אין כלום בתיק גל הירש

שני תיקים נפתחו נגד הירש. הראשון עסק בפרשת מכרז לפינוי מוקשים בראשון לציון. שלוש שנים "עבדה" הפרקליטות על התיק הזה. באוקטובר 2018, הודיעה כי התיק ייסגר מחוסר אשמה.

לעומת זאת החקירה בתיק השני בגינו נפסל הירש מהתמודדותו על תפקיד המפכ"ל, הלוא הוא "התיק הגאורגי", התארכה, כאשר המשטרה טענה כי הירש מסרב להעביר לה מידע. בין היתר טענה המשטרה כי התיק מצריך חיקורי דין במדינות אחרות. מוכר לכם?

כעת מתברר כי גם התיק הזה דינו להסגר. סייעה לכך, כבר לפני כשנה, עדותו של ראש חטיבת המודיעין לשעבר, תנ"צ גיא ניר. ניר טען בפני ועדת הפנים של הכנסת כי הירש הוא "קורבן לסיכול ממוקד". ניר אמר עוד כי יש בידיו ראיות על תפירת התיק, ואף התלונן כי "כמי שמחזיק בראיות, לא נקראתי לתת את ההסברים שלי בנוגע לפרשת סיכול המינוי של גל הירש. שלוש שנים איש לא התקשר אלי".

בימים אלה מסרה המשטרה להירש כי גם התיק הזה לפני סגירה. ואם לתמצת בקצרה: לא היה כלום, לא יהיה כלום כי אין כלום.

גל הירש, קצין מצטיין בעברו (תא"ל במיל'), היה אמור להתמנות למפכ"ל עם פרישתו של רוני אלשיך, כך מכל מקום התכוון לעשות השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. אלא, שהפלא ופלא, מיד עם היוודע דבר מינויו המתוכנן, הופיע לפתע אח תאום סיאמי שלו - תיק הקושר את גל הירש למעשי שחיתות כביכול בגאורגיה... אתם מתפלאים? אנחנו לא. ויכולים אנשי הפרקליטות להכחיש תפירת תיקים כאוות נפשם.

אבל סוף טוב הכל טוב, ויהיה עוד יותר טוב אם תוקם ועדת חקירה שתבדוק באופן מקצועי ואמין את הטענות בדבר תפירת תיקים (טענה שהפעם נמצא לה גם תנא דמסייע כתנ"צ גיא ניר).

אורה נמיר ז"ל - להיות עם האנשים בעד האנשים

אורה נמיר ז"ל, הייתה בין הדמויות הבודדות בממשלה ובכנסת שהתעקשה לגלות נאמנות למחויבות המקורית שהוטלה עליה כנושאת תפקיד מרכזי בשרות הציבורי: להיות עם האנשים. זן נדיר של איש ציבור.

נפלה בחלקי, פעם, הזכות ללוותה בסיור שערכה באחד ממוקדי המצוקה שהיו קרובים ללבה, בשכונות תל אביב. יכולת ההקשבה שלה, המאמץ שהקדישה אח"כ לטיפול בבעיות שהועלו בשובה למשרדה, כל אלה היו תופעות נדירות בנוף הפוליטי הישראלי.

ב-1974 נבחרה לראשונה לחברת כנסת מטעם המערך ומפלגת העבודה, וכיהנה בתפקיד זה ברציפות עד 1996.

בפריימריז במפלגת העבודה שנערכו לקביעת הרכב הרשימה לקראת הבחירות לכנסת ה-13 התמודדה על ראשות מפלגת העבודה מול יצחק רבין, שמעון פרס וישראל קיסר והגיעה למקום הרביעי, ביטוי לאהדה הגדולה ממנה נהנתה לאורך כל תקופת שרותה.

בממשלתו השנייה של יצחק רבין (בין השנים 1992-1996), כיהנה כשרה לאיכות הסביבה, אולם לאחר חמישה חודשים בתפקיד זה, מינה אותה רבין לשרת העבודה והרווחה. בתפקידה זה פעלה נמיר לקידום יתר שוויון בשרותים לציבור, להפעלת חינוך חינם לילדים, נלחמה וגם הצליחה להנהיג יום לימודים ארוך. גם שיפרה את התנאים למתן עזרה סוציאלית והנגישה את הביטוח הלאומי לנזקקים יותר משהיה אי-פעם. היא פעלה לקידום מעמדן של נשים. הוועדה בראשותה עמדה המליצה על חקיקת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. אבן יסוד בחוקי התעסוקה בישראל.

נמיר לא הייתה אהודה במיוחד על המנגנון המפלגתי, אבל הפופולריות הגדולה שלה בציבור העניקה לה, שוב ושוב, את הכהונה בממשלה.

