דוח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן קבע כי "פסילתן על הסף של חלופות בתחום המדיני בלי שאלה הוצגו לקבינט, מנעה מחברי הקבינט לשקול חלופות אלו ולדון בסיכוייהן וסיכוניהן". תופעת חוסר הבדיקה המעמיקה של חלופות מדיניות במצבי חרום, במלחמה ובשגרה, הינה תופעה מדאיגה שמלווה את ממשלות השמאל והימין עוד מקום המדינה.

לאחר תהליך מחקר עמוק על דרכי קבלת החלטות לאורך השנים ופגישות עם מעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות הביטחוניות והמדיניות בצמרת המדינית-ביטחונית, תנועת נשים עושות שלום, תנועת השטח הגדולה בישראל, החליטה לקדם את הצעת החוק: "חלופות מדיניות תחילה". החוק יחייב את מקבלי ההחלטות להקצות משאבים של זמן, קשב וכוח אדם לבחינה ולפיתוח סדורים ומקצועיים של חלופות מדיניות בשגרה ובחרום. ההצעה נתמכת על-ידי חוקרים ממגוון תחומים, אנשי מודיעין וביטחון, ח"כים ושרים מכל הקשת הפוליטית.

בכינסס תוצג הצעת החוק חלופות מדיניות תחילה, ייערך פאנל מומחים בנושא: איך מתקבלות ההחלטות על גורלנו, תוצג התערוכה "דרך משא-ומתן" על הסכמים גורליים בדרכה של מדינת ישראל ותיערך הרצאה של פרופ' דן אריאלי בנושא כלכלה התנהגותית - למה יש לחשוב על חלופות בחיים הפרטיים ובחיים הפוליטיים?

בין המשתתפים: פרופ' דן אריאלי; אל"ם (מיל') עו"ד גלעד שר, ראש המרכז למשא-ומתן יישומי במכון למחקרי ביטחון לאומי; אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי; ד"ר יעל אדמי ועו"ד תמי יקירה מתנועת נשים עושות שלום; תא"ל (מיל') ישראל אורון, סגנית ראש המל"ל לשעבר; אלוף (בדימוס) עמי איילון, ראש השב"כ לשעבר; אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי וסגנית ראש המל"ל לשעבר; עו"ד מלי פולישוק, ח"כ ויו"ר ועדת ביקורת המדינה לשעבר ופעילה בתנועת נשים עושות שלום; ויוסי קוצ'יק, מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר.

"במדינת ישראל יש הסכם בלתי כתוב בין האזרחים והאזרחיות לבין ההנהגה השלטונית, שהאזרחים והאזרחיות תפקידם להילחם, בחזית ובעורף, כשהם נקראים לכך, ואילו תפקיד ההנהגה לעשות כל מאמץ למנוע מלחמה ושפיכות דמים ולוודא שהמלחמות הללו אכן הכרחיות". כך אומרות עו"ד תמי יקירה וד"ר יעל אדמי, מיוזמות ומובילות הצעת החוק.

לחוק שלושה נדבכים:

• חובתו של הקבינט המדיני להקדיש זמן ודיון לחלופות מדיניות בזמן שגרה ובזמן חרום, כך שבעת שיצטרך הקבינט להחליט על מבצע צבאי או מלחמה, תהיה החלטתו מושכלת ואף תמנע אובדן של חיי אדם.

• חיזוק המטה לביטחון לאומי, לצד הגופים הרבים והמשאבים הרבים שמוקצים לבחינה והכנה מתמדת ל"זירת הקרב הבאה", יוצע למסד גוף ידע בתוך המל"ל, שידאג לאיגום הידע בנושא חלופות מדיניות, לחיפוש פרואקטיבי אחר פתרונות מדיניים לסכסוך ולחיפוש אחר פריצת דרך להסכם שלום עתידי. בנוסף, אותו גוף ייוועץ עם גורמי חברה אזרחית, מכוני מחקר וכו' לרבות שילוב של נשים מומחיות לצד הגורמים הצבאיים והמדיניים, מתוך ההבנה שהרחבת המבט תוכל לטייב את ההחלטות ואף לשנותן.

• חיזוק ועדת חוץ וביטחון כגוף המפקח על התהליכים הללו. מתוך הכרה בחשיבות ועדת חוץ וביטחון כגוף המרכזי המפקח על תהליכים מסוג זה, תוטל החובה לדווח על תהליך בחינת החלופות לוועדת החוץ והביטחון שתפקח עליו ותפרסם דוח תקופתי לציבור.

תנועת נשים עושות שלום היא תנועת שטח בלתי מפלגתית, הגדולה בארץ, המונה מעל ל-40,000 פעילות מכל הקשת הפוליטית. התנועה אינה תומכת ביוזמה ספציפית זו או אחרת, אלא פועלת לקידום תמיכה ציבורית רחבה לקידום הסכם מדיני, מתוך אמונה שנשים צריכות לקחת אחריות על עתיד ילדיהן ומתוך התפיסה ששילובן בתהליכי פיוס מגבירים את הסיכוי לשלום בר קיימא, בהתאם להחלטה 1325 של האו"ם.