ככל שמתחוורים דברים, כעת, לאחר שגם כלי התקשורת בהם הייתה עד לאחרונה שליטה, מסוג זה או אחר, ל
אליעזר פישמן, מפרסמים התנהלותו העסקית של פישמן, מתגלה התמונה האמיתית, שגילויה נמנע מהציבור, בזמן אמת. כתוצאה מכך, הרי אין כל סיבה למנוע מהציבור מלתבוע גם בשלב מאוחר זה הבנקאים והבנקים - באופן אישי. תביעה זו חייבת להיות מכוונת ומוגשת נגדם, כמה שיותר מהר, בשל כלל המחדלים שלהם או של מי מהם, שהביאו ליצירת חוב קיים של פישמן בגובה של כ-4.2 מיליארד שקלים לבנקים, לרשות המיסים ואולי אף לגורמים נוספים.
אמת, נכון הדבר, כי ההליכים המשפטיים נגד אליעזר פישמן, בכל הקשור להכרזתו כפושט-רגל, החלו, אך ורק במרוצת השנה האחרונה. הליכים משפטיים אלה נגדו, לא החלו ביוזמתם של הבנקים, אלא הם החלו ביוזמתה של רשות המיסים, שמאסה בסחבת בה נקט אל מולה פישמן, בכל הקשור לדרישתה ממנו לפרוע חוב המיליונים שלו, כלפיה. רק שהגישה רשות המיסים בקשה להכריז על אליעזר פישמן כפושט רגל, הרי הצטרפו לבקשה זו גם הבנקים.
הדברים היו יכולים להיות מתקבלים על הדעת, אם היו הבנקים מופתעים מהיות פישמן - בפועל ולמעשה - מצוי, פתע פתאום, במצב של חדילת פירעון. אולם - מתברר ומסתבר כי לא כך הם פני הדברים. הבנקים או חלק מהם, ידעו - לפי פרסומים שונים, משך 16 שנים לפחות
משך 16 שנים לפחות! על מצבו הכלכלי הרעוע של פישמן והיותו לכאורה במצב דברים של חדילת פירעון או על סף חדילת פירעון, משך תקופת זמן זו.
רוצה לומר, השנה בו הייתה צריכה לכאורה להיות מוגשת הבקשה להכריז על פישמן, כפושט-רגל וכחדל פירעון
על-ידי הבנקים אמורה הייתה להיות שנת 2001 או למצער - שנת 2002. ונחזור ונדגיש. מי שהיו אמורים להגיש בקשה זו לבית המשפט, היו הבנקים ולא רשות המיסים. הבנקים והבנקאים הבכירים שידעו, ככל הנראה, על מצבו הכלכלי הרעוע של פישמן, בזמן אמת לא נקפו כל אצבע ואפשרו לשנים לחלוף, ללא תגובה הולמת מצידם, כמי החייבים חובת נאמנות לציבור, שכספו הזרימו הם בצורת הלוואות, אשראי ואולי אף בדרכים נוספות - לפישמן.
במצב דברים זה, ככל שביצע פישמן פעולות של העברת רכוש, שהיה רשום על שמו שלו, לשמם של מקורביו ובני ביתו, הרי עומדת לטובתו החזקה, כי לא ניתן לראות בהעברת נכסים אלה, משום הברחת נכסים, אם חלפו עשר שנים תמימות, ממועד ההעברה ואילך. רוצה לומר, ככל שהיו פעולות העברת נכסים, במרוצת השנים 2001-2002, הרי ניתן יהיה להתגבר על החזקה המונעת ראיית העברת רכוש, כאי הברחת נכסים, אם חלפו עשר שנים ממועד ההעברה, אם יוכח - לכאורה - שפישמן ידע במועד העברה שהוא במצב של חדלות פירעון, נתן לשנים לעבור ועכשיו מבקש הוא ליהנות מחזקת אי-הברחת נכסים, בגין חלוף עשר שנים.
ככל שלכאורה לא ידע הציבור ולא ידעו הבנקים, על היותו במצב של חדילת פירעון לכאורה כך שעובדה זו, נודעה להם לכאורה רק, עתה, עם הגשת הבקשה להכרזתו, כפושט רגל, בידי רשות המיסים. עם זאת, מתברר, כי - ככל הנראה - לא כך היו פני הדברים, בשטח - בפועל ולמעשה.
נראה לפי פרסומים שונים, המתפרסמים עתה ובדיעבד, באיחור של כ-16 שנה! - ידעו הבנקים, כמו-גם הבנקאים הבכירים, בעת מתן ואישור ההלוואות והאשראי, ככל שניתנו לפישמן, לפני שנים הרבה, על מצבו הכלכלי הרעוע של אליעזר פישמן. זאת ועוד. ככל הנראה, לא רק שידעו הבנקים, כמו-גם הבנקאים, בזמן אמת - בעת מתן אישור ההלוואות והאשראי לפישמן, על מצבו הכלכלי והכספי הרעוע, שלא הצדיק לכאורה מתן הלוואות ואשראי זה, אלא הם העלימו מידע חיוני וחשוב זה, מידיעתו של הציבור.
בהקשר ובהדבק דברים זה, הרי מן הראוי להדגיש ולציין, שהאשראי וההלוואות שהעניקו הבנקים והבנקאים, לפישמן, לא בא מכיסם שלהם, אלא מכספי הציבור. הציבור הפקיד כספיו בבנקים, תוך שסמך על שהבנקאים יהיו נאמנים לו ולא ישתמשו בכספיו שלו, כברולטה, כדי לממן הפסדיו של מי שהימר הימורים כספיים, אלה או אחרים וכתוצאה מכך נקלע לקשיים כספיים.
אם כך הם פני הדברים - ורחוקים אנו מלקבוע כל קביעות עובדתיות שהן, בעניין זה, אלא מסתמכים אנו על פרסומים שפורסמו בכלי התקשורת ושלא הוכחשו, עד למועד כתיבת דברים אלה, בידי הבנקים והבנקאים, גם יחד - הרי, לכאורה, קמה ועומדת עילת תביעה לציבור הרחב נגד הבנקים והבנקאים, בעילות של רשלנות, הפרת חובת נאמנות ויתר העילות הכתובות בספר החוקים, הישימות והנכונות, למימוש ולביצוע בענייננו אנו.
חוק ההתיישנות קובע שהתקופה שבה מתיישנת תביעה היא, במה שאינו מקרקעין - היא שבע שנים. ביחס למקרקעין, תקופת ההתיישנות הינה חמש-עשרה שנה. אם נרשמו המקרקעין, בספרי לשכת המקרקעין, לאחר סידור זכות קניין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין), הרי תקופת ההתיישנות, הינה - עשרים וחמש שנה. החוק קובע, כי אם נעלמו מהתובע העובדות המהוות עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.
לכן, משנודעו לציבור הרחב - רק כעת - העובדות המצדיקות הגשת תביעות נגד הבנקים והבנקאים, ימנע מהם לטעון טענת התיישנות אם וככל שתוגשנה תביעות נגדם, בידי מי מיחידי הציבור על שהשתמשו בכספיו לכאורה כברולטה, תוך הפרת חובת הנאמנות ותוך ביצוע עוולת רשלנות - לכאורה. ככל שתעמוד לפישמן טענת התיישנות לגבי מניעת מימוש נכסים שהעביר למקורביו ובני משפחתו אם בכלל בתום עשר שנים, מההעברה, הרי ניתן לכאורה לתבוע ישירות הבנקים והבנקאים שידעו מצבו הכלכלי הרעוע של פישמן, בזמן אמת והעלימו מידע זה, מהציבור - לכאורה.
