הטרדות מיניות, וטענה למטרידים סדרתיים

לאחרונה אנו עדים למקרים לא מעטים בהם צצות בזו אחר זו תלונות כנגד ידוען כזה או אחר, בגין הטרדות מיניות או מעשי כיעור מיניים אחרים. מה חשיבות יש לשרשרת תלונות כזו? האם היא מעידה בבירור שמדובר במטרידן סדרתי וכי התלונות כנגדו הן אמת?

בשורות הבאות אנסה בקיצור נמרץ לנתח הסתברותית את השאלות הללו:

ראשית, בעוד ההסתברות שאישה פלונית תעליל ביום מן הימים על אדם העללת שווא בדמות מעשה תקיפה מינית הוא קטן מאוד, ההסתברות שבהנחה שנטענה טענה כזו המדובר בהעללת שווא עשויה להיות גבוהה יחסית. רבים טועים בנקודה זו . טעותם עולה כדי כשל סטטיסטי-הסתברותי. הסברתי זאת באריכות במספר הזדמנויות כולל בפוסט מן השנה שעברה. כעת אביא רק את עיקרי הדברים:

ההסתברות העקרונית (כלומר מבלי להתייחס לתוכנה או לסימני אמת נוספים) לכך שתלונה תהא תלונת אמת היא פונקציה של ארבעה פרמטרים:

• מספר הפגיעות המיניות שבוצעו על-ידי אותו אדם בפועל-נניח A

• הנטייה של קורבנות עבירות כאלו להתלונן- נטייה זו חלשה יחסית על-פי מחקרים, דיווחים והערכות חוזרות ונשנות של מלומדים ופרקטיקנים העוסקים בתחום - נטייה זו נסמן בהסתברות P ׁ(יצוין שנטייה זו אכן עשויה להתגבר במצב בו מתהווה שרשרת תלונות)

• מספר מתלוננות השקר פוטנציאליות (או מספר הפעמים בהם קיים פוטנציאל להעליל עלילת שווא על אותו אדם)- נניח B

• הנטייה להעליל תלונות שווא- נטייה הסתברותית זו היא על-פי הנחתנו לעיל (סעיף 1) נמוכה מאוד (יש לקוות כי עדיין חלשה מהנטייה להגיש תלונות אמת) אולם גם היא עלולה להתגבר במצב בו מתהווה שרשרת תלונות-נטייה זו נסמן בהסתברות Q. ההסתברות שתלונה מסוימת היא שקר נתונה ביחס BQ /BQּּ+AP. ככל שהפער בין B ל-A גדול ערך זה עלול להיות גדול מאוד . אכן, כאשר מדובר בידוען עשוי B להיות גדול משמעותית מ-A ולכן ההסתברות שמדובר בתלונת שווא להיות גבוהה בהתאם.

• ניתוח זה כוחו יפה הן לגבי תלונת שווא באשר לעצם האירוע והן לגבי תלונות שווא באשר לאי מתן הסכמה מצד המתלוננת לידוען.

• זאת ועוד: יצוין כי שיעור תלונות השווא הוא פועל יוצא מהמדיניות כלפי תלונות השווא. ככל שההנחה המערכתית היא שמספר תלונות השווא הוא נדיר, וככל שרק במקרה נדיר תלונת השווא תחשף ותוקע באורח הולם, מהווה הדבר תמריץ חיובי לתלונות שווא מפני שהמסר הוא שתלונות שווא תזכינה להצלחה ולאמון ולכן המחיר והסיכון בתלונת השווא יורד.

• יצוין גם כי בסיטואציה של היכרות (ואולי באורח מיוחד עת מדובר בידוען) ההסתברות לתלונת שווא גבוהה מההסתברות לתלונת שווא של תקיפה על-ידי זר היות שההיכרות עלולה להביא לסיטואציה של סכסוך העלול להביא למניע של תלונת שווא כחלק מפעולה עוינת או נקמנית בסכסוך. לעומת זאת ביחסי זרות לא מתקיים סכסוך ובהיעדר סכסוך ועוינות כלפי הנאשם המניע לתלונת שווא נמוך יותר.

• האמור ב-1-4 לעיל אינו כמובן טיעון הממעיט בחומרתה הרבה של מעשה ההטרדה המינית או המכוון למסקנה שכמעט תמיד יש להניח שפלונית הגישה תלונת שווא. חלילה . מטרת הדברים היא להצביע על כך ששיעור הבסיס של תלונות השווא אינו זניח כך שניתן להתעלם ממנו ולהניח אוטומטית כי תלונתה של אישה, תמיד או בהסתברות גבוהה, תלונת אמת היא.

• אך האם אין התמונה משתנה בהתקיים מספר תלונות למעשי הטרדה של אדם הנמסרות על-ידי נשים שונות? התשובה לכך אינה כה פשוטה. ראשית בנסיבות אלו לא ניתן לדבר על עדויות בלתי תלויות או בלתי מתואמות, דבר המחליש אך לא מבטל את הערך ההסתברותי המצרפי של מספר תלונות. שנית, כאמור קיומן של תלונות מהווה "רוח גבית" לא רק לתלונות אמת אלא גם לתלונות שקר.

• גם כאן נכשלת החשיבה הרווחת. אנשים נוטים לחשוב על הסיטואציה באורח הדיכוטומי הבא: או שאותו אדם מטרידן סדרתי וממילא הנשים המתלוננות דוברות אמת או שאינו מטרידן כלל והמתלוננות דוברות שקר. מאחר שיש מתלוננות רבות ההסתברות לסיטואציה א' מסתברת משמעותיות יותר. הדיכוטומיה הזו שגויה. שכן יש להפריד בין ההסתברות שאותו אדם הוא מטרידן -שהיא ההסתברות המצרפית שהטריד אחת או יותר מבין כל הנשים המתלוננות לבין ההסתברות שתלונה של אישה פלונית היא אמת.

ההסתברות הראשונה במיוננו גוברת, לעיתים משמעותית עם התרבות התלונות (על אף שאין כאן חוסר תלות במונחים הסתברותיים), אם כי יש להדגיש כי גם את הערך ההסתברותי של ריבוי התלונות יש לחשב תוך התייחסות לגודלו הממשי של B .ככל שהוא גדול יותר ערך הסתברותי זה נחלש.

גם אם ההסתברות הראשונה גוברת מאוד ההסתברות השנייה לא בהכרח גוברת, בוודאי לא בהכרח באורח משמעותי. שכן אומנם ההסתברות שתלונת אישה בתוך רצף תלונות תהא אמת גוברת עקב המסקנה שבהסתברות גבוהה אותו אדם הוא מטרידן וגם גוברת עקב הגברת שטף תלונות האמת, ועם זאת היא מוחלשת עקב הרוח הגבית למעלילות שהשרשרת יוצרת, ומכל מקום היא עלולה להיות עדיין נמוכה עקב השיקולים ההסתברותיים שהובאו בסעיפים 1-4.

המסקנה הסופית היא שריבוי תלונות, במיוחד כאשר מספר מתלוננות השקר הפוטנציאליות אינו עצום, מהווה על-אף אי-היותן תלונות בלתי תלויות אינדיקטור טוב למדי שמדובר באדם שהטריד אחת או כמה מבין המתלוננות לפחות, ואשר על כן מדובר באדם בעל דיספוזיציה להטריד. מכאן לא נובע עם זאת שהמתלוננות כולן דוברות אמת. ייתכן שחלקן מעלילות עלילת דברים על הידוען.