אין רגע מאושר בחיי משפחה בישראל כמו הרגע בו ההורים מתבשרים על כך שהאישה בהריון וכי עומד להיוולד להם ילד משותף. ברוב המכריע של המקרים הילד שיוולד יהיה בריא גם אם ניתן טיפול רפואי טוב וגם אם לא. בסקירתנו זו נתמקד במקרים החריגים בהם כתוצאה ממעשה או מחדל של רופאים (לא משנה אם בקופת חולים או בבית חולים או בתחנה לבריאות המשפחה או אפילו באופן פרטי) נגרם במהלך ההיריון או הלידה לילד או לאם נזק גופני או נפשי, שבגינו ההורים והילד תבעו וזכו לפיצוי כספי גדול.
אנו נפרט בתמציתיות את השלבים העיקריים מבחינה כרונולוגית, כאשר השלב הראשון הוא שלב המעקב לפני הלידה והשני הוא ניהול הלידה בחדר הלידה בבית החולים.
יש לציין, הרשימה של המקרים אינה רשימה סגורה אלא רשימה לדוגמא, של מקרים בולטים בהם טיפלתי, שבגינם הוגשו תביעות רבות והורי הילד קיבלו פיצוי כספי גבוה.
תביעות בגין אי אבחון מומים בבדיקות אולטרה סאונד
לבדיקות האולטרה סאונד במהלך המעקב אחר ההריון ישנה חשיבות מכרעת הרבה מעבר לקביעת מין העובר והערכת המשקל. במהלך בדיקות האולטרה סאונד על המומחה הרפואי המבצע בדיקה זו להיות ער ולזהות כל מיני פגמים שיש לעובר או בעיות בהתפתחות העובר, שניתן לתת עליהן מענה רפואי ולטפל בהם בזמן אמת.
כך לדוגמא, רופא שלא זיהה בבדיקת אולטרה סאונד מום בלב עובר ולא הפנה את האם לבדיקות נוספות ולטיפול רפואי מתאים, חויב לפצות את הורי הילד והילד עצמו, שנולד עם נכות קרדיולוגית משמעותית לצמיתות.
תביעות בגין אי הפניה לבדיקות במהלך ההריון
כידוע, בצד בדיקת האולטרה סאונד קימות בדיקות נוספות כגון לדוגמא, בדיקת השקיפות העורפית אותה ניתן לבצע כאשר אצל הרופא מתעורר חשד לכך שהילד יוולד עם תסמונת דאון. בדיקה זו עשויה להוביל לגילוי של עד 70% מתסמונות הדאון ואף לגלות מומים בלב.
אם הילד נולד לא בריא, סובל מתסמונת דאון, CP או מחלה קשה אחרת, אי הפניה של הרופא המטפל בשלב המעקב אחר ההריון לבדיקה זו או לבדיקות אחרות, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית של הרופא שבגינה ניתן לתבוע פיצוי כספי גבוה ביותר.
תביעות בגין אי ביצוע בירור גנטי
לנשים מעל גיל 35 מומלץ על-ידי משרד הבריאות לבצע בדיקת מי שפיר, בשל הקשר בין גיל מבוגר וסיכון מוגבר ללידת ילד עם הפרעות במספר הכרומוזומים. ההפרעה השכיחה הנגרמת כתוצאה מהפרעות במספר הכרומוזומים הנה תסמונת דאון.
במקרים רבים בהם מתרשמים בתי המשפט כי בשל רשלנות רפואית נולד תינוק עם תסמונת דאון או פיגור שכלי או כל מחלה גנטית קשה אחרת, שנגרמה בשל אי ביצוע בירור גנטי מקיף, נפסקו ע"י בתי המשפט להורים ולילד סכומים של מיליוני שקלים כפיצוי כספי.
