לשכת עורכי הדין מסרה אתמול (א', 1.8.10) כי היא מתנגדת להצעת החוק של ח"כ
מאיר שטרית, לפיה ילוד אשר נפגע מתסמונת או מפגם מולד בעלי רקע תורשתי או סביבתי, והנזק נגרם לו במוסד רפואי, יהיה זכאי לפיצוי לפי תנאי החוק המוצע.
התנגדות הלשכה באה על-רקע הצעת החוק הפרטית שהוגשה ב-12 ביולי על-ידי ח"כ מאיר שטרית (קדימה), לפיה כל ענף המיילדות, שהינו תחום הרשלנות הרפואית העיקרי בתביעות, יוצא מחוץ לכתלי בתי המשפט אל הוועדות רפואיות, בסכומי פיצוי קבועים, תוך שמירת הצורך להוכחת הקשר הסיבתי לטיפול הרפואי.
על-פי הצעת החוק, צריך שיתקיימו שניים מהתנאים הבאים, על-מנת לקבל זכאות לפיצוי: נגרם נזק במהלך טיפול רפואי שניתן על-ידי צוות רפואי של מוסד רפואי, או לחילופין, ניתן היה למנוע את הנזק על-ידי טיפול מתאים או מסירת מידע מתאים שהיה מביא להפלה. כלומר, לפחות בחלק מן המקרים, עדיין יהיה צורך להוכיח קשר סיבתי בין קרות הנזק למערכת הרפואית.
על-פי הצעת החוק, האחריות תהיה אחריות מוחלטת, ללא צורך באשם כלשהו. עם זאת, מדגישה הלשכה, כי הזכאות לפיצוי תיקבע על-ידי ועדה רפואית מטעם המדינה ולא על-ידי בתי המשפט האובייקטיביים, ויתקיים בה ייחוד עילה, כלומר, לא ניתן יהיה לתבוע בגין מומים מולדים אלא על-פי חוק זה. בנוסף, סכום הפיצוי בגין כאב וסבל יוגבל ל-250,000 שקלים בלבד, בעוד כיום הסכומים הנפסקים עולים על מיליון שקלים.
חבר פורום הנזיקין בלשכה, עו"ד יראון פסטינגר, הדגיש כי "רעיון זה היה נושא לדיון בוועדת קלינג שישבה בין השנים 1999-1993, ובוועדת שפניץ שישבה בין השנים 2006-2002, שדחו שתיהן בתוקף כל ניסיון לפגוע בזכויות נפגעים אלו. בכל מקום בעולם בו נוסתה שיטה זו היא נכשלה כישלון חרוץ (ארה"ב וניו-זילנד). אולם הממסד הרפואי, וגם גורמים אחרים, אינם שוקטים על שמריהם והתוצאה הינה בהצעת חוק זו ובשורה של פרסומים מגמתיים".
