מצעד ההתבטאויות הפרובלמטיות

סקירה על מצעד ההתבטאויות הפרולבמטיות של אישי צמרת יונים

על-מנת לבדוק את ההתבטאויות האחרונות של יונים יש לבדוק אותן בקונטקסט רחב יותר וברטרוספקטיבה של כמה שנים, אך לא מעבר לשנים שבהן עלה הליכוד לשלטון, ולוודא האם יש כאן תבנית, דפוס מחשבה אחיד וקוהרנטי, או התבטאויות ספוראדיות. כמובן שחלק ניכר מהיונים מתבטאים בצורה מתונה ואני מרבה לצתת אותם לחיוב, אך מה אומרים אנשי רוח בולטים (בלי שמות, כי מה שחשוב זה העניין ולא האיש, אבל הכל באינטרנט) של השמאל, יונים צחורות - פרופסורים מהוללים, אנשי רוח מפורסמים, מומחים לפשיזם ולאהבת העם והמדינה:

"רק מי שיהיה מוכן לעלות על עופרה עם טנקים יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית", "כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים", "יודו-נאצים" לאחר שחברי ועדת לנדוי התירו הפעלת מידה מתונה של לחץ פיזי על נחקרים לצורך סיכול פעולות טרור, "אני מבין את אנשי החמאס. הם מתנגדים לכיבוש והייתי נוהג כמוהם אילו חייתי תחת כיבוש", "הציירים, המשוררים, כל האמנים יפי הנפש אינם מחנכים. המחנכים האמיתיים הם כהנא, רפול וגנדי. תרומתי האמיתית תהיה אם אקח תת-מקלע במקום עט ועיפרון ואהרוג אותם", "כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים", "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם לאחוז בנשק. להחזיק בנשק נגדם, לפני שהם יכניסו אתכם ככלבים מצורעים למחנות ריכוז... כן, לאחוז בנשק". מבחיל, מבהיל, מרעיל, אבל העיקר עוד לפנינו.

"כנגד כנופיות הבנדיטים השורצות היום ברחובותינו, מדוע אין לנו את הכוח להעמיד פלוגות של אנשים אשר ישברו להם את העצמות? פשוט מאוד. ואם תאמרו: זה קריאה למלחמת אזרחים. אז אני אומר: "כן", "המסתערבים הם החמאס שלנו", "מדינת ישראל היא מדינה נאצית. היא הוציאה את עצמה מכלל המדינות התרבותיות", "החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שינקה הזוועה הנאצית-פשיסטית", "נתניהו הזכיר לי את מוסוליני, והוא תלמיד מצטיין של גבלס", "עורכי דר שטרימר היו נהנים לקרוא את הכותרות הללו של תעמולת הליכוד". יש עוד!

"שרון והמנהיגות הישראלית מנסים תמיד להכניס לישראלים את השקר שהפלשתינים רוצים לזרוק אותנו לים. למעשה, אנו אלה שמבצעים פשעי מלחמה נגד האנושות ואני מקווה ששרון יועמד לדין", "אני יכולה להראות לך את ספריו של מוסוליני על הפאשיזם. אם תקרא אותם תגיע למסקנה חד-משמעית כי שרים בממשלת ישראל הנוכחית הולכים באותה הדרך. אנו קנאים, מושחתים ורוצים את הכל לעצמנו בלבד. באיזו דמוקרטיה מתהדרת ישראל?! זו דמוקרטיה פגומה שמונעת מנשים ומיעוטים להשיג שוויון ומתייחסת אליהם כמו משטר ה'מולא' העותמאני... איננו שונים ממה שהיה בדרום אפריקה, בכל הקשור להתייחסות לערביי ישראל ולפלשתינים", ועוד...

"רק במדינה כזאת יכול רוצח ומבצע פשעים להגיע לדרגה של שר ביטחון. דבר זה מבטא את התייחסותינו לערבים בישראל מהם אנחנו פוחדים פחד מוות שיתרבו ולכן מציעים שרים בממשלה לגרש אותם או להקים פרלמנט ליהודים בעולם ולהעניק להם אזרחות ישראלית כדי לשמור על הצביון והרוב היהודי. זהו שיגעון והוכחה למעשה לקיומם של 'הפרוטוקולים של זקני ציון'", "ישראל, למען האמת, אינה שונה מדרום אפריקה הגזענית כל עוד היא מציגה את עצמה כמדינה יהודית במקום מדינת כל אזרחיה... ברגע שישראל החליטה להיות מדינת היהודים במקום מדינת כל אזרחיה, היא הפכה למשטר אפרטהייד, למעשה, וזה מתבטא באפליה בתקציבים לשירותים ולפיתוח. ישראל היא מדינה אתנוקרטית ולא דמוקרטית". שימו לב ללשון הביבים המסיתה של השמנא והסלתא של ישראל.

"אנשי החמאס דרשו שחרור אסירים, וטענו נגדם כי יש להם דם על הידיים. אך אנחנו בהרג ובחיסולים עולים עליהם מאה מונים", "מספר הישראלים שרצחו אנשים חפים מפשע, נשים וילדים ואזרחים תמימי דרך - גדול בהרבה מקורבנות החיזבאללה והחמאס", "בשבוע שעבר נתתי הרצאה במכללה לביטחון לאומי, כל המאזינים היו קצינים ואמרתי להם שידי כולכם מגואלות בדם. לכם יש מטוסים ואתם רוצחים, והם מפוצצים את עצמם כי אין להם מטוסים", "הפכנו את עזה למחנה מעצר ענק שבו מיליון וחצי איש. אין יוצא ואין בא. מי שנמצא במחנה מעצר זכותו להגיב". את ההפתעה על כל אנשי התרבות, הציונים ואוהבי הארץ, אנשי כבוד אלה אני שומר לסוף.

"היקים אף פעם לא יללו. הם עשו, ולקחו. מרוקאים מייללים ומקבלים, ועוד יותר מייללים אחרי זה. ככה גם המוזיקה שלהם", "היבבות שהם משמיעים אינם תרבות ראויה. הייקים יוצאי גרמניה בנו את המדינה ואת התשתית שלה. מה עשו המרוקאים"? "כוחות השחור במדינה הזו מתגברים. טועה מי שחושב שהבעיה שלנו היא הערבים, בין האוריינטלים האלה לערבים אין הרבה הבדל. יש לי שכנים מרוקאיים דתיים ושכנים ערבים, והערבים יותר נחמדים. הדתיים יצרו מאפיה פרימטיבית של פרזיטים. השחור הולך ומשתלט עלינו, וזה יהיה סופה של המדינה הזאת", "יש גם קבוצות נאו-נאציות עבריות. זה שמם הנכון. אין שום דבר בעולם שהנאו-נאצים באירופה עושים, והקבוצות האלה לא עושות פה." וכו' וכו', דברי בלע גזעניים, נגד רוב העם הזה, כי רק הם הגזע העליון... דברי אלוהים חיים מחזונם של הנביאים. והשמות של האליטות, האנשים החושבים, בעלי מוסר כפול, במערכת ובאתרי האינטרנט: הנביאים ישעיהו ועמוס, שיר השירים של שולמית ומלך דוד, וגר זאב עם יגאל. I REST MY CASE

ומה עושים במדינה הפשיסטית שלנו ואידך זיל גמור - נותנים לכל בעלי הציטטות האלה מהשמאל פרס ישראל.

