נבחרת הכדורגל של אירן מדורגת במקום הראשון באסיה, וככזו היא מועמדת מובילה להעפיל למשחקי הגביע העולמי בקטר בשנת 2022. אבל המכשול הגדול ביותר בפניה עשוי שלא להיות על המגרש אלא מחוצה לו: קמפיין הדורש מפיפ"א להשעות אותה כל עוד השלטונות אוסרים על נשים לצפות במשחקיה – מדווח ניו-יורק טיימס.
נשיא פיפ"א, ג'יאני אינפנטינו, ביקש מנשיא התאחדות הכדורגל האירנית, מהדי טאג', לפרט את הצעדים שנוקטת ההתאחדות כדי להבטיח שנשים יוכלו לצפות במשחקי המוקדמות לגביע העולמי. הוא גם הביע דאגה מתקרית שהתחוללה בחודש שעבר במשחק בין אירן לסוריה, יום לפני תחילת משחקי הגביע העולמי לנשים. אירניות שביקשו להיכנס לאצטדיון עוכבו למספר שעות בידי כוחות הביטחון, וכמה מהן טענו שהוכו. אינפנטינו דרש תשובה עד 15 ביולי; המועד עבר והאירנים כלל לא ענו. פיפ"א לא הראתה עד כה נכונות של ממש להעניש את אירן על
הדרת הנשים.
את הקמפיין מובילה מזה חמש שנים מריאם שוג'יאי, אחותו של מסעוד סולימאיני שוג'יאי, קפטן הנבחרת ומי שנחשב לגיבור לאומי; הוא ייצג את ארצו בשלושת המונדיאלים האחרונים. שוג'יאי היא אזרחית קנדית מאז 2011 ומדגישה שהיא פועלת ללא קשר לאחיה, ואף לא סיפרה לו שנסעה לרוסיה לצפות בו במונדיאל אשתקד. גם שם חייה לא היו קלים: אנשי הביטחון המקומיים החרימו את שלטי המחאה שהיו ברשותה. "דיברתי עם שני אנשי דת מכובדים מאוד, ולאיסור הזה אין שום קשר לאיסלאם", היא אומרת.
לדברי הטיימס, חוסר ההתקדמות מביך את אינפנטינו, אשר בנובמבר שעבר נכח במשחק בטהרן לצידם של ראשי ההתאחדות המקומית ובכירים בממשל. באותו משחק התירו השלטונות לכמה מאות נשים להיות בין הצופים. אינפנטינו תיאר את האירוע כהתקדמות משמעותית, בעוד הפעילים למען הנשים תיארו אותו כתרגיל ביחסי ציבור. "לנשים לא הותר לרכוש כרטיסים והן הצטוו להתיישב במקומות בהן אינפנטינו יוכל לראות אותן, כך שלמעשה הוא נטל חלק בתעלול שפגע בנשים האירניות, המבקשות ממנו מזה שנים להתערב", אומרת מינקי וורדן, מנהלת הפעילות הבינלאומית בארגון Human Rights Watch.
את המאבק, המכונה כיום Open Stadiums, החלו 20 נשים אירניות לפני 15 שנה. אחת מהן, המזדהה רק בשם שרה מחשש שתיאסר, אומרת שהיא ראתה לראשונה את הנבחרת הלאומית שלה כאשר נסעה למונדיאל ברוסיה. היא היחידה מבין המייסדות שעודנה מתגוררת באירן; האחרות עזבו את המדינה. לדבריה, פיפ"א חייבת לפעול ולא רק לדבר, שכן אירן מפרה את כלליה של ההתאחדות הבינלאומית.
בחודש מארס אשתקד ניסו כ-40 נשים – חלקן מחופשות לגברים – להיכנס למשחק החשוב ביותר בליגה המקומית, בין פרספוליס לבין אסתחלאל. כוחות הביטחון זיהו אותן והן נעצרו למספר שעות. אינפנטינו היה במקום – אצטדיון אזאדי – בחברתם של נציגים אירנים. פיפ"א לא עשתה דבר. אבל התנועה צברה תאוצה, כחלק מן הדרישה הגוברת לשוויון לנשים במדינה המוסלמית האדוקה. לדברי שרה, ההישג הגדול ביותר שלה ושל חברותיה הוא העובדה, שנוכחות נשים במשחקים תמיד עולה לדיון כאשר האייתולות מדברים על זכויות נשים.
האיסור על נשים חל לא רק בכדורגל, אלא גם בכדורסל ובכדורעף. הטיימס מציין, שהוא עומד בניגוד לתחומי תרבות אחרים, כמו תיאטרון, בהם אין מגבלות על נוכחות נשים בקהל ואף על התערבבות חופשית של בני המינים. אך במדינה הנתונה לעיצומים קשים, נבחרת הכדורגל המצליחה זוכה לפופולריות עצומה, ולכן הדרת הנשים ממשחקיה היא בעלת משמעות רבה. לדברי שוג'יאי, הפופולריות הזאת גם תוביל לכך, שאם פיפ"א תאיים להרחיק את אירן מהמונדיאל – קרוב לוודאי שהאיסור יבוטל.
