אם חשבנו שההתפרעויות של יוצאי אתיופיה בשבוע שעבר היו שיאה של אנרכיה, הרי שמתברר שכמו כל שיא - גם זה נשבר. השיא החדש (וכנראה הזמני) בא לידי ביטוי הבוקר (7.7.19) בכותרת ב
ידיעות אחרונות: "אם לא יאשימו ברצח, המשטרה תהיה אחראית על מה שיקרה ברחובות".
הניסיון לסחוט באיומים את המחלקה לחקירות שוטרים ואת הפרקליטות נעשה כאן בריש גלי. העיתון שוחח עם "פעילים מרכזיים במחאה נגד הגזענות כלפי יוצאי העדה האתיופית", ואחד מהם - יואב טרונך - אפילו צוטט בשמו: "לא נסכים גם לאישום בהריגה. זה היה רצח. נחריף את המאבק וננקוט צעדים קיצוניים גם אם יעצרו את כולנו".
נניח בצד את הפוזיציה שתפס ידיעות אחרונות, שוודאי נובעת ממניעים פוליטיים (כי זה ממש לא מפתיע), ונעסוק בדברים לגופם. יש כאן איום ברור ביותר לפעול בצורה אלימה ופורעת חוק, אם הבריונים ופורעי החוק לא יקבלו את מלוא מבוקשם: אישום ברצח נגד השוטר שירה בסלומון טקה. שום דבר לא מעניין אותם: לא העובדות, לא הממצאים ובוודאי שלא החוק.
על-פי החוק, רצח הוא בכוונה תחילה: ראובן קם בבוקר ומחליט לשים קץ לחייו של שמעון, מצטייד בנשק ומבצע את זממו. הריגה היא כאשר פעולה אלימה מכוונת גורמת למוות, למשל: לוי מכה את יהודה מתוך כוונה לחבול בו קשות ויהודה מת; גד נוהג בשכרות ודורס את דן. אפילו אם יימצא שלא הצדקה לירי שגרם למותו של טקה, הסעיף הנכון הוא ככל הנראה גרימת מוות ברשלנות. ובהחלט ייתכן שהחקירה תקבע שהירי היה מוצדק.
כל זה לא משנה לאנרכיסטים. הם רוצים את דמו של השוטר, אפילו אם הוא חף מפשע. הם רוצים לראותו נשלח למאסר עולם, גם אם ביצע מעשה שהעונש המירבי עליו הוא שלוש שנות מאסר. והם אומרים שאם מערכת האכיפה תעשה את עבודתה ותפעל כחוק - הם יפרו את החוק בצורה מתוכננת ונרחבת.
משטרה שאיננה מפחדת מן הצל של עצמה ואיננה פועלת משיקולי תקשורת, הייתה עוצרת היום בבוקר את כל ראשי האנרכיה. אם עיתונאים יודעים כיצד להגיע אליהם, גם המשטרה אמורה לדעת זאת; וכאמור, אחד מהם מתראיין בשמו המלא. הם היו נעצרים על סחיטה באיומים והסתה לאלימות, ומוחזקים במעצר משום שהסכנה מהם ברורה ומיידית. משטרה רצינית הייתה מודיעה היום בבוקר: אם המהומות יתחדשו, נגיב באפס סובלנות. מי שרק ישים את הרגל על הכביש, ייעצר מיד. גז מדמיע ורימוני הלם יופעלו מהדקה הראשונה, לא אחרי ארבע שעות. ערוצי תקשורת המשמשים להסתה ייחסמו, ומי שעומדים מאחוריהם ייעצרו גם הם. בקיצור ניתן היה לומר: נטפל בכם כמו בחרדים.
זהו כמובן חלום באספמיה. יש לנו משטרה שדואגת קודם כל לתדמית שלה, ורק אחר כך - אם אין סתירה בין הדברים - לאכיפת החוק ולשמירת זכויות היסוד שלנו. יש לנו משטרה הנכנעת לקומץ אנרכיסטים, ומניחה להם לפגוע במיליוני אזרחים ולגרום לנזקים ישירים ועקיפים של עשרות מיליונים.
אם המהומות יתחדשו - וזאת כנראה יותר שאלה של מתי מאשר של האם - המשטרה תהיה אשמה. היא תהיה אשמה משום שיש לה התרעה ברורה בעמוד הראשון של עיתון גדול. היא תהיה אשמה משום שהעבריינים ידועים ומצהירים על כוונותיהם. היא תהיה אשמה משום שהיא גיבורה על מי שהתקשורת נגדם ומשקשקת מפחד מול מי שהתקשורת תומכת בו. היא תהיה אשמה משום שהיא הפכה להיות משטרת קפצונים.