החלטתו של
אביגדור ליברמן - לחתום הסכם עודפים עם "כחול לבן", הרימה אומנם לא מעט גבות בשאלה עד לאן הדרדר האיש שניסה תמיד לאגף את הליכוד מימין? ליברמן היה שותפו של
רחבעם זאבי המנוח וה"טרנספריסט" מ"מולדת", ליברמן בעצמו הציע טרנספר אנושי וקרקעי לתושבי המשולש הצפוני לתוך מדינת פלשתין שאיננה קיימת עדיין, וזה היה גם ליברמן שהציע חוק עונש מוות למחבלים ערבים בלבד ולא למחבלים יהודים או לרוצחים ברבריים.
ליברמן היה פעם מנכ"ל הליכוד ואיש אמונו של
בנימין נתניהו ובשנת 2013 הוא אפילו רץ עם הליכוד ברשימה משותפת. אבל אותו ליברמן ידע גם לקפוץ לממשלת מרכז - שמאל עם אולמרט - פרץ וברק. לליברמן היו אנשי ימין ברשימתו, אבל גם היו לו אנשי מרכז שבאו מ
מפלגת העבודה - ובראשם
סופה לנדבר, ואף אשת שמאל בשם אורלי לוי-אבקסיס, שקודם להצטרפותה ל"ישראל בתינו" היא בכלל ניהלה מו"מ עם... מרצ! אז באמת זה לא כל-כך מפליא שהפעם הוא זז לכיוונו של גנץ.
בעין מפוקחת יותר אפשר לראות, כי דווקא גנץ נחוש לצאת למלחמה בעזה, והוא אומר זאת בפה מלא. "כחול לבן" היא בדרך להיות ליכוד ב', בדיוק כמו שהייתה קדימה המנוחה. ה"יונות" של "יש עתיד" מזמן ננעלו בשובך.
יעקב פרי כבר איננו ח"כ, ל
עפר שלח נתנו את ועדת החוץ והביטחון כדי שירד מעץ השמאל ויהפוך במקום זאת ל"ביטחוניסט", ואילו
יעל גרמן כבר שכחה כי פעם היא הייתה חברת מרצ. אבל הקרקס בהתחברות הזו הוא דווקא מכיוון ה"דת - מדינה". זה יהיה מעניין לראות את גנץ - עם פניו לציבור החרדי, משתף פעולה בממשלה אחת עם הלוחם החדש - ישן נגד החרדים, ששמו ליברמן. ונוסיף לכל זאת גם את התמיכה מבחוץ או מבפנים - שעלייה הצהיר
איימן עודה, מה"רשימה הערבית המשותפת", ובאמת שנקבל צ'ולנט כזה שלאחריו לא נפסיק לשלשל. והעיקר: "רק לא ביבי"...
לבטל את ההפרדה בבתי הסוהר
נשות השוויון והמאבק לחיסול המגזרים השונים - ובמיוחד בין הגברים לנשים, יכולות ללכת עוד כמה צעדים קדימה, ואם כבר אז כבר. עליהן לדרוש בכל מחיר לבטל את בית הסוהר "נווה תרצה" - המפלה בין האסירות האומללות לשאר האסירים הגברים, ומנציח את אפלייתם של הנשים בכליאתן באפליה מגזרית, ובהזדמנות הזו יש גם לדרוש שלא רק סוהרים ישרתו בשמירה על אסירים, אלא גם סוהרות תשמורנה על אסירים, ואילו סוהרים ישמרו גם על אסירות. וכך יש גם לעשות בבתי הכלא הצבאיים: אסירים ואסירות יהיו כלואים שם יחדיו, ובאותם תאים. וכפי שלשוטרות במשטרה מותר לעצור גברים במגע ישיר, הרי שיש להפסיק את האפליה ויש להורות ששוטרים יוכלו גם הם לעצור ולבוא במגע ישיר עם נשים סוררות ופליליות. בשיטה הזו ישראל תתייצב במקום הראשון בעולם בשוויון מגזרי ובאנדלמוסייה אנרכיסטית.