המוסר הכפול של המשמיצים והמעלילים מהשמאל

הם אבירי זכויות האדם כשמדובר בכמה אזרחים פלשתינים הנהרגים בשוגג כשהם נמצאים באזור שירו ממנו אלפי טילים על ישראל וממלאים פיהם מים כשהערבים טובחים מאות אלפים מאחיהם, הם צועקים זאב זאב (שום קשר לאדם ששמו זאב) שעוד מעט תהיה פה מדינה פשיסטית אבל כבר שלושים שנה אנחנו עדיין המדינה הכי דמוקרטית באזור ובוודאי יותר דמוקרטית מאשר הייתה תחת שלטון השמאל של מפא"י. וההוכחה האולטימטיבית שישראל כיום אינה מדינה פשיסטית היא שאם היא הייתה כזאת הייתה מופיעה בעקבות ההתקפות שלוחות הרסן של זאב כזה או אחר על המדינה מודעת אבל בעיתונים לה מונד, ניו-יורק טיימס וטיימס וכותרתה "זאב זאב ואין זאב".

כותבי אמרות השפר האלה מעלילים עלילת דם על כל הימין וחובשי הכיפות כי רוצח נתעב אחד איש ימין חובש כיפה רצח את רבין ומטילים עליהם אשמה קולקטיבית בדיוק כמו שגדולי האנטישמים הטילו אשמה קולקטיבית על היהודים רוצחי ישו. אני אישית משוכנע שהרוצח הסב נזק הכי כבד דווקא לניצים, כי אם רבין היה חי והיה נוכח לדעת עד כמה ערפאת רימה אותו בהסכמי אוסלו עם הביטול או אי-הביטול של האמנה, עם כפל הלשון, עם תיאורית השלבים ולבסוף עם האינתפיאדה השנייה, רבין היה נלחם ברשות הפלשתינית בצורה הרבה יותר נחרצת ואכזרית מאשר הליכוד והעולם לא יכול היה להאשים את ישראל כי הוא היה מכהן בראש ממשלת שמאל יונית.

למרות שהיונים ניכסו לעצמם את רבין, רבין היה ונשאר נץ מתון שרצה לתת צ'אנס לשלום כמו שבגין עשה עם מצרים. אך רק למען הדיוק ההיסטורי, בשני צמתים קריטיים של הסכסוך עם הפלשתינים היו ממשלות שמאל - כשפרס עלה לשלטון בעקבות רצח רבין היינו עדים לקטל ללא תקדים שקראו לו "מחיר השלום" וכשאהוד ברק עלה לשלטון התחילה האינתיפאדה השנייה עם רצח מאות אזרחים כי ערפאת סירב להצעות הנדיבות שלו למדינה בכמעט כל הגדה וגם זה לא הספיק לערפאת. מדיניות היונים פשטה את הרגל והם מאשימים את כולם, את העם, את השלטון הפשיסטי, את "החברים הנאצים" שלנו, רק לא את עצמם, רק לא את הפלשתינים, בלי לקחת אחריות.

ראינו אם כן ציטוטים על פיהם רוצים לחסל בתת-מקלע, קוראים לעלות על ישוב שאושר על-ידי הממשלה בטנקים, שמבינים את הנאצים, את החמאס, רק לא את ה-90% של העם היהודי היושב בציון, כי דברי הבלע שלהם מכוונים בראש וראשונה לחו"ל להשמצת ישראל, המתוארת על ידם כפשיסטיית, נאצית או חברה של נאצים, להפיכתה למדינת אפרטהייד בתודעת העולם, לרוצחת ילדים, לעשות דמוניזציה לראש הממשלה הנבחר של ישראל, לעשות דה-לגיטימציה למדינה שבה הם חיים, לשנואה ומוקצה. אני תוהה מתי רוצח בן דמותו של רוצח רבין ישתכנע מתעמולת הזוועה נגד נתניהו ויתפתה לרצוח אותו או מתנחלים או חרדים, זה עוד לא קרה, למרות ההסתה הפרועה. ומתרצים כמה מהיונים - כי אנחנו הומאנים ואילו אנשי הימין רוצחים ראשי ממשלות ותינוקות.

מה שכן קרה זה שהפלשתינים שמשוכנעים שתעמולת השמאל מייצגת חוגים רחבים בישראל (הו, כמה שהם טועים, למרות עיתון היונים ואנשי תקשורת רבים) חושבים שהם יצליחו להכניע את ישראל על-ידי השמצות ותעמולת זוועה בעולם ותהיה מלחמת אחים בישראל. אך ישראל עמדה כנגד תעמולות גרועות בהרבה אחרי מלחמת יום כיפור כשהיינו ממש מבודדים, כשכינו את הציונות גזענות, כשניתקו איתנו את היחסים, אך הם לא יכלו לנו. גם עכשיו למרות הרוח הגבית של תעמולת הזוועה של השמאל עם ישראל חזק דיו לא להיגרר לפרובוקציות, להישאר מוסרי וערכי. המתישבים ביהודה ושומרון הם עצם מעצמותינו, כמו גם תושבי הפריפריה, ורבים הקולות בעם הקוראים לאיחוד מהקולות המשסים. נאומים כנאום הקוואזי-בית יצוצו וייעלמו, כקצף על פני המים, כדברי נביאי השקר בעבר הרחוק, כאבירי השלום של ברית שלום, של שלום אלף השנים במינכן, כי שלום שלום ואין שלום.

ולמען האיזון חיפשתי דברי בלע גם של הימין, לא של טוקבקיסטים כפי שגם לא חיפשתי טוקבקיסטים של השמאל: "פושעי אוסלו, סמולנים, יהודונים, חיות מחמד של השמאל". חיפשתי עוד ועוד וזה מה שמצאתי. להסתה של נתניהו כבר התייחסתי בעבר, אבל אם משווים את "הערבים נוהרים לקלפיות" או "הם אינם יהודים" עם ההסתות המובאות בפרק זה, זה ממש מחוויר. עם זאת נתניהו הולך ומגביר את ההשמצות שלו נגד המשטרה, בג"ץ, רשויות החוק ובעיקר נגד השמאלנים שכביכול רוצים להפיל אותו אחרי שלא הצליחו לנצח אותו בקלפי בבחירות.

