|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

דמוקרטיה יהודית בראי השיח הציבורי

לפי שעה ישראל היא עדיין דמוקרטיה בהתהוות השיח הפוליטי הציבורי מתלהם, עצבני, מעליב ושטחי דמוקרטיה היא תהליך רציונלי וכשהשיח הדמוקרטי מתנהל כך, המהות אינה יוצאת נשכרת, ההפך הוא הנכון
01/08/2019  |   רפי לאופרט   |   יומני בלוגרים   |   בחירות 2019 (ב)   |   תגובות
מטרת על [צילום: יוסי זמיר/פלאש 90]

ביטוי רציונלי
נושאי הדיון החשובים אינם באים לידי ביטוי רציונלי ומקצועי והפוליטיקה הבנאלית והשטחית חוגגת. אם כל אלה אינם מטרידים אותנו מאוד, עובדה זו כשלעצמה חייבת להדאיגנו.

בשיח הישראלי העכשווי קיימות מילים וביטויים פרברטיים, ניסיון הידברות תמים והתלהמויות סרק, דיון שמנסה להיות ענייני והטחת דברי-הבל שאין מאחוריהם ידע או מחשבה. כל אלה, במינונים שונים ומשתנים, ממלאים את הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת כפונקציה של נושא השיח. המינון נקבע לפי הנושא; ככל שהנושא קרוב יותר לשברים הקונספטואליים-אידיאולוגיים-פוסט-מודרניים ופוליטיים, מתלהם השיח והופך שטחי וחסר ערך.

השאלה שמעוררות תופעות חוזרות ונישנות אלה, היא: אם אנו יודעים, בין היתר מניסיון אישי, ששיח מתלהם, עצבני, מעליב ושטחי איננו משנה עמדות של בני-פלוגתא, ובמקרים המעטים שהוא משפיע, מחולל הוא ברובם שינוי במגמה של הקשחת עמדות ויצירת טינה או תחושת יריבות גוברת - מדוע בכל זאת נוקטים אנו בו במרבית המקרים?

אני נוטה ליחס עובדה זו לשתי סיבות עיקריות: חוסר ביטחון בעוצמתו האלקטורלית של המחנה בו תומך הדובר והעובדה שעיקר תרומת מרבית הציבור לפעילות הפוליטית ולהליך הדמוקרטי כיום, היא השתתפות בהצבעה ופעילות ברשת. את הראשונה הוא מבצע במקרים רבים כאילו כפאו שד וכנטל שבקלות רבה יהיה מוכן לוותר עליו. את השנייה הוא מבצע בנוחיות מהכורסה, באמצעות המקלדת, כשהפעולה אינה מחייבת ויתור מוחשי על מאומה ויש לה ביטוי ציבורי מוכח של יציאה ידי חובה. ערוץ ההידברות הראשי הוא הרשתות החברתיות ופעילות בהן עשוייה להיחשב בטעות "כתרומה אפקטיבית למאבק". את היריב חייבים לנצח בכל מבחן, אפילו במבחן הבנאלי של כמות הדיבור וחריפותו, והרשתות החברתיות הן שדה-הקרב הנוח "והאלגנטי" ביותר.

במאבקים הפוליטיים והנלווים אליהם, יש תמיד מי שפוסחים על הסעיפים, "מוכרים עצמם בקלות", או מתרשמים מהדובר האחרון שדבריו הגיעו לתודעתם, ואין מה להפסיד אם מנסים עליהם את "הקסם" האישי האגרסיבי. אם למילים עשוייה להיות השפעה, הרי שראוי להכביר מילים ככפיית עמדה ולאו-דווקא ככאֵלו שמנסות לגעת. זאת ועוד, אם "נעלים" את מתנגדינו מהרשת, או נשחק אותם בדיאלוגים אין-סופיים חוזרים, אולי גם בכך טמונה עבורנו "בוננזה" כלשהי. אילו הנחנו מראש שכל הרעש התקשורתי חסר השפעה ובכל זאת רבים נוטלים בו חלק פעיל כל כך, סביר שכל בעלי השכל הישר יבינו שהעוסקים בדבר הינם שוטים בריש גלי.