תביעות בגין אי מתן הסבר על אפשרות ביצוע בדיקות נוספות באופן פרטי
זהו מקרה בו הרופא במהלך מעקב אחר הריון לא מציין בפני ההורים כי גם אם הבדיקה הבסיסית שבוצעה במסגרת סל הבריאות תקינה, הרי שרק בדיקה המבוצעת באופן פרטי יכולה לשלול ב-100% הימצאות מחלה או מום בעובר.
היה והעובר נולד עם מום או מחלה כלשהי, שהיתה ניתנת לזיהוי בבדיקה פרטית במהלך ההיריון והורי הילד לא ביצעו אותה מאחר והרופא המטפל לא טרח לעדכן אותם עליה, אזי ע"פ הלכת בית המשפט העליון על הרופא אשר מבצע את הבדיקה לאיתור מומים במסגרת קופת החולים מוטלת חובה להסביר להורים כי גם אם תוצאות הבדיקה שביצעו בקופת חולים תקינות, הרי שהדבר אינו שולל מומים אחרים אשר לא ניתן לגלותם בבדיקה שכלולה בסל הבריאות.
הסבר שכזה הינו חשוב ביותר ונותן להורים במהלך ההיריון את האפשרות לבחור בעצמם אם הם מעוניינים לעבור בדיקות נוספות על חשבונם במסגרת פרטית על-מנת לשלול באופן ודאי מומים נוספים, נדירים יותר, אשר הבדיקה במסגרת קופת החולים אינה יכולה לאתר.
רופא נשים אשר במהלך ההריון לא מיידע את ההורים על האפשרות שבעובר יתכנו מומים אשר הבדיקה שבוצעה במסגרת סל הבריאות אינה מגלה, בהחלט עלול להיתבע ולחוב באחריות הכספית לנזק, שאיתו נולד הילד.
תביעות בגין ניהול לידה בביה"ח באופן רשלני
זהו השלב בו ישנם צירים לאם וההורים מגיעים במהרה לחדר הלידה. מאחר שהצירים יכולים להופיע בכל שעה ביממה, בחלק גדול מהמקרים, מגיעים ההורים לבית החולים ועשויים לקבל טיפול רפואי ממתמחה שטרם סיים הכשרתו כמומחה למיילדות וגינקולוגיה ולכן במקרים רבים יכולתו וניסיונו טובים פחות מהכשרתו של מומחה רפואי, הנמצא לדוגמא, בשעות הלילה המאוחרות ככונן ולא תמיד נוכח פיזית במחלקה או בחדר הלידה.
כך במקרים לדוגמא, בהם היולדת לא חוברה למכשיר ניטור העוקב אחר דופק העובר או שחוברה לתרשים ניטור שהדגים סימני מצוקה שלא פוענחו נכון ע"י המתמחה או הרופא האחראי במחלקה, נפסקו להורים ולילד פיצויים גבוהים ביותר בגין הנזקים הגופניים שמהם סובל הילד כתוצאה מהרשלנות בחדר הלידה או במקרים אחרים בהם הרשלנות הרפואית הגיעה רח"ל ל"ע עד כדי הולדת עובר מת.
במקרים בהם העובר נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית, הכירו בתי המשפט בישראל במקרים מיוחדים במתן פיצוי כפול, הן בגין פטירת העובר והן בגין מצבים בהם האם או הבעל או סבלו ממצב רוח רע וירוד, שבגינו נקבע ע"י מומחה רפואי כי נגרמה למי מהם נכות נפשית בשל עוצמת הטרגדיה ותחושת האובדן הקשים.
עוד מקרים בולטים של רשלנות רפואית בחדר הלידה הם מקרים בהם נגרם נזק לעובר בשל איחור בהעברת האם לניתוח קיסרי דחוף או ביצוע לידת ואקום באורח שגוי או מקרים בהם במהלך חילוץ הילוד נגרמת לאישה פגיעה גופנית בשל חוסר זהירות או חוסר תשומת לב מספקת של הצוות הרפואי בחדר הלידה.