כפי שאמרתי, זאת תמונת הראי להשמצות של השמאל, אבל כמו שלהשמצות של השמאל אין כל הצדקה גם להשמצות נתניהו אין כל הצדקה. איש לא רודף אותו במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט. כולם עושים את עבודתם נאמנה. אנחנו מכירים את ההשמצות האלה כשהן באו מצד אולמרט ושרון שכשרדפו אותם על פרשיות השחיתות טענו שמנסים להפיל אותם לא בקלפי ו"להדיח ראש ממשלה מכהן" (זאת המנטרה של כל ראש ממשלה הנחשד בשחיתות ויש יותר ויותר כאלה) בגלל המדיניות ה"יונית" שלהם, בגלל שהם החליטו על ביצוע ההינתקות מעזה, בגלל שהקפיאו התנחלויות. אז כמו שלא הייתה "מזימה" של המשטרה והפרקליטות נגד אולמרט ושרון בגלל שנקטו במדיניות יונית כך אין מזימה נגד נתניהו בגלל שהוא נוקט מדיניות ניצית. עד עכשיו רשויות החוק עשו עבודה טובה בחקירת השחיתויות של ראשי ממשלה, שרים ונשיאים, ראשי ערים וטייקונים ונקווה שימשיכו לנהוג כך גם בעתיד בלי להיכנע ללחצים כלשהם. ימים יגידו מה יקרה, אבל קשה לי לחשוב שלא יהיה כלום כי אין כלום.

פרופורציות מעוותות בניתוח פשעים של קיצונים בימין

כן, אבל ההשמצות של השמאל קיבלו חיזוק מכיוון בלתי צפוי... מנהיג דגול, שהוא דמות אהובה ואהודה ואני מאוד מעריך, איש ליכוד מצפוני, אומר לכלי התקשורת הערביים ב-31.7.2015: "בני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש". דברים אלה נאמרו בעקבות פיגוע ההצתה בכפר דומא כאשר נרצח התינוק עלי דוואבשה ונפגעו קשה בני משפחתו - אחיו, אמו ואביו. מעשה הטרור היהודי היה מקומם מאין כמותו ויצר גל של אמפתיה למשפחת הנרצח בקרב כל עם ישראל. עם זאת, המנהיג יותר מכל אדם אחר היה צריך לבחור היטב את מילותיו על-מנת לשים את מעשה הנבלה בהקשר הנכון. חשוב שנדון בהתבטאות זו כי היא מעבר לאדם, היא עוסקת במהות העניין.

הדברים המדויקים שאמר היו: "יותר משאני חש בושה, אני חש כאב. כאב על רציחתו של תינוק קטן. כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. דרכם אינה דרכי. דרכם אינה דרכינו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי". המנהיג, בהיותו פוליטיקאי משופשף שמילא תפקידים בכירים במשך עשרות שנים, היה צריך לדעת שכל שונאי ישראל יתעלמו מכל מילות הצער ומכך שקבע נחרצות שדרכם של הטרוריסטים אינה דרכה של מדינת ישראל ושל עם ישראל. אבל הוא עשה טעות שאסור היה לו לטעות בה כאשר אמר בין השאר "בני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש". מי שקורא רק את הקטע הזה ושונאינו ציטטו רק את זה מבין כי המנהיג לא אומר אחד או אחדים מבני עמי, הוא לא אומר בני בליעל שמקומם לא יכירם בבני עמי, הוא אומר "בני עמי" - ומלשון האמירה הזאת משתמע כי כל בני עמי בחרו בדרך הטרור וכולם איבדו צלם אנוש.

ואם המנהיג, איש ימין, איש ליכוד, איש ארץ ישראל השלמה, אומר זאת: כל העולם וכל שונאי ישראל חוגגים. זאת היא הדה-לגיטימציה האבסולוטית, הדמוניזציה האולטימטיבית, השמצה שאין כדוגמתה. כל אמרות "השפר" של השמאל שהם בעיקר סופרים, ציירים, פרופסורים ופוליטיקאים מחווירות לעומת קביעה נחרצת כזאת. האימרה גרמה לנזק תדמיתי בל ישוער לישראל, והמנהיג שהוא בדרך כלל שקול הרס במחי יד עבודת הסברה של שנים. כי מה טוענים שונאינו? ישראל היא מדינת טרור - כמדינה וכבודדים. כמדינה - אין שקר גדול מזה, כפי שהוכחנו מעל ומעבר ומעולם לא נרצחו אזרחים שאינם טרוריסטים בכוונה תחילה. כבודדים - אין הגזמה גדולה מזאת.

בכל שנות המדינה הרגו אזרחים יהודים אזרחים ערבים בכמות של עשרות, כולל מעשה הזוועה של ברוך גולדשטין בחברון שרצח 29 ערבים. לעומת זאת מחבלים ערבים רצחו אלפי אזרחים ישראלים ורק באינתיפאדה השנייה נרצחו אלף. אבל כיוון שהמנהיג מכליל את האשמה על בני עמי, כולל על כל העם היהודי, יש לבדוק כמה טרוריסטים מוסלמים בעיקר מהאסלם הפונדנמנליסטי הרגו אזרחים, ונגיע למאות אלפים אם לא למיליונים - בסוריה, לבנון, עירק, תימן, לוב, אפגניסטן, אלג'יריה, סודן, ניגריה ובכלל באפריקה, אירופה וארצות הברית. רק ב-9.11.2001 נהרגו 3,000 איש ביום אחד. וזה הנתון שיש לזכור - אין דימיון בין טרור יהודי וטרור איסלמי וטרור נוצרי.

יש מתי מספר טרוריסטים יהודים שהרגו כמה עשרות מוסלמים ויש הרבה יותר פושעים יהודים שהרגו מוסלמים בעסקות סמים ויש הרבה יותר אבות ואימהות שהרגו את ילדיהם. ומאז שונאי ישראל טוענים - מה אתם מלינים על הטרור האסלמי, אתם לא פחות טרוריסטים מאיתנו, אתם הרגתם תינוק... הטרוריסטים המוסלמים הרגו עשרות אלפי ילדים אבל לנצח יזכרו את הטרוריסט היהודי שהרג תינוק. ואת ברוך גולדשטיין ואת יגאל עמיר. זוכרים את השמות של הטרוריסטים היהודים כי יש כל כך מעט, אבל אין כל אפשרות לזכור את השמות של הטרוריסטים המוסלמים לאלפיהם שחוגגים עכשיו בגן העדן עם 72 בתולות כ"א, כאשר משפחותיהם מקבלות תמיכה ממשלתית.

