ימי חג ל
שלי יחימוביץ'. בג"ץ פסל את מתווה הגז, שהיא הייתה מהמתנגדות הקולניות ביותר שלו, והכנסת אישרה את החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים, שהיא הייתה מהתומכות הנלהבות ביותר שלו. השדרנית הפופוליסטית יכולה לרשום שני הישגים. כולנו נשלם את המחיר, ודאי לגבי מתווה הגז; ליחימוביץ' זה לא משנה.
אבל הבה נבדוק כיצד נוהגת אותה גברת כאשר היא עצמה מקבלת לידיה משאבי ציבור. הבדיקה קלה מאוד. הנתונים גלויים וברורים. כל מה שצריך לעשות הוא להציף אותם - מה שחבריה בתקשורת לא עושים. אז אנחנו נעשה את זה.
מקרה ראשון: תקציב הקשר עם הציבור. יחימוביץ' הייתה אלופת ההוצאות בין חברי הכנסת בשנת 2015, עם 67,927 שקל. וזה ממש לא מקרי. אומנם בשנת 2014 היא הוציאה רק 28,207 שקל, אבל בשנתיים שלפני כן היא התברגה חזק בצמרת: 54,431 שקל בשנת 2013 ו-68,582 שקל בשנת 2012.
מה שעוד יותר מעניין הוא, שיחימוביץ' מאוד חובבת מחשבים, וכמה שיותר חדשים. בשנת 2012 היא הוציאה 5,000 שקל על מחשב, בשנתיים הבאות היא הוציאה 4,000 שקל מדי שנה על מחשבים, ובשנה שעברה - 800 שקל. בהתחשב בכך שמחשב ממוצע יכול לחיות כמה וכמה שנים, מותר לתהות מה חייב אותה לקנות עוד ועוד מחשבים על חשבוננו.
מקרה שני: התקשורת. הגברת הייתה שדרנית (לא עיתונאית; אל תבלבלו בין המונחים. עיתונאי מפעיל את הרגליים, שדרן מפעיל את הישבן) בעלת רייטינג נאה בטרם נכנסה לפוליטיקה. היא עבדה בקול ישראל, בערוץ 2 ובגלי צה"ל. ל
מפלגת העבודה היא הצטרפה בנובמבר 2005, שבועיים לאחר ראיון מפרגן במיוחד ב"פגוש את העיתונות" עם היו"ר דאז,
עמיר פרץ.
אבירת המינהל התקין לא חשבה לרגע שהיא צריכה איזשהו צינון. הלוחמת על שמירת משאבי הציבור לא ראתה כל בעיה בכך שהיא ניצלה את המיקרופון הממלכתי שניתן לה, כדי לקדם את האג'נדות והשאיפות האישיות שלה. זאת שטוענת שהגז הטבעי שייך לכולנו, ניכסה לעצמה את גלי האתר. זאת שנלחמת נגד בעלי ההון, לא היססה לקבל מהם שכר נאה בערוץ 2.
את כל זה לא תשמעו ולא תקראו. למה? כי ליחימוביץ' יש המון חברים בתקשורת, הן מהעבר המשותף והן מהדעות המשותפות. כי היא מרואיינת מצוינת, רהוטה ונחרצת, אז למה לקלקל את המופע שלה עם כמה עובדות מביכות? אנחנו נגיד זאת בקול רם וברור: מדובר באישה צבועה ונהנתנית.