יורם אוברקוביץ. יליד 8.11.1938, פתח תקוה. נפטר ביום 11.7.2003.
היה נשוי לרונית, ילידת פתח תקוה. אב לשלושה. אביו של אוברקוביץ היה אופה במאפיה קואופרטיבית, ואמו היתה תופרת. למד בזרם החינוך של ילדי העובדים, בבית הספר ע"ש הס בפתח תקוה ובתיכון ברנר. למד שנתיים באוניברסיטת בר-אילן. בצעירותו שיחק כדורסל וכדוריד. בהמשך אף אימן קבוצות. בצבא שירת כמדריך לאימון גופני בבית הספר לטיסה של חיל האויר.
אחרי שחרורו מצה"ל היה אוברקוביץ שותף בבעלות על כמה טרקטורים. ב-1962 החל לעבוד בחברת החשמל. תחילה שימש כאיש טכני בהקמת תחנת הכוח אשדוד ב'. לאחר מכן עבר למשרה פקידותית במשרדים בתל אביב. תקופה קצרה שימש מזכיר מחלקת המכרזים בחברה.
ב-1974 נבחר לראשונה לחבר בוועד העובדים של חברת החשמל. ב-1977 נבחר לראש התא של מפלגת העבודה בחברת החשמל. ב-1978 נבחר ליו"ר ועד העובדים של חברת החשמל, תפקיד בו הוא מחזיק. באותה תקופה שימש גם חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות. הוועד חולש על כ-10,000 עובדים קבועים, כ-2,000 עובדים זמניים ועוד כ-5,000 פנסיונרים. עובדי חברת החשמל נמצאים בעשירון העליון של השכירים בישראל.
במסגרת תפקידו הנהיג אוברקוביץ מאבקי שכר שהתבטאו בשביתות, עיצומים ושיבושים במערכת החשמל. בין השאר, נאבק על הסכמי השכר, נגד המעבר לחוזים אישיים, בעד פנסיה תקציבית ונגד הנסיונות לבטל את מענק החשמל חינם. נחשב ליו"ר חזק ובעל שליטה בעובדים. בין השאר, מעניקה חברת החשמל לעובדיה שירותי צרכניות, מרפאות שיניים, טיפולים מהירים לעובדים ולמשפחות, קרנות סעד ועוד.
ב-1978, במסגרת מאבק על תנאי שכר, שבתו עובדי חברת החשמל במשך שבועיים, במהלכם הפסיקו את זרם החשמל במקומות מרכזיים. בתחילת שנות ה-80 נמנה עם ראשי 13 הוועדים הגדולים, שהתארגנו כקבוצת לחץ מחוץ להסתדרות העובדים. ב-1985 הציג את מועמדותו בבחירות להסתדרות, אך לא נבחר. לאחר זאת מונה על-ידי מזכ"ל ההסתדרות, ישראל קיסר, לחבר בוועדה המנהלת של חברת העובדים.
ב-1989 הוצב במקום החמישי ברשימת מפלגת העבודה להסתדרות, לאחר שהוחלט להקצות מחצית מהרשימה למעמדי נציגי העובדים. ב-1994 היה מועמד מספר שלוש ברשימת העבודה להסתדרות. לפני הבחירות הכריז כי ועדי העובדים לא ישתפו פעולה עם חיים רמון אם זה ינצח. לאחר נצחונו של רמון הודיע שהאיגודים המקצועיים ישתפו פעולה עימו. ב-1996 הוביל מהלך של הפעלת לחצים למען קבלת חוק חברת החשמל, שמאריך את המונופול של חברת החשמל בעשר שנים. המאבק הצליח.
בשנים 1988-1986 שימש יו"ר איגוד הכדור-יד. בשנים 1990-1988 שימש יו"ר איגוד הכדורסל. ב-1991 מונה ליו"ר דירקטוריון מרכז הפועל. במסגרת תפקידו הביא לצימצום גרעונו של המרכז. באותה שנה מונה גם למ"מ יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט וליו"ר הוועד האולימפי הישראלי.
בנוסף, כיהן בתפקיד יו"ר העמותה לקידום ספורטאים מצטיינים, חבר דירקטוריון איצטדיון הדר יוסף, חבר האגודה לעזרה לספורטאים מצטיינים ויו"ר ועדת ההצלה של הפועל תל אביב. ב-1997 הורשע בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, בגין זאת ששכר חוקרים פרטיים שלא למטרות התאגיד. הוא נידון לשנת מאסר על תנאי וקנס בסך 25,000 שקל.
ביום 11.7.03 נפטר מדום לב, לאחר מחלה קשה.