על האשמות של צליבת ישו נוספה עכשיו אשמה חדשה כנגד העם היהודי, אתם רצחתם את ישו וגם את התינוק עלי דוואבשה. שלא לדבר על סאברה ושתילה ששם אף יהודי לא הרג מוסלמי והטבח של כמה מאות איש בוצע כולו על-ידי נוצרים, אבל כרגיל היהודים אשמים. אך את הנעשה אין להשיב ועל כל ההשמצות והדמוניזציה כנגד ישראל נוספה דמוניזציה חדשה של טרוריסטים ורוצחי תינוק, ולעזאזל העובדות, כי אלה לא מעניינות את עוכרי ישראל.

למותר לציין, שאנשי השמאל בארץ ובחו"ל עטו על המציאה והדביקו את האשמה על הליכוד, על המתנחלים וכמובן על ישראל בכל פורום שהוא. זה איפשר לאובמה להגיד שלא צריך להגיד טרור איסלאמי כי יש טרור בכל הדתות (כן, אבל כמה?, לא משנה - יש), זה איפשר לכמה מזרחנים מלחכי פנכא שרוצים להיות מוזמנים באוניברסיטאות יוקרתיות להגיד שיש טרור מכל הסוגים ואסור להעליב את המוסלמים כשאומרים שיש טרור איסלמי. עד שבא טראמפ וטרף את הקלפים ביחסו לטרור האיסלאמי, לקוריאה הצפונית, לפלשתינים, העביר את השגרירות לירושלים (וגם עשה אי-אלו צעדים מדאיגים בתחום הכלכלי והאקולוגי, אבל זה כבר סיפור אחר).

נשווה את דבריו של אותו מנהיג ישראלי לדברי המלך חוסיין באירוע דומה אך חמור ממנו. חייל ירדני ירה והרג בנהריים ב-13.3.1997 שבע נערות ישראליות, לא תינוק אחד שנרצח על-ידי טרוריסט יהודי, אלא חייל בצבא הירדני רוצח שבע נערות ישראליות, פי 7. המלך חוסיין בא לישראל כמה ימים לאחר הרצח כורע ברך בביתן של משפחות הנערות ואומר שכולנו משתייכים לאותה המשפחה. הוא אומר שהרצח הוא פשע ובושה לכולנו. הוא אומר למשפחות שהוא מרגיש שהוא איבד ילד משלו. אם יש משמעות כלשהי בחיים היא תהיה לוודא שכל הילדים לא יסבלו יותר כפי שסבלו בדור שלנו. דברי חוסיין הם דוגמה ומופת לכך איך שמנהיג צריך להתנהג בנסיבות דומות.

הוא לא אומר "בני עמי הירדנים בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש". וגם לא אומר בני דתי המוסלמים. הוא שם את האירוע הטראגי בממדים הנכונים שלו כשהמשימה שעמדה בפניו הייתה הרבה יותר קשה מאשר המשימה של המנהיג הישראלי. אני לא מתייחס להיבט האישי של המנהיג, אלא לגופו של עניין. הייתה באמירה של המנהיג, במודע או שלא במודע, אם הוצא מהקשרו או לא, התבטאות קורבנית שלוקחת אשמה קולקטיבית שאין לה מקום.

למה הדבר דומה, אם בכנס של משפחת גולדשטיין הענפה בת כמה אלפי אנשים מתברר פתאום שאחד מבני המשפחה רצח את בנו. כלום יעלה על הדעת שהפטריארך של המשפחה יתבטא בכנס ויאמר "בני משפחת גולדשטיין הפכו לאינפנטיסידים/רוצחי ילדים ואיבדו צלם אנוש"? ואם חס וחלילה בעקבות ההסתה, רצח האופי והדיסקרדיטציה על נתניהו - יונה ירצח את נתניהו, כלום יעלה על הדעת שהנואם המכובד יאמר בטקס יום הזיכרון "היונים הפכו לרז'יסידים ואיבדו צלם אנוש"? האם מישהו מהיונים יהיה בכלל מוכן לקחת אשמה קולקטיבית?

האם לא יהיה מקרבם אף אחד שיאמר שהימין הביא את זה על עצמו? יאשים את הקורבן? כמו שיש כאלה הטוענים כאשר נרצחת משפחה של מנתחלים ביהודה ושומרון "מה הם מחפשים שמה?". אבל כשמתפוצץ אוטובוס בחיפה, בתל אביב או בירושלים ולא בגדה הם כבר לא אומרים מה הם מחפשים שם. אבל יש טעם לקולא למחבלים המתאבדים, כי מדובר בלוחם חופש הנלחם בכיבוש, במצור, באפרטהיד. אין לו מטוסים כמונו אלא את גופו... אני לא ממציא - אמרו את זה מנהיגי שמאל וזה מתועד לעיל. רק שלוחם החופש הורג יונים וניצים כאחד. נתניהו מאשים את השמאל, את הערבים, את ארגוני זכויות האדם, בתחלואים כאלה ואחרים, בנהירה לקלפיות, והם מתקומיים ובצדק! אך כמה מהם עושים בדיוק את אותו הדבר, כמה מהדוברים הבולטים של היונים, הערבים, הארגונים לזכויות האדם, אשר טופלים האשמות שווא על נתניהו, על הליכוד, על המתנחלים, על ישראל. נתניהו אשם במדיניות פנים, כלכלית, חברתית קלוקלת, בפופוליזם, בהפרחת סיסמאות בשביל להשיג מנדטים, וזה פסול.

אך הקורא הנבון והלא מתלהם, שאינו שייך לכת זו או אחרת, יחליט בעצמו האם יש בסיס להאשמות שמדיניות הביטחון והחוץ שלו מונעת רק מצרכים אישיים ומפלגתיים, התגובות שלו על התוקפנות של החמאס, על האיומים של אירן, אפילו על חשיפת סודות האטום - כולן מונעות משיקולי רייטינג, הישרדות ומפלגתיות. אני לא חבר ליכוד, לא אוהד ליכוד וכשהצבעתי לליכוד בעבר זה היה בשביל להפיל את שלטון מפא"י המושחת וכשהאמנתי בדרכו המדינית והחברתית (אך לא הכלכלית) של בגין בסוגיות השלום, שיקום השכונות ואיחוי השסעים שלובו על-ידי ממשלות השמאל. לכן אהיה זהיר אם אומר כי רק העתיד יוכיח האם הממשלה נקטה במדיניות חוץ וביטחון שקולה (עד כה) והאם יש מקום לתיאוריות המוסר הכפול והקונספירציה, האם מנהיגינו שומרים על חיינו או רק רוצים לשרוד. להבדיל מכמה מחבריי היונים והניצים, אני בודק כל מקרה לגופו של עניין, בלי דעות קדומות.

