אנו חיים בתקופה לא פשוטה: מלחמות עקובות מדם של תנועות הג'יהאד המוסלמיות לכיבוש העולם, פלישת מסתננים מוסלמים לאירופה שהיא רק חזית אחת במלחמה הזו, מלחמת טרור, כולל המלחמה הפסיכולוגית שבה התאחדו כל גורמים האנטישמיים בעולם נגד ישראל – זו היא גם חזית נוספת במלחמת העולם השלישית המתרחשת מול עינינו. חוד החנית במלחמה הזו הם ארגוני הטרור הערביים, תנועות "האחים המוסלמים" מזרמים שונים המשתפים פעולה להשמדת המדינה היהודית, ואיתם ביחד גם אנטישמים "תוצרת בית": יוצאי תנועות פרו קומוניסטיות בישראל, אנרכיסטים, עבדי ארגונים שנוסדו במימון זר – כולם מנסים להשמיץ, להרוס, ליזום ריב ומדון בארצנו הקטנטונת כדי לחסל את המדינה היהודית בכל דרך אפשרית. עקב המצב, חובה על ממשלתנו ועל כל השרים המכהנים בה למנוע את מזימות האויב, הם עושים את זה?
היום בממשלת ישראל כעשרים שרים, מהם אחת עשר מהליכוד, אך אפשר לספור רק על יד אחת את אלה העושים את מלאכתם נאמנה. כל היתר מתחבאים אחרי תירוצים שונים כדי לא להתנגש בברית הבגידה: מאפיה שמאלנית, הקרן לישראל החדשה וארגונים אחרים הממומנים ממקורות סמויים או גלויים מחו"ל, אומנים שמסיבות שונות מרגישים שתפקידם לתמוך בהרס מדינתם ולא בעמם, מרצים במוסדות להשכלה גבוהה שהחליטו לנסר את הענף עליו הם יושבים ולהשתתף בחיסול מדינתם. רוב רובם מהם מקבלים משכורות מעל לממוצע במשק על חשבון משלם המיסים הישראלי, ומשתתפים בחוד החנית של מתקפת האיסלאם העולמי על ישראל.
במלחמה הפסיכולוגית שמתנהלת נגדנו הם המובילים, היוזמים וגם המבצעים של פעולות רבות. עד לתקופה האחרונה אף גורם ממשלתי אפילו לא ניסה לעצור בהם. רק ארגונים בודדים השיבו להם מלחמה ("אם תרצו", "עד כאן", "NGO MONITOR" ואחרים).
משכורות שמנות
אחת משרי הממשלה שהרימה את הכפפה והחלה במאבק לעצירת הפעילות האנטישמית בארצנו היא שרת התרבות והספורט
מירי רגב. אפשר לתאר איזה מקלחת קרה הכינו לה כל האלה שעוסקים יום ולילה במשך שנים רבות רק בדבר אחד: הרס המדינה היהודית. מפלגות "השמאל" (במדינה היהודית הכינוי "אנטישמי" לא נעים כל-כך, אז הם קוראים לעצמם "שמאלנים"), ארגוני הזדון הממומנים על-ידי "ידידינו" וגם על-ידי אויבינו, כלי התקשורת בהם שולטת אותה המאפיה השמאלנית, אותם "אומנים" ומרצים שהזכרנו אותם קודם, החוששים להיפרד ממשכורות שמנות – וכולם הקימו צעקה גדולה. על מה? מה סך הכל עשתה מירי רגב?
פעילות תמיכה באויב של ארגוני הקרן החדשה בשיא המלחמה, כאשר רוב שטח המדינה הופצץ בטילים היא סך הכל מקדמת כלל פשוט והגיוני: כל אחד שפועל בגלוי נגד המדינה היהודית לא יוכל להיות מתוקצב על חשבון אזרחי המדינה. מה יכול להיות צודק יותר מהכלל הזה? אנו חיים במדינה האמורה להיות דמוקרטית ולכל אחד זכות להבאת דעה אישית ולא משנה מה טיבעה, אך אם מתחילים להיאבק בזכות הקיום של המדינה, בזכותה להגן על עצמה, בזכותה להשמיד את הקמים עליה, והכל על חשבון אותם אזרחים שנלחמים נגדם – רק בארץ המטומטמים אפשר לצפות שזה יהיה אפשרי – ובמדינת ישראל של ימינו אפשר להביא מאות דוגמאות של פעילות כזו, אז מישהו היה צריך לקום ולהגיד: עד כאן!
מירי רגב מנסה לעצור את הפעילות העוינת על-ידי החקיקה. לא בטוח שבהרכבה הנוכחי של כנסת ישראל היא תצליח. בואו גם לא נשכח את "בג"ץ", שכבר יותר מעשרים שנה (אחרי השתלטותו של
אהרן ברק על מערכת המשפטית בארץ) אי-אפשר לצפות ממנו שהוא יגן על המדינה היהודית, ההפך צפוי יותר.
לא משנה אם היא תצליח או לא: היא שמה את הבעיה על השולחן, כעת כל אזרח במדינה יכול להתייחס אליה ולהביא את דעתו. בסופו של דבר השכל הישר ינצח: פעילות עוינת – לא על חשבון משלם המיסים הישראלי. ועל זה מגיע לשרה מירי רגב תודה מכל עם ישראל.
מירי רגב: חזק ואמץ!