אלא שהגיעו גם ימים אחרים. לשמעון פרס היו מחויבויות שונות משל רבין. ובפריימריז של מפלגת העבודה, לקראת הכנסת ה-14, העמיד את שליטתו במערכת הארגונית של המפלגה לרשותה של מועמדת אחרת, דליה איציק. קומץ פעילים בירושלים ובמקומות אחרים בארץ ניסה, בהתנדבות, לעזור לנמיר, אך מול המנגנון המשוכלל של יו"ר המפלגה והתקציבים, שלא עמדו לרשותה של נמיר - הכריעו את הכף. וכשל כוחם.

נמיר נבחרה למקום ה-13. תוצאה זו איכזבה אותה מאוד (אף על-פי כן השיגה בבחירות אלה למעלה מ-80,000 תומכים). היא החליטה לפרוש מהחיים הפוליטיים.

בין 1996 ל-2000 כיהנה נמיר כשגרירת ישראל בסין. היא נחשבה לשגרירה הטובה ביותר של מדינת הענק, ורבים במערכת הפוליטית בסין זוכרים אותה לטובה. בחודש מאי 1998 ביקר שם ראש הממשלה נתניהו. נמיר, על-אף שהייתה חברת מפלגת העבודה ומינוי פוליטי של הממשלה הקודמת נתכבדה בהארכת המינוי שלה על-ידי נתניהו. רה"מ שיבח את פועלה בסין בכל הזדמנות. בדברי ההספד לאורה נמיר אמר "אני זוכר שבאתי לסין ונפגשתי עם נשיא סין אז, ג'יאנג דזה-מין, הוא אמר לי: 'תראה איזו שגרירה טובה יש לך'". אמר נתניהו והדגיש כי "זה לא דבר של מה בכך בסין". בשנת 2008, שמונה שנים לאחר שסיימה את כהונתה, העניקה לה עיריית בייג'ינג אזרחות כבוד ואף הזמנה לפתיחת המשחקים האולימפיים. כאשר כיהנה בסין דירג אותה העיתון הנפוץ "בייג'ינג דיילי" כאחת מעשרת האישים המפורסמים בסין. לא אחת זיהו אותה אנשים ברחובות סין וניגשו ללחוץ את ידה.

לאחר מכן, בבחירות לכנסת ה-16 ב-2003, התמודדה נמיר ברשימת "עם אחד" של עמיר פרץ.

פרץ ספד לה ואמר: "היינו שותפים לאורך כל הדרך כראשונים במחנה רבין וכראשונים להילחם למען השלום בתוך המחנה. גם בעתיד, מורשתה כלוחמת חברתית תעמוד נר לרגליי בכל אשר אלך. יהי זכרה ברוך".

ת.נ.צ.ב.ה

3. יוון - האהדה לישראל מתחזקת

כאשר נבחר אלכסיס ציפראס, איש שמאל מובהק לראש ממשלת יוון, לפני שלוש שנים התעוררו "החמוצים", שהיו מוכנים להשבע, בנקיטת ציצית, כי צפויים לנו חיים קשים עם השמאל היווני.

והנה ראה זה פלא. ציפראס שפע ידידות לישראל, אף ביקר בארץ וחתם כאן עם נתניהו על הסכמים לשיתופי פעולה נרחבים בין המדינות. בין היתר הוחלט להקים פורום משותף: ישראל, יוון וקפריסין, לדיונים ולשיתוף פעולה בנושא האנרגיה.

עכשיו מתחרהו של ציפראס, קיריאקוס מיטסוטקיס, מהמפלגה הימנית שמרנית. עלה לשלטון. מיטסוטקיס הינו תומך ידוע של ישראל. גם הוא נפגש בשנה שעברה עם רה"מ בנימין נתניהו, בהתבטאויות שונות אמר כי הוא מתכוון לחזק עוד יותר את היחסים בין המדינות. אביו היה כראש הממשלה בעבר, ייסד בשנת 1991 את היחסיים הדיפלומטיים בין המדינות.

שוב ושוב מתברר כי מוטת הכנפיים המדינית שראש הממשלה שוקד, בהתמדה ובכשרון, לפרוש מעל ישראל, מביאה למדינה הישגים רבים. במקרה דנן מדובר בהסכמים בתחום הולכת הגז מהשטחים המצויים בטריטוריות הלאומיות של שלוש המדינות לאירופה ולבלקן. אבל לא ירחק היום שבו נראה כולנו בשינוי היחס כלפי ישראל במוסדות האיחוד האירופי. ישראל תצא מורווחת בתחום המדיני ממאמץ מתמיד ועקבי זה של ראש הממשלה.