תסמונת הקורבן, לקיחת אשמה על פשע שלא עשית

אך מטיחים בימין ובישראל האשמות ובסוף משהו נדבק. למה דווקא איש ימין מוכן לקחת על עצמו אשמה שהיא בכלל לא שלו ולהגיד שבני עמו בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש? משהו מהאשמה הקולקטיבית שמטיחים כל הזמן האנטישמים נגד היהודים על רצח ישו והיונים על הליכוד ברצח רבין דבק בתת מודע של המנהיג עד כדי כך שהוא מוכן לקחת אשמת טרור ואיבוד צלם אנוש לעם כפי ששונאינו בעולם והפלשתינים מדביקים בנו, כפי שהיונים חוזרים יום ולילה על עוולות התנהגות צה"ל בשטחים, בעזה, התנהגות המתנחלים, שאנו רוצחי ילדים. אז הנה ההוכחה, עכשיו רצחו ילד, לא מאה אלף ילדים בסוריה ומיליונים של ילדים באפריקה, לא מיליונים של ילדים בשואה, לא עשרות אלפי ילדים בפצצות האטום ביפן ובהפצצות השטח בגרמניה, היהודים הרגו ילד פלשתיני אחד והמנהיג מיד לוקח את האשמה על כל העם ואומר שהוא בחר בדרך הטרור ואיבד צלם אנוש. משמיצים, משמיצים, שוב ושוב, בסוף משהו יידבק, אפילו במנהיג דגול מהליכוד, שרוצה להיראות יותר מוסרי מהמלך חוסיין ומהיונים.

לקיחת "אשמה" בגלל דעות קדומות או השמצות אינה רק בנושאים כל כך קשים. זכור לי איך, כשהייתי בן 17 והתחלתי ללמוד באוניברסיטה בירושלים מצאתי חדר עם עוד חבר אצל משפחה. רק כך אבי יכול היה להרשות לעצמו במשכורת הצנועה שלו לממן את הרצון שלי ללמוד בירושלים במקום ללמוד בטכניון בחיפה כמו אחי שם יכולתי לקבל מילגה ואבי לא היה משלם על המגורים והכלכלה כי הייתי גר בבית. הכל היה טוב ויפה, משפחה מקסימה בבית הכרם, שאין לי מילה רעה להגיד נגדם חוץ מזה שהרשו לנו לפתוח את הבוילר רק פעמיים בשבוע.

בעלת הבית רצתה להכיר את אבי ולקבל ממנו בטחונות וכך אבי היה צריך לקחת יום חופש ולנסוע ברכבות ואוטובוסים במשך כמה שעות עד שהגיע לבית הכרם. אני מדבר עברית בלי מבטא כי עליתי ארצה בגיל תשע אך אבי שעלה בגיל מבוגר וידע קודם ערבית שלמד במצרים (הוא דיבר גם אנגלית על בוריה כי סיים תיכון בהצטיינות בבית ספר של המיסיון הסקוטי בסמירנה, צרפתית ולאדינו שהיו שפות אמו, איטלקית, יוונית וטורקית) דיבר עברית במבטא מזרחי. ואני זוכר כאילו היה זה היום, כשהגברת שואלת את אבי "ומאיפה בא הילד?" ואבי עונה לה באופן ספונטאני "הוא נולד במצרים, אבל הוא בחור טוב". ה"אבל" הזה דבק בו בתת מודע, הסטיגמה, האשמה.

ככה זה, הגזענות והדיעות הקדומות, האשמה שמטיחים בך למרות שאתה חף מפשע נדבקת בך מה שלא תעשה. חוץ ממני - אני חף מרגשי אשם קולקטיביים לא כיהודי, לא כישראלי, לא כמזרחי, לא כנץ מתון, לא כאיש שמאל בהשקפותי הכלכליות חברתיות. עוד לא קראו לי פשיסט, אולי יקראו לי בעקבות המאמרים שלי, אבל זכיתי כבר לכינויים של קומוניסט, אנטי-ביזנס, דון קישוט, בגלל השקפותי, אך אני חף מאשמה. יש קו ישר שמחבר בין "אבל הוא בחור טוב" ובין "בני עמי בחרו בדרך הטרור". בשנות החמישים והשישים שררו בישראל סטיגמות, דעות קדומות ולא מעט גזענות נגד מזרחים ונגד ערבים. כבר התייחסתי לכך שממשלות השמאל בראשות מפא"י התנהגו בגזענות כלפי מזרחים כשהקצו שתי משרות שרים לספרדים וקבעו שלמזרחים אין חשיבה מופשטת ולכן שלחו אותי כמצרי ללמוד בגיל 11 להיות מסגר. כך חשבו רבים כי המזרחים הם בחורים רעים, הם "לא נחמדים", הם פרימיטיבים, ולכן היית צריך להצטדק על היותך מזרחי ולהגיד שבכל זאת אתה בחור טוב. לא פעם מזרחים שינו גם את שמות המשפחה שלהם, כי את המזרחים שמטפסים על עצים והם נאנדרטלים לא המציאו רק בימינו אלה.

אם מטיחים בך היונים, הפלשתינים ושונאי ישראל בעולם שהישרלים הם רוצחי ילדים (וגם בנאום בערב יום הזיכרון הטיח הנואם בישראלים שהם רוצחי אזרחים בגדר בעזה) אז אתה צריך להצטדק אם בן בליעל רוצח ילד ערבי ולהדביק אות קין על כל בני עמך שבחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. רבים מקרב היונים גם מדביקים סטיגמה על הימין ועל חובשי הכיפות שהם הרגו את רבין ורבים מהנוצרים מדביקים סטיגמה על היהודים שרצחו את ישו. הפולנים לא מוכנים לקחת את האשמה על הרג אלפי יהודים או יותר על-ידי הפולנים ומוציאים חוק דרקוני בנדון אבל המנהיג הישראלי לוקח על עצמו את האשמה על כל העם שבחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש בגלל רצח תינוק. זאת הוכחה ניצחת איך תעמולת זוועה מצליחה להכות שורשים אפילו אצל מנהיג ישראלי כל כך דגול.

אך אם לא די בזאת, אמר המנהיג חודש קודם ב-7.6.2015, כי - התהליכים הדמוגרפיים יצרו למעשה "סדר ישראלי חדש", שבו יש "ארבעה שבטים מרכזיים": חילונים, דתיים, חרדים וערבים, עם עוינות גוברת ביניהם. בחזון הרפובליקה השנייה שלי אני קורא לפעולה משותפת לבדק בית של כל האוכלוסייה בישראל: חילונים וחרדים, יהודים וערבים, יונים וניצים, אשכנזים ומזרחים, אנשי פריפריה ומרכז... כי עם ישראל לא בנוי משבטים בכלל ובטח שלא מארבעה שבטים. זה יהיה אסון אם נהיה פה 4 שבטים, לכן קראתי לאינטגרציה דחופה של החרדים והערבים והתוויתי משנה סדורה איך ניתן לעשות זאת. אבל להבדיל מהקביעה הפשטנית של ארבעה שבטים קיים חתך אחר שגם בו הריביתי לדון ובמיוחד במסה זאת והוא יונים וניצים. ויש עוד חתך עם מתחים, ברובם כתוצאה ממשקעי העבר, בין אשכנזים ומזרחים. כי אסור לעשות הפשטות והכללות, אלא צריך להתייחס בצורה הוליסטית.

