב של החיילים כדי לפגוע בהם. תופעה די ידועה, שמופצת בעיקר ברשתות החברתיות, היא שחיילי צה"ל מסייעים לתושבים הפלשתינים. המחבלים מנצלים בדיוק את תכונה זו של החיילים כדי לפגוע בהם.

הדבר גם מלמד על האופי ההפוך של המחבלים, שלא נראה שהם מבינים כיצד אפשר לעזור ולסייע לאחר. מעבר לתופעת הפיגועים, הדבר גם פוגע באוכלוסייה הפלשתינית, כאשר החיילים ישנו את התנהלותם כעת ולא יסייעו לתושבים כבעבר. בסופו של דבר, המחבלים הפלשתינים לא משיגים את מטרותיהם, ורק פוגעים בעמם.

למרות אופי הפעולה הדומה של המחבלים בשני הפיגועים שהוזכרו, פעילות כוח צה"ל הייתה שונה. בפיגוע שבו המחבל טען שאינו חש בטוב, כוח צה"ל פתח באש ופצע אנושות את המחבל. במקרה השני, אחד הלוחמים שלף אלה ורק לאחר מכן ירה במחבל.

ההבדלים בין שני האירועים נובעים מהבלבול של הלוחמים לגבי הוראות הפתיחה באש. לפי ההוראות החדשות, מותר לפתוח באש רק במקרה שנשקפת סכנת חיים ממשית. כך למשל, אם המחבל מתקרב לעמדת צה"ל ובידו בקבוק תבערה, מותר לירות בו. לעומת זאת, אם המחבל זרק את הבקבוק וברח, אסור לירות בו מאחר שהוא כבר אינו מהווה איום.

הוראות עמומות אלו קשורות גם לחשש של חיילי צה"ל מפני העמדה לדין. מרובים המקרים בהם חיילים עמדו למשפט או נטען שלא פעלו כשורה כאשר מחבלים תקפו אותם. החיילים לא יודעים כיצד לנהוג מאחר שהם לא יודעים מה יביא לכך שיאשימו אותם בגרימת מוות. צה"ל חייב לשמור על חייליו ולא רק להעביר להם בצורה ברורה מהן הוראות הפתיחה באש, אלא גם לעמוד לצידם ולתמוך בהם כאשר נטען שלא פעלו כשורה. ההגבלה המשפטית הזו, ששופטת בחומרה כל חייל שמגן על חייו, מביא לידי רחמנות על המחבלים ואכזריות לחיילים.

קצין בכיר בפיקוד צפון התייחס השבוע לתקריות בגבול הצפון והאשים בהן את אירן. לדבריו, ניתן לזהות את טביעת האצבע האירנית כאשר זו ממשיכה לדחוף קדימה לעוד פעולות. הזירה הסורית ממשיכה להיות בעייתית לא רק לישראל, אלא גם לאירן. הארגונים השונים הפועלים במדינה, ביניהם דאעש, ממשיכים להתקדם ולכבוש שטחים, בין אם מדובר בשטחים שבשליטת אסד ובין אם בשליטת מורדים אחרים.

נפילתו של בשאר אסד, שמחזיק מעמד הרבה יותר טוב ממה שהעריכו, תפגע ב"ציר הרשע" אירן-סוריה-חיזבאללה. הנפילה של אסד תפגע בהעברת נשק וציוד לחיזבאללה. הדבר לא יחסל את ההעברות, אבל אכן ישפיע עליהן. אם האינטרס הישראלי הוא לפגוע בציר הזה, אז ההתקדמות של דאעש היא יתרון.

מעל הכל יש להבין, שדאעש אינו איום גדול כפי שהוא מוצג. הארגון פועל בעירק שבה כוחות הביטחון היו חסרי מוטיבציה להילחם, ובסוריה שבה כוחות הביטחון כבר עייפים אחרי לחימה של מספר שנים. אם הארגון היה נאלץ להתמודד מול צה"ל, הוא לא היה מחזיק מעמד. לאור זאת, בטווח הקצר נראה שהצלחתו של דאעש היא דבר חיובי לישראל. עם זאת, למרות שצה"ל יכול להתמודד בהצלחה נגד הארגון, לא ידוע כיצד פעילותו תשפיע על ישראל לטווח הארוך.

פיצוץ הרעיד השבוע את בנגקוק. הפיצוץ, שאירע מול מקדש ארוואן המקודש לדת ההינדו, הביא ל-22 הרוגים וכ-120 פצועים. נכון לעכשיו, לא נלקחה אחריות על הפיצוץ. אי-לקיחת האחריות מעלה חשדות וחששות לגבי זהות המפגעים.

הקמתן של שלוחות דאעש במצרים, ניגריה, לוב ואפגניסטן, מעלה את האפשרות שהארגון או תומכיו הם שעומדים מאחורי הפיצוץ. מטרתו של הארגון היא להקים חליפות איסלאמית ברחבי העולם, ומכאן שברור שיגיעו לתאילנד במקודם או במאוחר. אם דאעש אכן עומד מאחורי המתקפה, יהיה מדובר בזירה הרחוקה ביותר שדאעש הגיע אליה. הגעתו של הארגון לתאילנד תהיה מפתיעה, מאחר שמדובר בזירה רחוקה ללא מלחמה פנימית שממנה דאעש יכול להתפתח. אולם, הדבר יצביע על האיום שדאעש מתחיל להציב למדינות שקטות ורחוקות ועל הרצון שלו להמשיך ולהתרחב.

ככל שהזמן עובר, נראה כי המצב בטורקיה הולך מדחי לדחי. הכל התחיל בפיגוע ההתאבדות שבוצע במדינה ב-20 ביולי, בו נפגעו אזרחים כורדים רבים. הדבר המשיך למהומות והרג שוטרים, ומשם לתחילת ההתקפות האוויריות של טורקיה נגד מעוזי דאעש ומפלגת הפועלים של כורדיסטן, ארגון לאומי כורדי שנחשב בטורקיה לארגון טרור. כעת, דאעש הפיץ סרטון בו הוא מכנה את רג'פ ארדואן בוגד ועריץ, ורוצח מוסלמים שמכר את מדינתו לצלבנים. הארגון המשיך וקרא לתומכיו לכבוש את איסטנבול כדי להציל את טורקיה מידי ארדואן.

במשך זמן רב, טורקיה ניסתה לשמור על ניטרליות במלחמת האזרחים בסוריה. כעת היא החלה לפעול נגד דאעש, בעקבות פיגוע ההתאבדות שיוחס לארגון. למעשה, טורקיה לא הייתה ממש ניטראלית בלחימה, כאשר דרכה עברו לוחמים זרים רבים שהצטרפו לארגונים השונים בסוריה, בכללם דאעש. דיווחים שונים סיפרו על שיתוף פעולה בין גורמי מודיעין טורקים לבין גורמי דאעש. כעת נראה שמתחילה זליגה של מלחמת האזרחים לתוך טורקיה.

לכך יש להוסיף שמצבה הפוליטי של טורקיה נמצא בכי רע, כאשר ראש הממשלה הנבחר אהמט דבוטאולו לא הצליח להקים קואליציה והמדינה הולכת שוב לבחירות. בבחירות האחרונות נחלש כוחה של מפלגת השלטון, מפלגת הצדק והפיתוח, ועלה כוחה של מפלגת העם הדמוקרטית, מפלגה פרו-כורדית, שלראשונה נכנסה לפרלמנט. כאוס פוליטי ואזרחי הוא הזדמנות מצוינת לדאעש להתחיל ולפעול בטורקיה, ולהמשיך להרחיב את השפעתו.