|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בניין עיריית בית שאן המנדטורי [צילום: אלי אלון]
|
|
|
בניין העירייה המנדטורית בבית שאן
|
|
במרכז העיר העתיקה של בית שאן, כמה עשרות מטרים דרומית לסראייה, שוכן מבנה היסטורי בנוי אבני בזלת ● נא להכיר: בניין העירייה המנדטורית בבית שאן ● לפניכם בתמצית סיפורו הלא ידוע לרבים
|
|
ברחוב שטורמן מס' 1 במרכז העיר העתיקה בית שאן, כ-50 מטרים דרומית לסראייה, ועשרות מטרים בודדים מזרחית למגדל המים של בית שאן, ניצב מבנה חד-קומתי בנוי אבני בזלת שחורות ולו חצר מגודרת.
כאן, במבנה זה, שכן בתקופת המנדט הבריטי בניין עיריית בית שאן הערבית. במבנה זה ישב ראש העיר הערבית שכונה בשם הרשמי, "ראש המינהל העירוני בבית שאן". היה זה חא'ג סעיד חלבוני, הוא זה שחתם על הסכם הכניעה במאי 1948 לכוחותינו שכבשו את העיר ועזב עם משפחתו לירדן.
מייד לאחר קום המדינה ב-1948, שימש המבנה את בניין המועצה האזורית בקעת בית שאן. עם המעבר של המועצה האזורית למשכנה החדש, המבנה שימש את המרכז למוזיקה של המועצה האזורית. בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, פעלו במקום קן תנועת הנוער, "השומר הצעיר" ומרכז ללימוד שדה (המל"ש). ביקרתי בימים אלה במבנה. רצפת המבנה היא משנות ה-30-20 (הערכה) עטורה בעיטורים יפיפיים והיא מקורית.
המבנה ההיסטורי הפך למסעדה
בשנת 2014 הוקמה במקום מסעדה בבעלות פרטית, ונשגב מבינתי איך הופך מבנה בעל ערך היסטורי זה, בעל ריצפה מעוטרת משנות ה-30-20 למסעדה פרטית ומי אישר להפוך המבנה ההיסטורי למסעדה פרטית. אני יוצא מנקודת הנחה שמבנה זה מוכרז לשימור. מכל מקום יש לקוות, כי המקום ישמר וישמור על צביונו ההיסטורי ויהיה בפיקוח, ככל שניתן מבחינה חוקית של גורמי השימור, לא רק אלה העירוניים של בית שאן, אלא יפוקח גם על-ידי גורמי שימור חיצוניים כמו המועצה לשימור אתרי מורשת.
|
|
ריצפה מקורית של בית העירייה הישן המנדטורי של בית שאן [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
| תאריך:
|
19/07/2018
|
|
|
עודכן:
|
19/07/2018
|
|
אלי אלון
|
|
בניין העירייה המנדטורית בבית שאן
|
|
"אילו הייתי צעיר פלשתיני, הייתי מצטרף לארגון טרור". כך אמר אהוד ברק לפני שנים רבות, כאשר עוד הייתה איזושהי משמעות לדבריו. הפוליטיקאי המתוסכל, שנזרק בצדק לפח האשפה של ההיסטוריה לאחר תקופת כהונה קצרה וכושלת כראש הממשלה, מנסה כעת לחזור לעניינים - והוא עושה זאת באמצעות אימוץ הנרטיב הפלשתיני. לנוכח אותו ציטוט ישן, לא צריך להתפלא. הבה ונראה כמה מ"פניניו" של ברק אמש (17.7.18) ונעמת אותם - וסליחה מראש על המילה - עם העובדות.
|
|
|
|
|
"משרתם של שני אדונים", העולה בתיאטרון בית ליסין, היא קומדיה מבריקה וקולחת, השופעת הברקות בימוי ומשחק מעולה. המחזאי האיטלקי הנודע, קרלו גולדוני, כתב אותה בשנת 1745 ואולם הדמויות בהצגה לבושים בגדים עכשוויים, למעט תלבושות גרוטסקיות, ומצוידים אפילו בטלפון נייד ובמוצרים מעלי-אקספרס.
|
|
|
|
|
עד לאן יירד ישראל היום? בכל פעם שנדמה שהעיתון (או שמא: ה"עיתון") מגיע לשפל, מתברר שהוא מסוגל לרדת נמוך עוד יותר. קני מידה עיתונאיים נזנחים, שיקולים מקצועיים ננטשים, העובדות נדחקות. לא משנה מה כל העולם רואה; לישראל היום יש ראייה משלו.
|
|
|
|
|
הציון הממוצע של השופטים שנסקרו במדור "שיפוט מהיר" בשנת המשפט תשע"ח הגיע ל-94.1 - הגבוה ביותר בשמונה שנותיו של המדור. עם זאת, השנה היו חמישה מקרים בהם לא ניתן היה להעניק ציונים לשופטים, כולל מקרה חמור במיוחד של משוא פנים. בסך-הכל ביקר השנה המדור ב-41 אולמות, מצפת ועד אילת, וניתנו ציונים ל-36 שופטים.
|
|
|
|
|
איילת שקד היא אישה רצינית ושרת משפטים טובה - אך מתברר שלפני הכל היא פוליטיקאית. זו מן הסתם הסיבה לתגובה הפופוליסטית שלה לשיעורי הכישלון חסרי התקדים בבחינת לשכת עורכי הדין: היא תדון בשבוע הבא עם ראש הלשכה, אפי נוה, ועם יו"ר הוועדה הבוחנת, השופט שאול שוחט, "בתוצאות ובמסקנות המתבקשות ותבחן מה יש באפשרותם לעשות".
|
|
|
|
|