וקיימים פערים גדולים בין הפריפריה למרכז, בין העשירים, מעמד הביניים והעניים, ולפחות עוד עשרה חתכי רוחב ואורך באוכלוסית ישראל. אני נגד אימרות פשטניות כמו "ארבעה שבטים מרכזיים", "בני עמי בחרו בדרך הטרור", שלום עכשיו, ארץ ישראל השלמה, שתי מדינות לשני עמים, לסגת משטחים או לסגת מהשטחים, וכדומה. זה עושה רק נזק כי יש להתייחס בצורה הרבה יותר מעמיקה, יסודית ומורכבת לכל בעיה ובעיה ולא להסתפק בסיסמאות, שהכי פופולרית שבהן היא "שתי מדינות לשני עמים" והיא לא אומרת דבר כי כל אחד מבין ממנה את מה שהוא רוצה. ישראל צריכה להתנהג בדיוק בכיוון ההפוך שאיבחן המנהיג, כאשר היא לא צריכה להשלים עם כך שיש 4 שבטים, היא צריכה להילחם בכל דרך בחלוקה שבטית, וגם בחלוקה בין אשכנזים לספרדים, ולקרב את הפריפריה למרכז, ולצמצם את הפערים ולעשות אינטגרציה מידית של הערבים והחרדים בחברה ובכלכלת ישראל.

ישראל צריכה להיות כור היתוך שמאחד את העם על זרמיו ומונע חתכים וחיכוכים. והמנהיג בדבריו פעל בכיוון ההפוך והנציח את המחלוקות. הערבים מעורים היטב בכלכלה והם בוודאי לא שבט במובן הכלכלי, הדתיים הלאומיים קשורים בכמה נושאים עם החרדים ובאחרים עם החילונים. אפילו החרדים קשורים עם הערבים בנושאים רבים מחוק המואזין ועד לסוגיות של דת ומדינה. יש לי קשר עם כל המגזרים שציינתי לעיל ואני מסרב שיתייגו אותי בשבט החילונים, כי יש חילונים ניאו ליברלים, ובתנועות מחאה חברתיות, ופרופסורים ופועלים, מסורתיים, אתאיסטים, יש חילונים ערבים וחילונים נוצרים, יש חרדים שמשרתים בצה"ל ונטורי קרתא, דתיים לאומיים שהם נגד ההתנחלות, רפורמים, קונסרבטיבים, יש יונים ויש ניצים, בקיצור כמה שניתן יהיה לתייג פחות את התושבים במדינה זאת כך ייטב, כי אנחנו מרקם אורגני, אפילו לא פסיפס, והדרך לגאולה עוברת בכור ההיתוך.

על סטיגמות ועל היחס למזרחים, ערבים ואחרים

כולנו מכירים את כל ההשמצות הידועות של כמה יונים בולטים כנגד המזרחים שכינו אותם - ניאנדרטלים, מטפסים על עצים, צ'אחצ'אחים, מנשקי קמעות וכדומה. יש הרבה התבטאויות כאלה ולא נחזור עליהן. אם זאת הייתה מעידה חד-פעמית של מאן דהוא לא היינו מתייחסים לכך בחומרה, אבל ריבוי ההשמצות מצביע על נטייה לזלזל במזרחים בעיקר בגלל שרובם המכריע אינם יונים. כאן אולי המקום להתייחס לסיבות לכך. מהמעט שחייתי במצרים ומהזמן הרב שחיו עירקים, תימנים, סורים ומרוקאים בארצות ערב אני למד שחיי היהודים לא היו סוגים בשושנים וגם אם אימצו בכמה מקרים את השפה והפולקלור המקומיים הם שמחו מאוד לעזוב את ארצותיהם, בעיקר עם גבור האנטישמיות לאחר הקמת מדינת ישראל. המזרחים מכירים את הערבים יותר טוב מכל יונה ממוצא אשכנזי שרואה ערבים רק בערבי זיכרון משותפים עם מחבלים ושאין לו כמעט חברים ערבים. בכלל, רעיון "ההיפרדות" מהערבים מצביע על גזענות ניכרת כאשר אנחנו מאוד אוהבים ערבים אך שלא יחיו איתנו, שניפרד מהם, הם שם ואנחנו פה. לעומתם, למתנחלים ביהודה ושומרון יש הרבה יותר אינטראקציה טובה ורעה עם ערבים.

לא שאני רוצה לספח את עזה והגדה, להחזיר לפה חמישה מיליון פליטים ולאבד את הצביון היהודי של המדינה עם ערכים אירופיים/אנושיים (ערכים אלה קיימים גם ביפן של היום, בסינגפור ובמדינות רבות שאינן אירופיות) של דמוקרטיה, שוויון, זכויות אזרח, חרות, חילוניות - חיים לא על-פי חוקי ההלכה או השאריעה, אין אפליה של נשים, להט"בים ומיעוטים, בקיצור לא להתערות בערכים של המזרח התיכון עם או בלי אביב. שלא יובן לא נכון, אני בהחלט בעד יחסי שלום ושכנות טובה עם כל מדינות המזרח התיכון וגם עם אירן, אך ברור לי שהערכים לא בדיוק דומים. לא שאני מתנשא או מזלזל - יש לנו פשוט ערכים שונים. הערבים ספגו בעבר ערכים אירופים בסוריה, בלבנון, בעירק, בלוב, באלג'יריה, במצרים, אבל עם גבור תנועות הלאום הם סילקו את כל האירופים ויחד איתם סילקו את רוב הערכים שלהם. וברור לי שהאירופים לא רק הביאו ערכים כי אם גם ניצלו את התושבים, היו קולוניאליסטים ודיכאו אותם. אבל המשטרים שהחליפו אותם היו בהרבה מקרים גרועים יותר, פנאטים, הנהיגו את חוקי השאריעה, הפלו נשים, חיסלו או דיכאו מיעוטים, ופתחו במלחמות דת עקובות מדם.

