פרטים אישיים
נשוי ליהודית (אותה הכיר עוד כנער). לזוג ארבעה ילדים. תושב אשדוד.
מידע אישי כללי
נולד בעיר גאלאץ בברומניה, בשם פלורין גולדשטיין. בנם של בנם של רחל ואברהם גולדשטיין. בהיותו בן 7 חודשים חלה במחלת הפוליו בגינה הוא סובל עד היום מנכות ברגלו ומוגבל בתנועתו (מסתייע בקלנועית או במקל הליכה). בגיל 9 עלה עם משפחתו לישראל. עם הגיעה לארץ התיישבה המשפחה באשדוד.
למד בבית ספר היסודי "מגינים" ובשל ליקויי למידה שובץ עד כיתה ד' בכיתה טיפולית. בוגר תיכון "מקיף א'" באשדוד. בשנות נערותו גילאון היה חניך בתנועת השומר הצעיר ובמסגרת תנועה זו עשה שנת שירות בקיבוץ ניר-יצחק.
בשל מצבו הבריאותי קיבל פטור מגיוס לצה"ל. בגיל 24 לאחר מאבק ממושך הצליח לשכנע את רשויות הצבא לגייסו כמתנדב לשירות מקוצר, במסגרת חיל-החינוך. לאחר שחרורו מצה"ל החל בלימודי תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ובמדע המדינה, אך לא השלים את דרישות התואר. במהלך לימודיו היה פעיל בתא סטודנטים בשם "קמפוס" אשר שויך לצידה השמאלי של המפה הפוליטית. בשנת 1982 התמנה לרכז איגוד מקצועי במועצת פועלי אשדוד בהסתדרות, תפקיד בו החזיק כשנה. לאחר מכן החל לעבוד כמתקין אנטנות בעסק שהקים אביו.
פרטי השכלה
למד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לא השלים את לימודיו.
ניסיון בעבודה
פעילות פוליטית
בשנת 1986 החל גילאון בפעילות פוליטית כאשר התמודד וניצח בבחירות לתפקיד יושב-ראש תנועת צעירי מפ"ם. בשנת 1990 מונה לרכז תנועת נוער מרצ וכן שימש כרכז תנועת נוער מפ"ם.
בשנת 1993 התמודד בבחירות המקומיות כמועמד מרצ לראשות העיר, והפסיד. לאחר הבחירות הצטרף כחבר במועצת העיר, מונה לסגן ראש עיריית אשדוד וקיבל לידיו את תיק החינוך העירוני, במסגרת תפקידו זה שימש גם כיו”ר החברה העירונית לתרבות, נוער, מתנ”סים וספורט. בשנת 1998 נבחר בשנית למועצת העיר והמשיך לכהן כסגן ראש העירייה.
לצד פעילותו המוניציפלית שימש כיו"ר עמותת חנוך העוסקת בקידום נוער במצוקה, כתב טור במקומון הדרומי "כאן דרום".
חבר כנסת
בבחירות לכנסת ה-15 (1999) שובץ גילאון ברשימת מרצ במקום השמיני. בבחירות זכתה מרצ ב-10 מנדטים וגילאון החל לכהן כחבר כנסת. במהלך הכנסת ה-15 התמקד בסוגיות חברתיות-כלכליות וסביבתיות והוביל את חקיקתם של 15 חוקים שונים בתחומים אלו: תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שקבע חובת הנגשת מבנים (חקיקתו הושלמה בכנסת ה-16), חוק המחייב תשלום שכר מינימום למלצרים (במנותק מתשר), תיקון לחוק ביטוח לאומי שהעניק זכויות נוספות לנכים ועוד.
היה חבר בוועדות: ועדת הכלכלה, ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדה מיוחדת לזכויות הילד, ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים, ועדה מיוחדת לנושא הנשירה מבתי הספר, ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין המצוקה הכספית המתמשכת של הרשויות המקומיות וכן שימש כממלא-מקום בוועדת הכספים. חברותו בוועדת הכספים הסתיימה לאחר שסירב להיענות למשמעת הקואליציונית והצביע נגד תקציב המדינה בטענה כי אינו משרת מטרות חברתיות.
לקראת הבחירות לכנסת ה-16 (2003) התמודד בבחירות הפנימיות במרצ ושובץ במקום השביעי ברשימת המפלגה לכנסת. בבחירות זכתה מרצ ב-6 מנדטים בלבד וגילאון נותר מחוץ לכנסת. כחבר כנסת לשעבר השתלב גילאון בעולם התקשורת והגיש תוכניות רדיו שונות בתחנת גלי צה"ל ובתחנת "רדיו ללא הפסקה". כמו-כן השתתף בהנחיית תוכניות טלוויזיה בערוץ הכנסת, בערוץ 3 בכבלים ועוד. הקים והפעיל מסעדה בשם "בית העם" באשדוד, אותה סגר לאחר כשנתיים. שימש כשדלן בכנסת עבור עמד"א - העמותה למחלת האלצהיימר.
חזרתו לכנסת
לקראת הבחירות לכנסת ה-18 (2003) התמודד גילאון בבחירות הפנימיות במרצ לקביעת רשימת המפלגה וסיים במקום הראשון. ברשימת המפלגה שובץ במקום השני לאחר יושב-ראש המפלגה דאז חיים אורון. בבחירות זכתה מרצ ב-3 מנדטים וגילאון שב והושבע כחבר כנסת.
בכנסת ה-18 כיהן כיושב-ראש סיעת מרצ. כמו-כן כיהן כיושב-ראש ועדת משנה לנושא: פנסיה בקיבוץ המתחדש, כיושב-ראש ועדת משנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. היה חבר בוועדת הכנסת ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
גילאון שב ונבחר לכנסת ה-19 והמשיך לכהן כיושב-ראש סיעת מרצ. היה חבר בוועדות: ועדת הכנסת, ועדת הכספים ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כמו-כן המשיך לכהן כיושב-ראש ועדת משנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
המשיך בכהונתו כחבר כנסת ויושב-ראש סיעת מרצ גם בכנסת ה-20. חבר בוועדות: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. כמו-כן המשיך בתפקידו כיושב-ראש ועדת משנה לתקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
כחבר כנסת המשיך גילאון לעסוק בסוגיות חברתיות-כלכליות תוך התמקדות מיוחדת בזכויות נכים. בתחום החקיקה היה שותף לתיקון חוק אשר מנע העלאה מתוכננת לגיל הפרישה לנשים, קידם חוק להענקת פטור מארנונה למסגרות טיפוליות לבעלי מוגבלויות נפשיות ועוד. מלבד מהלכי חקיקה ניהל מאבק ציבורי לסגירת מוסדות לטיפול בבעלי מוגבלויות נפשיות הנמצאים בבעלות פרטית.
התמודדות על הנהגת מרצ
בשנת 2012 התמודד גילאון בבחירות לראשות מרצ וסיים במקום השני אחרי המנצחת זהבה גלאון. בשנת 2017 הודיע גילאון כי בכוונתו להתמודד בשנית על ראשות המפלגה מול היושב-ראש המכהנת זהבה גלאון.
