בוקי נאה, כתב המשטרה האנרגטי והמוביל של "ידיעות אחרונות" הוא בדרך כלל בחור חביב, נחמד, הגון ושפוי. באופן אישי וכקולגה לשעבר אני מחבב ומעריך אותו, אף אם איני אוהב את סגנון הכתיבה המעט נמוך, המתלהב והמשתלח שלו. אבל זו כבר באמת שאלה של סגנון והעדפה וציבור הקוראים מצביע ברגליים (בעד, בדרך כלל).
אלא שבחודשים האחרונים משהו לא טוב קורה לבוקי נאה. מקריאה שוטפת של "העיתון של המדינה" אני מתרשם, באכזבה ובדאגה, שבוקי חוצה קווים אדומים וגבולות מסוכנים שמסומנים בקו עבה.
אתחיל דווקא מהסוף. אתמול, לקראת הסגרתו של זאב רוזנשטיין לארה"ב, כתב בוקי מכתב "אישי" גלוי לרוזנשטיין במקום בולט בעיתון. מכתב יפה, אינטימי, עם רמזים יותר מעבים שרוזנשטיין עמד מאחורי רציחות של בכירים בעולם התחתון - חשדות שאומנם לא הוכחו מעולם, אבל בוקי קובע, כי הם לא הוכחו רק בגלל אוזלת ידה של המשטרה (ראו להלן).
מכאן שעל-פי פסיקתו של בוקי, רוזנשטיין מעורב, בביטחון, ברציחות. מילא, בזה עוד רוזנשטיין יכול לעמוד. אבל במכתב היתה פסקה, שאסור היה שתיכתב ותפורסם, והיא הפרה של טאבו. לא רק בגלל שיש בה חדירה לצנעת הפרט ולחיי המשפחה והאישות של רוזנשטיין ושל אשתו, אלא שהיא לא רלוונטית וצופנת בחובה מטען חומר נפץ, תרתי משמע, עד כדי חשש לסיכון חייו של בוקי. כי יש דברים שגם אנשים קרי רוח, חסינים ושקולים כמו זאב רוזנשטיין אינם יכולים ואינם מוכנים לספוג ולסבול. (ניסיון העבר הוכיח זאת). הם לא אוהבים שנכנסים להם לחדר המיטות, וזה גם לא לגיטימי שעיתונאים יחדרו לשם, אם אין לזה עילה עניינית.
בוקי חצה פה קו אדום, חצייה שמשמעותה מי ישורנה. ולא כדאי לו לסמוך על זה שרוזנשטיין צפוי לשבת בכלא שנים רבות. כי לכתוב בעיתון, מה שכתב בוקי: "בכל תיק שניסו לחסל אותך או אתה אותם, היו בחורות שכמעט נפגעו בגלל שהן היו לידך באמצע הלילה... אם היה לך אלוהים לא היו כל כך הרבה בחורות בכל כך הרבה אירועים. פייר, מגיע לאשתך צל"ש על זה שהיא נשארה איתך אחרי זה" - לא רק שזה חצוף ולא לעניין, זו התגרות לא מובנת מצד בוקי בגורל. הלוואי שאתבדה!
כשבוקי כועס
מסיבות כאלה ואחרות בוקי מסוכסך עם משטרת מחוז תל אביב ובעיקר עם היחידה המרכזית (הימ"ר) שלה, שאותה הוא מסקר כבר שנים רבות. לשני הצדדים - בוקי והמשטרה - יש טענות הדדיות. לא ניכנס אליהן. אבל ברור שמישהו בפיקוד המחוז והימ"ר סגר או ניסה לסגור את "ברז" ההדלפות לבוקי (עדיין ממשיכות להגיע אליו הדלפות שמרגיזות את המשטרה).
בוקי נעלב ונפגע והוא כועס על המשטרה. וכשבוקי נאה כועס על המשטרה רואים וקוראים את זה בעיתון. במקום להמתין בסבלנות ל"פשלה" אמיתית, רצינית של המשטרה ואז "להיכנס" בה, ובצדק, לבוקי אצה הדרך. הוא מייצר בחודשים האחרונים, כמעט מדי יום, מעל גבי העיתון ובכותרות ענק "מחדלים", "תקלות", "פשלות" של המשטרה וקציני הימ"ר הבכירים, גם כשאין להם בסיס והם לא נכונות ומאוד לא מדויקות.