אני בעד לימוד השפה הערבית בבתי הספר ברמה של שפת אם, אני בעד אינטגרציה מלאה של הערבים בישראל, אך כבר כיום יש להם את אותם הערכים האירופים שיש ליהודים בישראל כך שהם דומים לנו יותר בערכים מאשר לאחיהם במדינות השכנות. הפולקלור והמנהגים יכולים להיות מזרחים, ערבים או טורקים לעילא - זה מצוין. אבל אנחנו לא עשויים שבטים שבטים, כולנו מרקם אחד - יהודים וערבים, מזרחים ואשכנזים, דתיים וחילוניים, וצריכים לחיות בכור היתוך של ערכים, עם דגשים פולקלורים או של אמונה דתית כאלה או אחרים. השפה צריכה להיות עברית עבור כולם, בבית ניתן לדבר ערבית, רוסית או צרפתית, אבל השפה הרשמית היא עברית כמו שבצרפת היא צרפתית ובארצות הברית היא אנגלית, למרות שחיים בה עשרות מיליונים של היספאנים.

לא ניתן להדביק סטיגמות על המזרחים ובקרוב עם גבור הנישואים הבין עדתיים (שאני, אשתי ושכמותי נתנו את הטון להן לפני 50 שנה) לא יהיה כל הבדל בין העדות השונות, בוודאי לא ברמת ההשכלה. מותר ליונים לבקר מי שאינו חושב כמוהם, אך כמו שרובם סבלו באירופה מהאנטישמיות אסור להדביק סטיגמות על מי שלא חושב כמותם, כפי שהם לא שמחו כאשר מי שכעס עליהם קרא להם ז'יד או יופין. הזלזול באחר שלא חושב כמוך אינו הופך אותך למורם מעם אלא למנותק מעם. מי שנואם עם התכנים המשמיצים של הנאום בטקס הזיכרון בערב יום הזיכרון וחבר מרעיו מנותק מהעם, מרוב האזרחים, חי בפלנטה אחרת, ומסמל בדיוק ההפך ממרים פרץ המכילה.

כל הסטיגמות של נאנדרטלים ומנשקי קמעות, כל הבדיחות הגזעניות שפשו במקומותינו, וכל יום מתקבלות עשרות מהן בווטסאפים, כל האפליה שיש כשאתה מבקש עבודה בשם בוזגלו להבדיל מבוגוסלבסקי עם אותן קורות חיים, מקורן בכך שישנם עדיין רבים בתוכנו, בחוגי היונים אך לא רק בהם, שחושבים שהם אדם עליון כאשר האחרים המזרחים הם אדם נחות - אונטערמענטש. כן, אבל כמה מאלה שהתבטאו בביטויים המעליבים נגד המזרחים היו בעצמם מזרחים... לכך, יש לי רק תשובה אחת, כמו שגדולי האנטישמים, היהודים עם השנאה העצמית ומשמיצי היהודים היו יהודים או ממוצא יהודי, כך אני לא מתפלא שמזרחים שרוצים "להתנקות" ממזרחיותם מכנים את אחיהם נאנדרטלים. כך הם יוכלו להתקבל ביתר הבנה על-ידי אשכנזים יונים נאורים שימחלו להם על מזרחיותם.

מעולם לא כיניתי אף אחד בשמות גנאי, בגזענות או בסטיגמות, מעולם לא סיפרתי סיפור או בדיחה גזענית. לא כלפי מזרחים, לא כלפי אשכנזים או פולניות או יקים, לא כלפי ערבים, עולים, חרדים או יונים. אבל בהחלט נתקלתי בהרבה תופעות גזעניות, בעיקר בגלל שהדוברים לא חשדו במזרחיות שלי, כי הרי אני לא "נראה" מזרחי. אפילו חיברתי אירוע שלם של הערות גזעניות ששמעתי במשך שנה בעולם העסקים ובכל הקורסים שלימדתי זה היה תמיד האירוע שעורר הכי הרבה אמוציות, כי רוב הסטודנטים שלי היו מזרחים, רוסים וערבים- לא "אליטות".

נראה לי שאם היונים היו מחבקים חיבוק אוהב ולא מתנשא את המזרחים, שמים את הדגש על הבעיה הכי חמורה בישראל הניאו ליברליזם, העדפת הטייקונים והפערים החברתיים והכלכליים ולא סוגיית הכיבוש, הם היו מוצאים אוזן קשבת בקרב שכבות המצוקה שבהן העוני הוא בשיעור הכי גדול במדינות המערב, בפריפריה, אצל המזרחים, אצל העולים החדשים, אצל אשכנזים וברוב מגזרי העם ואולי אולי ביחד עם המרכז היו מצליחים להדיח את הליכוד מהשלטון. האהדה המופרזת שלהם לפלשתינים בגדה ובעזה לא תתרום להם דבר בכיבוש השלטון. רצח האופי ולשון הרע שיעשו לישראל ולמנהיגיה מחוץ לישראל לא יקרבו אפילו ביוטה את קץ הכיבוש. אבל אם הם יתקפו את הבעיות האמיתיות של ישראל ויעזבו בצד את המתנחלים שהם אזרחים טובים לא פחות מהם ורובם חלוצים אמיתיים, יש להם סיכוי לכבוש את השלטון ולמצוא פתרון לבעיה הפלשתינית, קץ הכיבוש, אך בלי נסיגות, כפי שפירטתי בהרחבה במאות העמודים שהקדשתי לנושא, לא בסיסמאות סרק של שתי מדינות אלא בפתרון הוליסטי.

לפני כמה שנים השתתפתי בישיבת דירקטוריון של כ-20 איש בתחום התרבות ומיד עם פתיחת הדיון אומר אחד הדירטקורים "מה זה הפסטיבל... שרוצים לקיים בשדרות. מה הח'ברה (עם דגש מזלזל על ח' מזרחית) האלה מבינים ב.... רק בגלל שהפלשתינים ירו עליהם כמה טילים עושים להם פסטיבל? אני אבקש מהם שירו גם על תל אביב כמה טילים וגם לי יאפשרו לקיים פסטיבל". רצה הגורל וכמה שנים אחרי כן באמת הפלשתינים אהובי נפשו של הדובר היוני ירו טילים על תל אביב (אם כי הם בטח דאגו שהטילים לא יפלו על ביתו...), אבל לא בזה העניין.

ההתבטאות הגזענית לא עוררה שום תגובה בקרב 20 איש, חלקם מזרחים. ישבתי על יד אדם מאוד בכיר (ומזרחי) שלימים יהפוך לאחד האנשים החשובים במדינה. אני מושך בשרוולו ואומר לו "אתה לא מגיב על ההתקפה הגזענית?" והוא עונה לי "עזוב... זה שטויות". לא עוברות כמה דקות ואותו דירקטור אומר "מה זה המכון למורשת בגין שהקימו? מי זה בכלל בגין, איזו מורשת יש לו? מכון רבין אני מבין, אבל בגין...". שוב פעם שקט מוחלט, איש לא מגיב. אני מושך בשרוולו של שכני ואומר לו "בתור ליכודניק אתה לא מגיב על ההתקפה על בגין?" והוא עונה לי "עזוב... לא צריך להתייחס". כי יש בכלל רתיעה להימנע מלהגיב על הערות בוטות כדי לא לעשות גלים.

