תפוח רקוב

אין זה אנושי לצפות מהעיתונאי אורי דן לכתוב מאמר נגד הפושע עמרי שרון. הוא ידיד המשפחה זה עשרות שנים, ומכיר אותו מאז ינק משדי אימו. גם אני, אילו הייתי ידיד המשפחה, שורות אלה לא היו רואות אור. אבל ארי שביט? מה לו ולמשפחת שרון? הרי במשך עשרות שנים, הוא היה אחד ממפיצי השנאה כלפי אריאל שרון. מה קרה שהשתנה עד כדי כך שנמצאו בו האנרגיות להעיד עדות אופי, בעד עמרי, תוך שהוא מוותר על כבודו המקצועי?

הנה לכם הסיבה: ארי שביט חש צורך עז להודות מעומק ליבו לעמרי, שהיה הכוח שהניע את אבא שלו לממש את שתי הפנטזיות האולטימטיביות של השמאל הישראלי: עקירת ישובים, וריסוק הליכוד. לא נמצא אף אחד בעולם שהיה מסוגל לעשות זאת- זולת שרון. ולכן, מגיעה לו תודה ענקית, ועדות האופי לטובתו היא המעט שבמעט.

אם עיתונאים נחשבים לכלבי השמירה של הדמוקרטיה, הרי שארי שביט הוא כלב שהפקיר את משמרתו. ולא רק הוא. ההזדמנות המדינית הנדירה, לתמוך במנהיג ימין שבגד במצביעיו, הצדיקה העלמת עין זמנית, מהתנהלותו הדיקטטורית, ומהעננה הפלילית הסמיכה שליוותה אותו. הוכח, שמבחינתו של ארי שביט, כל האמצעים כשרים בדרך למימוש האידיאולוגיה שעליה פנטז.

גם אלה מחבריו ה"מתעבים" שחיתות, גזרו על עצמם איפוק. אמנון אברמוביץ' ב"משל האתרוג" שלו, ביקש את חבריו ל"עדר הפילים" (ביטוי של ארי שביט/תיק תקשורת), לשמור על שרון "אפילו ממערכות המשפט". העיתונאי יואל מרקוס, במאמרו "השחיתות יכולה לחכות" כתב: "המלחמה בשחיתות חשובה, אך היא יכולה לחכות עד אחרי היציאה מעזה" ("הארץ"/ 17.6.05).

שלי יחימוביץ' מכנה את הכלבים מהגזע הזה: "עיתונאים עם אג'נדה". כמובן שהיא מכלילה את עצמה בלהקת הכלבים הזו, בהבדל אחד- סלידתה מהשחיתות של משפחת שרון, עלתה על תאוותה האידיאולוגית. גם יוסי שריד התבטא ברוח דומה, שהרי במקום שיש התנגשות בין ה"מובן מאליו" (שמירה על החוק), לבין ה"שנוי במחלוקת" (עקירת ישובים), אסור שהמובן מאליו יצא, כשידו על התחתונה.

אם לא תהיה דחייה בגין מצבו של ראש הממשלה, אז השבוע אמור להיגזר דינו של עמרי. אני נימנה עם אלה הבטוחים, שגם אם יחטוף את העונש המכסימלי הקבוע בחוק- עליו לומר תודה. מפני שהוא משלם רק על "קצה הקרחון". אילו נידרש לשלם על "כל הקרחון", זה היה נגמר בעשרות שנים.

מתוך הנחה שהיה האיש המרכזי שדחף את אבא שלו לתוכנית הגירוש: השפעתו של עמרי על העם מבחינה היסטורית (לדעתי הפרטית!), יותר חזקה מהפשע שעשה יגאל עמיר. עמרי ואריאל שרון המושחתים, רמסו את הדמוקרטיה וקרעו את העם!! אלמלא התגייסה התקשורת לעזור בשיווק והפצת החשיבות של הבגידה במצביעים, רוב העם היה מבין את גודל החורבן שירד על הציבור הכי מתנדב בחברה הישראלית.

ועוד לא אמרנו מילה על אימוץ דפוס ההתנהגות של העבריינים אלפרון ורוזנשטיין - שמירה על זכות השתיקה - מול חוקרי משטרה. היריעה קצרה מלפרט את כל מעלליו של שרון ג'וניור. מהסיבה הזו, קבלו בכפית: בעיתון קראנו על מחיקת חוב לחוות השקמים (בנק לאומי) בסכום של שש מאות אלף ש"ח (!!!).

בהזדמנות אחרת קראנו על בחישות בלתי נסבלות בנמל אשדוד, עד כי יו"ר חברת הנמלים דן תיכון נאלץ להגיש תלונה במשטרה, ולהתפטר. מי שירצה לקרוא יותר פרטים, שיפתח (באינטרנט) את עיתון "הארץ" מתאריך 13.1.06, ויקרא. השיער סומר. תחת הכותרת "לא יכולתי לנצח את עמרי שרון", מגולל מר תיכון מסכת בחישות שתכליתן העמקת השליטה בשלטון. "עמרי שרון מנהל את המדינה" קבע תיכון, והתפטר. אשכרה, פושע מנהל את השלטון בישראל - גם אחרי שהורשע! לא מאמינים?!

קבלו ציטוט: אלוף מיל. פרופ' יצחק בן-ישראל לדן מרגלית: "זה עמרי שרון שפנה אלי, והציע לי להצטרף לקדימה ("ערב חדש"/ 31.1.06). באותה תוכנית ממש, סיפר העיתונאי נדב אייל מ"מעריב", שעמרי שרון הוא האיש הקובע מאחורי הקלעים של קדימה. ב-y-net קראנו את הכותרת: "קדימה - הבן המורשע מושך בחוטים" (29.11.05). מתחת הכותרת קראנו את השורה הבאה: "קדימה היא מפלגה של איש אחד. לא של אריאל שרון, אלא של עמרי...על פיו יישק דבר".

דן מרגלית: "בניגוד למה שאמר חברי אהוד אולמרט לניסים משעל, עמרי שרון הטיל וטו על כניסתו של דן מרידור לרשימת קדימה. הסיבה, (שימו לב): "מפני שדן מרידור משתייך ל- "כנופיית שומרי החוק". סוף ציטוט. (8.2.06 /חדשות הבוקר/ ערוץ 10). עיניכם הרואות: מי שמנהל את מפלגת השלטון בישראל, הוא פושע. יהיה מאוד עצוב אם המלצתו של מזוז (מאסר) תידחה ע"י ביהמ"ש.

לסיום שתי הערות: שכל אחד ישאל את עצמו, באיזה מדינה הוא רוצה לחיות. הכנסתו של עמרי לכלא (אם וכאשר...) אולי תבאס את ארי שביט, אבל תשחרר אנחת רווחה מהחזה של... אולמרט (רק שלא יחשוב את עצמו לצדיק, שמלאכתו נעשתה בידי אחרים).

והערה שנייה: אני לא מקנא בכבוד השופטת עדנה בקשטיין. כליאתו של "אתרוג", היא לא עניין קל. ואם תחליט בכל זאת על מאסר בפועל, מבחינתה יש כאן אמירה היסטורית: הכללים השתנו, והנה אני מודיעה לכם...