אין לי ספק שרבים בציבור למדו משהו ממערכת הבחירות האחרונה. חיסרון של כ-1,400 קולות מתוך כ-6,339,279 מיליון בעלי זכות בחירה, מנע מ"הימין החדש" לעבור את אחוז החסימה ולקבע את יכולתו של נתניהו להרכיב ממשלת-ימין. כשלון דומה עשוי להתחולל גם במערכת בחירות זו, משום ששני המחנות משנסים מותניים ומנסים לגייס את מירב כוחם האלקטוראלי והוורבלי, אך לא לעסוק בעיקרי הדברים. בעטיו של הכשל הנ"ל, אנו נמצאים במערכת בחירות חוזרת ועלולים להיקלע לאי-יציבות פוליטית חמורה עוד יותר אם ישנה.

שיקולים אלה נשמעים שטחיים, בנאליים ואולי אפילו טיפשיים. אולם פסיכולוגיה של ציבור אינה מתנהלת על-פי חוקים מתמטיים מדויקים דוגמת הפיסיקה, אלא היא תוצאה של השפעות רציונליות ובלתי-רציונליות, של יצרים ותחושות, של קשרי חיבור וסלידה ושל מצבי-רוח. התהליכים הביו-כימיים אולי מורכבים ונשמעים בעצמם לחוקים מדויקים של הטבע, אבל המכלול השלם מורכב עד כדי אי-הבנה וחוסר שליטה על התנהלותו של היחיד ולא כל שכן על התנהלותן של קבוצות גדולות והטרוגניות.

שתי עובדות אינן דורשות הסברים מפולפלים:

דמוקרטיה כתהליך רציונלי, כשהיא מתנהלת בעיקר באמצעות שיח רדוד ויצרי, אינה יוצאת מכך נשכרת - ההפך הוא הנכון: היא בבעיה קיומית שהולכת ומחריפה כל עוד מחזירים אותה למהלכה התקין.

נושאי הדיון החשובים באמת, אינם באים לידי ביטוי רציונלי ומקצועי, והדבר כמעט אינו מאפשר למועמדים טובים בתחומי ההנהגה, התכנון וניהול הביצוע להתבלט בפני הציבור מקבל-ההחלטות. בד-בבד גם מיטשטש האימפקט הראלי של אלה שרמתם נמוכה מבינונית, ומקומם לא יכירם בהנהגה הלאומית.

האיום הראשון מוליד רעיונות מוזרים בדבר החלפת הדמוקרטיה בהסדרי ממשל אחרים, ששמם יכלול את המילה "דמוקרטיה", אבל מהותם תהיה רחוקה ממנה ת"ק פרסא1. מאליו מובן שעוד בטרם ניגשים לדון בשאלת "תיקונה" של שיטה, עלינו ללבן בתוכנו את השאלה: "מהי הדמוקרטיה שאנו רוצים לקיים במדינת היהודים"? שכן, ספק אם המחלוקות הקיימות בציבור ביחס למהות השיטה הרצויה, מאפשרות מהלכי תיקון רציניים של הליקויים במצב ובאווירה הקיימים.

האיום השני מוביל לרדידות השיח והמעורבות הציבורית בתהליכי עיצוב תוכניות העבודה וסידרי העדיפויות הלאומיים. ישראל היא עדיין מדינה בהתהוות. הציונות טרם השלימה את משימתה - ריכוז העם היהודי במולדתו2. העם היהודי ברובו עדיין מפוזר בכ-100 מדינות ומתכלה בתהליכי התבוללות מתמשכת ומתעצמת, המזרח- התיכון מתעצב מחדש על-רקע שינויי האינטרסים של המעצמות העולמיות ופעילות הכוחות האזוריים העיקריים ומשקלה של ישראל בכל אלה עדיין ירוד ומשני. בבליל זה של תהליכים עולמיים שלובים, טמונים סיכויים רבים אך גם סיכונים לא מעטים. בתנאים כאלה, דמוקרטיה יהודית אמיתית, אינה יכולה להתיימר לעצב את עתידה ואת דרכה ללא שיתוף מלא ונרחב של ציבור האזרחים שמהווה לפחות את רובו המכריע של העם היהודי.

