|
|
להביא בחשבון את התגובות [צילום: עמית שאבי]
|
|
|
|
|
"תובנות התנהגותיות" הוא השם שניתן לבחינת ההשלכות של התנהגות אנושית על תהליכים ארגוניים ומדינתיים. במחקר שפורסם בשבוע שעבר, ממליץ ארגון
OECD להקדים ולשלב תובנות אלו כבר בשלב התכנון, ולא להמתין - כמקובל כיום - עד לשלב הביצוע והאכיפה.
לא מדובר בהלך רוח אופנתי וחולף, מדגיש הארגון. עשרות רבות של מחקרים הוכיחו, כי ניתן לשער מראש כיצד יגיבו בני אדם על צעדים שונים, וכי ניתן ואף חיוני להביא בחשבון את תגובותיהם כאשר מקבלים החלטות הנוגעות אליהם. ההשלכות הללו נמצאו בכל תחום אפשרי: הגנת הצרכן, חינוך, אנרגיה, סביבה, פיננסים, בריאות, בטיחות, שוק העבודה, השירות הציבורי, מיסים ותקשורת. לאור זאת, מציע הארגון לבצע את הצעדים הבאים:
- לשקול הכנסת תובנות התנהגותיות לתוך כללי העבודה הרשמיים של הארגונים הציבוריים, כדי להגביר את האפקטיביות שלהם.
- להרחיב את יישום התובנות הללו גם לגופים המצויים תחת רגולציה, כגון בנקים וחברות בשוק ההון, ספקי אנרגיה ותחבורה.
- לפתח מידה של שיטתיות בהתייחסות של הארגונים לתובנות ההתנהגותיות, כולל במתודולוגיה ובבקרת האיכות שלהם.
- לעודד את פיתוח הידע של פקידי ציבור, כך שיבינו ויישמו תובנות התנהגותיות בגופים הציבוריים.
- להביא בחשבון תובנות התנהגותיות בעת התכנון והפיתוח של יישום מדיניות.
- לפתח תהליכים שיוכלו לזהות נקודות בהן ניתן יהיה להיעזר בתובנות התנהגותיות כדי ליישם בהצלחה את המדיניות - כמו גם נקודות בהן הן לא יביאו תועלת.
יש צורך גובר בקווים מנחים או בסטנדרטים שיבטיחו את שהשימוש בתובנות התנהגותיות בגופים ציבוריים לא יהיה פתוח לניצול לרעה, מדגיש OECD. הוא מציע לעשות זאת בין היתר על-ידי שימוש בנתונים ומידע בעת בחינת התובנות, בדיקה חוזרת של התוצאות כדי לוודא את תקפותן ושקיפות של הפעילות ליישום התובנות.