כי כשבוקי כועס אז לימ"ר יש "אפס אחוזי פענוח" של פשעים, "גל חוסר הצלחות וחוסר יכולת לפענח פשעים חמורים", היא "הגיעה לשפל הגדול ביותר שהיתה בו מאז הקמתה", קציניה הבכירים לא ראויים לתפקידיהם, "מעבירים ומדיחים" אותם מתפקידיהם, ובכלל במקום לתפוס פושעים הם "מטיילים" בנסיעות בעולם.
זה רק קמצוץ מהתיאורים והסיפורים של בוקי לקוראיו הנאמנים ששותים בצמא את דבריו. להם הרי אין כלים לבחון את אמיתות דברי השיסוי של בוקי במשטרה. הזיכרון של הקוראים קצר. הם לא זוכרים שדווקא בתקופה הזאת שעליה כותב בוקי על כשלונות משטרת תל אביב והימ"ר, היו להן דווקא עשרות הצלחות, חלקן מרשימות, בפיענוח פשעים חמורים ובהכנסתם לכלא של עבריינים בכירים וחברים במשפחות פשע ואירגוני פשיעה. למשל זאב רוזנשטיין (בשיתוף עם משטרת ארה"ב), כנופיות חמאד, שורפי ומוסלי, המחסלים מבלרוס, פענוח רצח השופט עדי אזר, משפחת הסמים מקבוץ גשר הזיו ועוד כהנה וכהנה פרשיות פשע שפוענחו.
אז נכון שיש למשטרה גם תקלות ומחדלים ולא כל הפשעים מפוענחים (אגב, לידיעת בוקי נאה, כך זה גם ביחידות משטרה אחרות בארץ ובעולם כולו. אחוז הפענוחים האמיתי גם בעולם הגדול עומד על כ-40%-30% בלבד. אין מה לעשות). אבל מכאן, להפוך את הימ"ר לאפס רק בגלל שאתה מסוכסך איתם. זה ממש לא יפה ולא הגון.
כמי שכתב במשך 25 שנים על המשטרה ונגדה (כשהעובדות הצדיקו זאת) קשה, אפילו מרגיז, לראות את ההתנהלות הכל-כך שקופה (לנו המומחים והמעורים בנושא) של בוקי מעל גבי עיתונו. הוא מעוות, משנה באופן מגמתי ואינטרסנטי את העובדות. מערבב, מקשר בחוטים גסים דברים שאינם קשורים זה לזה, נותן פרשנות מעוותת ומגמתית לעובדות ומוסר מידע מוטה לקוראים ביודעין, רק כדי לסגור חשבונות עם הימ"ר. מה שהוא עושה זו כבר ממש פגיעה בציבור הקוראים, בעיתון ובמקצוע העיתונות. זה כורת את הענף שבוקי ואנחנו, העיתונאים, יושבים עליו ומכרסם בסופו של דבר באמון הציבור בתקשורת, שגם ככה אינו אמון גדול מדי.
טוב יעשה בוקי אם יירגע ויחזור לפסים הרגילים של דיווח, כתיבה ופרשנות אמינים ומקצועיים ואת המלחמה עם המשטרה ינהל בדרכים אחרות ולא על גב הקוראים התמימים. טוב יעשו עורכיו של בוקי והממונים עליו אם יקראו אותו לסדר.
ואם צריך להזכיר לבוקי ולהם, אז הנה ציטטות אחדות מתקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות: "העיתונאים יקפידו על רמה מקצועית ואחריות ציבורית. הם יקיימו חובתם בשמירה על מהימנות ודיוק בפרסום ידיעות בדוקות... על העיתונאי וכלי התקשורת להביא פרשנות התואמת את העובדות כדי למנוע מהקורא הסקת מסקנות לא נכונות... לא יעשו עיתון ועיתונאי שימוש לרעה במעמדם בתפקידם או בכוחם לפרסם או להימנע מפרסום...", ובא לציון גואל.