כמו עם הבדיחה על הזוג בירח הדבש בנהריה אני סופר אחת ושתיים על ההתבטאויות שלא הגבתי עליהן, עד שאני מגיע לשלוש, ובעניין מקצועי אני מעלה הסתייגות עניינית, שבעבקותיה עונה לי דירקטור אחר "מי שלא מרוצה מזה יכול לקפוץ לי". אני סופר שלוש ולמחרת אני אכן "קופץ לו" ומתפטר מהדירקטוריון, גם לעבוד בחינם וגם לספוג עלבונות, הערות גזעניות והשמצות זה מוגזם. אבל אני לא יוצא לעיתונות, כי גם כך יצא לי שם של מתריע בשער על נושאים אתיים, אך בעיקר בגלל שאני יודע שאם אצא לתקשורת כל 20 הדירקטורים שכמעט כולם ממונים ימלאו פיהם מים ואני עוד איתבע על הוצאת דיבה. אני מספר את האירוע לחברים ובכך מסתיימת המחאה שלי, אם כי רבים אומרים לי שהם שומעים הערות דומות ואותו דירקטור אמר גם להם "קפוץ לי". בשבת מתקשר אלי הבכיר "המזרחי, מהליכוד" ואומר לי "אתה יודע קורי, חשבתי על מה שאמרת לי ואתה צודק, הייתי באמת צריך להגיב". סיפרתי לו שהתפטרתי ובכך נגמר העניין. מעניין אם הוא בכלל זוכר את האירוע, כמוהו היו רבים.

הכנסת הבעיות בישראל בפרופורציות הנכונות

כבר כתבתי רבות על ההתלהמות בישראל, בעיקר בכנסת אך גם בעיתונים ובאינטרנט, שהיא יחד עם הפונדמנטליזם והקיטוב בין המגזרים השונים גורמים לנזק בל ישוער "בבית" ישראל, הרבה יותר מאשר הכיבוש שהוא אחד משלושים הבעיות החמורות שניצבת בפניהן המדינה ובוודאי שלא החשובה שבהן (וגם לא הפליטים הסודנים ובוודאי שלא מתן רשיון למשפחות מחבלים להיכנס אלינו שלדעת נואם הקוואזי-בית מאיימות על הבית).

אנשים איבדו את הפרופורציות ובראש כולם היונים עם האידאה פיקס שלהם שאבי אבות החטאת זה הכיבוש והמתנחלים הקלגסים. המתנחלים הם בכלל לא הבעיה, אם כי נוער הגבעות, תג מחיר ובמיוחד ניצני הטרור היהודי הם אכן בעיה, אך לא בגלל שהם מתנחלים, אלא כי הם חלק מהאלימות שפושה בארצנו בקו הירוק ומעבר לו, ולא אופינית למתנחלים. אין אחוז של פורעי חוק בקרב המתנחלים יותר גדול מאשר בתוך הקו הירוק, אבל ההשמצות של היונים מרקיעות שחקים והעולם ושונאינו חוגגים על מאמרי השטנה שלהם ועל ההופעות שלהם בחו"ל.

האלימות שהשתררה בישראל, חוסר הסובלנות, גם בכבישים, היא בעיה לא פחות גדולה מאשר הכיבוש. הניאו ליברליזם, הפערים החברתיים, ההדתה, אפלית נשים ולהט"בים, בעיות הפריפריה, הן בעיות לא פחות חשובות מאשר הכיבוש, אבל איש לא מתרגש מזה בעולם. מדיניות התגובה של ישראל בעזה ובגדה והרג מחבלים שמנסים להרוג אזרחים אינם בעיה כפי שמנסים ליצור היונים, אלא מדיניות סבירה שמסייעת להנמיך את הלהבות במקום ללבות אותן. אנשים איבדו פרופורציות בשמאל ובימין ובחזון הרפובליקה השנייה ניסיתי למצוא את האיזון.

ולסיום, הסכנות הקיומיות העומדות כיום בפני ישראל והעולם הן ששת "פרשי" הפונדמנטליזם: 1. הפונדמנטליזם האסלמי הזורע הרס, חורבן, טרור וחזרה לימי הביניים, שמאיים להמיט חורבן על העולם הנאור. 2. הפונדמנטליזם הניאו ליברלי המביא למשברים הולכים ותוכפים בממדים הולכים וגדלים, עד אשר יביאו למשבר יום הדין עם התמוטטות הכלכלה העולמית, תוך הסרת כל פיקוח ממשלתי, שוק חופשי לחלוטין, מינימום מיסים, עבודה לא מאורגנת, זולה ולא קבועה, ושלטון על של התאגידים הגלובליים על המשק והמדיניות. 3. הפונדמנטליזם השמאלני יוני צדקני החובר בקואליציה אדומה ירוקה עם האיסלאם הקיצוני, המצדיק טרור של המקופחים, עושה דמוניזציה לארה"ב, ישראל והמערב, עם רגשות אשם על הנכבה, האימפריליזם והקפיטליזם. 4. הפונדמנטליזם הימני ניצי פופוליסטי המאשים את כל מתנגדיו בקומוניזם, עם מאפיינים פשיסטים ואנטי דמוקרטים, המאיימים על הדמוקרטיה ושלטון החוק. 5. הפונדמנטליזם החרדי/דתי קיצוני המוצא בדת ובכהני הדת מזור לכל תחלואי תבל וסבור שמוצדק להשתמט מנשיאה בעול האזרחי והכלכלי, מתכחש לתורת האבולוציה, בז לקדמה ולשלטון החוק החילוני. 6. הפונדמנטליזם האנטי אקולוגי הסבור שהתחממות גלובלית היא פיקציה, שאנרגיה נקיה היא תחליף יקר ומיותר לנפט ופחם, שאדיש לתופעות המדבור, השטפונות, גלי הגירת המצוקה, ועלול להרוס את החיים בעולם.

ששת "פרשי" הפונדמנטליזם, עלולים להביא עלינו לא את "קץ ההיסטוריה", כפי שסברו בסוף המאה שעברה עם ההיעלמות כביכול של המלחמות, הקומוניזם והמצוקה, אלא דווקא את ארבעת פרשי האפוקליפסה - המלחמה, הרעב, המגפה והמוות. שכחנו את הלקחים מהמשברים הנוראים של השפל הגדול ומלחמות העולם. קיצוניות, הקצנה ופונדמנטליזם השתלטו שוב, ובדלנות, פנאטיות, השתלחות וחוסר סובלנות של השמאל והימין, של היונים והניצים, של היהודים והערבים, של הדתיים והחילוניים, הניאו ליברלים ואויבי הקיימות הופכים לאורח חיים.