ביניש מציעה למנות את מזוז לביהמ"ש העליון

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מציעה למנות את מני מזוז, מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה, לשופט בבית המשפט העליון. זאת, למרות שלמזוז אין כל ניסיון שיפוטי, ובית המשפט העליון עצמו מתח ביקורת קשה על התנהגותו בפרשת קצב.

על-פי כללי הוועדה לבחירת שופטים, יכולים נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים להציע מועמדים כראות עיניהם. ההערכה היא, שנאמן יתנגד למינויו של מזוז, והדבר עלול להוביל שום למבוי סתום בדיוני הוועדה - בשל התנגדותה של ביניש למועמדותו של נועם סולברג, בו תומך נאמן. מאידך, ייתכן שבסופו של דבר תושג עסקה בין השניים. הוועדה אמורה לבחור בחודש ינואר שני שופטים לעליון.

מזוז מוצג כ"מועמד מזרחי", לנוכח העובדה שנולד באי ג'רבה שבתוניסיה, אם כי עלה ארצה בגיל שנה. עד גיוסו לצה"ל שמר מצוות ואף למד בישיבה תיכונית. הוא סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית והמתמחה אצל שופטי העליון שלמה אשר והדסה בן-עתו. בשנת 1981 החל לעבוד בפרקליטות המדינה ומילא שורה של תפקידים, כולל הממונה על מחלקת הבג"צים, חבר במשלחות למו"מ עם ירדן והפלשתינים, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. בשנים 2010-2004 שימש כיועץ המשפטי לממשלה.

בתפקידו זה קיבל מזוז שורה של החלטות, שחלקן שנויות במחלוקת וחלקן גרמו לו להתנגשויות מקצועיות. הוא סגר את תיק "האי היווני" נגד אריאל שרון, ועל-רקע זה התעמת בצורה חריפה עם עדנה ארבל - אז פרקליטת המדינה וכיום שופטת בבית המשפט העליון. הוא החליט להעמיד לדין את צחי הנגבי, אשר זוכה מרוב ההאשמות נגדו. כמו-כן החליט על העמדתם לדין של השרים לשעבר אברהם הירשזון ושלמה בניזרי, שהורשעו ונענשו בחומרה, ועל העמדתו לדין של אהוד אולמרט במשפט המתנהל כיום. הוא גם טיפל בפרשת רשות המיסים, אשר הסתיימה בהרשעות מינוריות יחסית.

התיק החשוב ביותר בו טיפל מזוז - הנעדר כל ניסיון בתחום הפלילי - היה פרשת משה קצב. הוא קיבל את תלונתו הראשונה של קצב על סחיטתו בידי א' ממשכן הנשיא והוא שהגיע למסקנה שיעד החקירה צריך להיות קצב עצמו. בראיון שהעניק בעיצומה של הפרשה, אמר מזוז שהתנהגותו של קצב הייתה בבחינת "עבריינות מין סדרתית" - אמירה עליה ספג ביקורת הן מבית המשפט המחוזי והן מבית המשפט העליון. השופט סלים ג'ובראן כתב על כך: "תנהלות זו מהווה תקלה קשה ומצערת וטוב היה לו הדברים שנאמרו לא היו נאמרים כלל, במיוחד לא מפי הגורם המשפטי הבכיר ביותר במערכת התביעה, אשר ללא ספק משפיע על עיצוב דעת הקהל".

מזוז חתם על עסקת טיעון עם קצב, ולפיה יודה הנשיא דאז בעבירות מין קלות, יתפטר ולא יישלח לכלא. בג"ץ אישר את העסקה ברוב דחוק של חמישה שופטים מול ארבעה, כאשר ביניש עצמה סברה שאין מקום לאשר אותה. קצב חזר בו מן העסקה ברגע האחרון.

שורה של יועצים משפטיים לממשלה זכו לקידום לבית המשפט העליון, ובהם חיים כהן, אהרן ברק ואליקים רובינשטיין.