הלהט"בים גילו את עולם הגירושין
באחרונה גילינו כי הגירושין בין נשים שחיו יחדיו הביאו את בתי-המשפט לעשות את הצעד הטבעי - להעביר את הילדים לאם הביולוגית. להבדיל מגברים - שהם השתתפו ביצירת הוולד, הרי שהאישה השנייה הייתה רק כ"משק עזר" לאם הביולוגית ולכן החלטת השכל הישר לא הייתה קשה לשופטים. אבל בקרב הלהט"בים יודעים היטב שהתקדימים הללו הם אבן הנגף שחשפה את כל שיטתם הקלוקלת והלא טבעית, ולכן הם יצאו שם בקריאות נרגשות ל"אחדות השורות". זה בטח גם יצוץ ב"גירושין" שיהיו בין גברים אם וכאשר האב הביולוגי יתבע אחריות בלעדית על ילד שנולד מזרעו. הפעם זה לא מצחיק בכלל אלא זו באמת בעיה טרגית שכדאי למי שנכנס לשיטה החדשה לחשוב מאה פעמים לאיזה בוץ הוא עלול להגיע. והעיקר רחמנות על הילדים.
שרה שרה שיר שמח בלב כדור פורח
פרשת אירועי המטוס לאוקראינה, ואחר-כך זריקת הלחם מחייבים את ראש הממשלה להגיע לפתרון מוחלט בעניין מעלליה של אשתו. גם טענותיו של
יגאל סרנה - על השלכתו של נתניהו מרכבו על-ידי אשתו, וגם עניין ניסיון כניסתה לתא הטייס לעולם לא יוכלו להתבהר באמת כי בוודאי שאסור לאנשי הביטחון והשירות להעיד על אירועים ביטחוניים אלו או אחרים שעברו על ראש הממשלה, ואולי הוראה זו היא באמת בצדק כי מי יודע אם לא הייתה הוראה כזו לאן היינו מגיעים בעדויות אנשי הביטחון. אבל את זריקת החלה ראינו כולנו. ייתכן שגברת נתניהו הייתה מרוגזת עדיין על הקברניט ה"סורר" שלא ברך אותה לפי טעמה, ולכן זרקה את החלה האוקראינית, וגם יכול להיות בכלל שגברת נתניהו איננה מודעת לרגישויות תרבותיות בכלל. אבל המכלול הכל-כך גדול והכל-כך צפוף של אירועי המבוכה של אשת ראש הממשלה, מחייבים את נתניהו - הכל-כך חפץ בהמשך תפקידו, לנסות ולחשוב כיצד אפשר לשכנע את אשתו או להתאים את עצמה למאורעות הדיפלומטיים או פשוט להשאיר אותה בבית, מבלי לפגוע בה.
ולמי שאיננו יודע, אזי, פרעות הבדויים והערבים בכפר גלעדי - לפני יותר מ-100 שנה, החלו סביב לחם ומלח והסתיימו ברציחתו ההיסטורית של יוסף טרומפלדור. משעלו אנשי כפר גלעדי - באצבע הגליל, על אדמתם הרי שבני הכפרים והמאהלים הסמוכים הגיעו אליהם עם לחם ומלח, כברכה על בואם. אבל החלוצים החילוניים - שמזמן כבר התנתקו ממסורת ישראל, ראו בצעד הערבי הזה כצעד פרימיטיבי לביזויים וכתגמול ביזו ולעגו לשליחי הערבים, תוך השלכת הלחם והמלח לארץ. ההמשך היה בהסתערות הערבים ובדם היקר שנשפך אחר-כך. באוקראינה כבר שואלים כיצד ראשי "מדינת היהודים" לועגים למנהג כל-כך עתיק, המושרש ביהדות ושאותו הורישו בני העם הנבחר לשאר הדתות והמסורות...