לפי שעה, ישראל עדיין איננה דמוקרטיה יהודית איכותית ואמיתית, אלא סימולציה מוגבלת של מהות זו; והשיח הציבורי הנוכחי אינו מקדם אותנו למטרת-העל הציונית. אם כל אלה אינם מטרידים אותנו מאוד, עובדה זו כשלעצמה חייבת להדיר שינה מעינינו.

הערות

1. ראה למשל: דורון שמיע שדה, "דמוקרטיה משוקללת", אלכסון, יולי 2019.

2. בעניין זה אינני מקבל את הגישות הרואות בפיזור יהודי רב-מדינתי יתרון הישרדותי לעם. אינני מאמין בתרומתה "המועילה" של הגלובליזציה להרמוניה וסולידריות של העם ובהמשך הפלורליזם "הפרוע", כבמרכיב של חוסן לאומי. הציונות חתרה מעולם לא חתרה למדינה יהודית מינורית וסימלית, אלא למדינה שבה מעצב העם כקבוצה אתנית-תרבותית את עתידו במשותף ובכל תחומי החיים.

תאריך:  01/08/2019   |   עודכן:  01/08/2019
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דמוקרטיה יהודית בראי השיח הציבורי
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הירונימוס
1/08/19 13:21
2
באום
1/08/19 20:40
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  בחירות 2019 (ב)
"כשהבנתי שאצטרך לזוז הצידה לטובת הצלת ממשלת הימין וחיזוק מקומה האיתן של הציונות הדתית - עשיתי זאת", כך מסביר השר רפי פרץ את הוויתור שעשה לטובת הצבתה של איילת שקד במקום הראשון ברשימת הימין המאוחד.
01/08/2019  |  עידן יוסף  |   חדשות
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ עמיר פרץ, הודיע על הצבת ראש המועצה האזורית לב השרון, עמיר ריטוב, במקום ה-15 ברשימת העבודה-גשר לכנסת ה-22.
31/07/2019  |  איציק וולף  |   חדשות
השרים משה כחלון ואלי כהן וח"כ טלי פלוסקוב, בכירי מפלגת כולנו שבראשה עומד כחלון, התפקדו למפלגת הליכוד. בכך, נמחקת למעשה המפלגה שהקים כחלון לאחר שפרש ממפלגת הליכוד שמטעמה נבחר לכנסת לראשונה.
31/07/2019  |  איציק וולף  |   חדשות
ועידת מפלגת העבודה אישרה את הסכם הריצה המשותפת של המפלגה עם מפלגת גשר בבחירות לכנסת ה-22. בין סעיפי הסכם האיחוד שאושרו - סעיף הקובע כי לא יהיו איחודים נוספים בין הרשימה המשותפת לעבודה ולגשר לבין מפלגות אחרות. בכך, נסתם הגולל על האפשרות התיאורטית של חבירת פרץ ולוי אבקסיס לרשימת המחנה הדמוקרטי של מרצ, סתיו שפיר ומפלגתו של אהוד ברק.
31/07/2019  |  איציק וולף  |   חדשות
לפני ימים לא רבים, במוצאי שבת, הייתה תוכנית "המתחזים" בטלוויזיה. תוכנית מצויינת שערך והגיש חיים אתגר. אחריה נפגשתי עם עורכת דין מומחית בענייני אישות. היא לא ראתה את התוכנית אבל מיד אמרה לי: "כנראה, שמדובר בפסיכופט". המלה הזאת לא הושמעה בטלוויזיה (חיים אתגר נזהר) אבל זו מלת המפתח ובעיני - החשובה ביותר. ובכלל, איך נזהרים מפסיכופט?
31/07/2019  |  יאיר דקל  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il