|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"תחנות בזמן" הוא אסופה מבטיחה של סיפורים קצרים, ונובלה אחת, המהווים שירת הלל נוסטלגית לתקופה המופלאה של דלתות פתוחות, של יללות התנים בלילות ושיחות שכנים על מרפסות, של חבורות ילדים המשחקים משחקי רחוב אמיתיים, ושל נעורים מתוקים ומרירים לדור המדינה, דור שני לשואה, ברחובות הלא-סלולים של הערים הישראליות מלפני חצי מאה
|
ספר הביכורים של יונה דורון מפתיע ברעננות התיאורית שבו, ובתמונה הבהירה ומעוררת הגעגועים לישראל תמימה יותר, שוקקת פחות והרבה יותר חברותית. הספר, העוסק בדור שנולד עם הקמת המדינה, דור התקומה, החוגג השנה את שנתו ה-60, מעלה בזיכרון הקולקטיבי את 'העיגול' השוקק של 'המרכז' בכל עיר קטנה כגדולה בישראל של שנות ה-50 ואילך. גן הילדים, עץ הגויאבות וחנות הקפה הם ציוני דרך בתמונה המרתקת, הנבנית כפסיפס האוצר בקרבו ערגה וגעגוע לימי התום של הילדות. אל ימי התום מחלחלת גם מציאות אחרת, זהו גם דור הבנים לניצולי שואה שראו הכל, ועולמם כה זר ושונה מהנעורים המתפרצים והתמימים. הספר קופץ בתחנות הזמן ומביא גם סיפורים בעלי מבט מפוקח ובוגר על המציאות העכשווית ופרספקטיבה על הזמן שחלף.
ילדי המדינה שחלקם דור שני לשואה, חיים בעולם מתוק ומר של מציאות מתהווה. אחד הסיפורים הבולטים בספר הוא סיפור הנשיקה, המבוסס על סיפור אמיתי. נערה לניצולי שואה נופלת קורבן לגחמותיו של חבר קרוב של הוריה. הוריה שלא רואים בכך פסול מותירים אותה לבד מול התוקף, והיא מצליחה באינסטינקטים בריאים של נערה-אישה, להשתחרר מציפורניו.
את קובץ הסיפורים המפתיע נועלת נובלה אקטואלית בשם "עובדת זרה", העוסקת במערכת היחסים בין העובדת הרומניה לקשישה הסיעודית בה היא מטפלת, סיפור שנולד עקב תקופה ארוכה בה סעדה דורון את אמה הקשישה.
יונה דורון, מורה ומחנכת לשעבר בעיר רחובות, החליטה לפרוש ולשנות כיוון, לאחר עשרים ושבע שנים בהוראה.
"בילדותי הייתי תולעת ספרים. ביליתי שעות רבות בספריה בקריאת רומנים עבי כרס ובלילות חלמתי שגם אני אכתוב רומן שכזה. האפשרות להתחיל במימוש החלומות נפלה לידי רק שנים רבות מאוחר יותר, כאשר פרשתי מן ההוראה".
השינוי לעבר הכתיבה החל לאחר כתיבת ספר זיכרון משפחתי אותה חיברה יונה דורון לזכר הוריה. תגובות המשפחה והסביבה, שקראו בשקיקה את הספר, שכנעו את דורון לעורר מחדש את חלום הנעורים, ולפצוח בקריירת כתיבה.
"כתיבת הסיפור המשפחתי החייאתה בי את העבר, הציפה אותי בזיכרונות וסיפורים רבים התדפקו ובקשו להיכתב" אומרת דורון ומוסיפה כי הסיפורים שבספר מציגים תחנות בזמן בחייהם של בני דור שלם החוגג השנה יחד עם המדינה יומולדת 60. הסיפורים מציגים סיפורי ילדות ונוסטלגיה, לצד ההתבגרות יד ביד עם המדינה המתפתחת.
"תחנות בזמן" יוצא בהוצאת 'אופיר' במסגרת סדרת ספרי המקור מאת סופרים ישראלים בתחילת דרכם.
|
|
את תחנות בזמן ניתן להשיג בסניפי רשת סטימצקי. מחיר: 65 ש"ח
|
|
|
|
'אופיר - בית הוצאה לאור' מתמחה בקידום סופרים ישראלים בתחילת דרכם. כתובת ההוצאה: הלהב 2, אזור התעשיה חולון.
|
|
| תאריך:
|
27/03/2008
|
|
|
עודכן:
|
27/03/2008
|
|
שלי דייניש
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ליאורי1970
|
27/03/08 18:30
|
|
|
|
2
|
|
מרב
|
30/03/08 23:36
|
|
|
מתן הוא ילד מיוחד, חברותי, שמח וחייכן מאוד
|
|
|
|
|
לפני שנה ראתה אותו באקווה-בלה. אקווה בלה פירושה מים יפים. זה מעיין קטן למרגלות הקסטל ממערב. סמוך לכביש, אך הנוסעים לירושלים וממנה אינם מבחינים במים. המעיין קרוב לאותו קטע כביש בו מאיצים במכונית לקראת העליה התלולה ואין מביטים לצדדים. ליד מקום הנביעה נמצאים שרידי מנזר עתיק יומין. המים זורמים בנחת על פני הסלעים עד שנבלעים באדמה. עצי משמש וגפנים צומחים סביב המעין. בערוץ הקטן גדלים שיחי פטל דוקרני והסלעים מכוסים טחב נעים לישיבה. ארץ ישראל התברכה במספר קטן של מקומות כאלה. מי שמכירם אינו מספר עליהם לאחרים כדי שמקום יפה ושקט כזה לא יהפוך אתר לטיולים המוניים, שאז יקימו בו ביתני קש מגודרים, יקצו בו אזור של מדורות, משפחות יבואו על זקניהם וטפם לצלות בשר ולהעלות עשן לשמים, בקבוקי משקה יתגוללו סביב ומוזיקה צורמנית תבקע ממכשירי רדיו. ואכן כזה הוא הגורל שפקד את אקווה בלה במרוצת השנים.
|
|
|
|
|
פרק מספרו "מסע חיי" של יעקב נמרודי, אשר יצא לאור בשנת 2003 בהוצאת מעריב  והפעם: עשור של מאמצים להשגת מידע על נעדרי קרב סולטאן יעקב ועל רון ארד
|
|
|
|
|
"אהבותיהם של האנשים הלא חשובים", כך נקרא קובץ הסיפורים של דניאל מנוחין. במבט ראשון על צלליות הדמויות על עטיפת הספר, אתה מרגיש מיד שזה ספר על אנשים שחיים בצל, האנטי גיבורים של החיים.
|
|
|
|
|
אחר שסיימו את ארוחתם, הסיר אלי את הכלים מהשולחן והניח קעריות בוטנים וגרעיני חמניות. יוכבד הראתה סימני לאות. פיהקה לרווחה ודחתה מלפניה את דברי הפיצוח. האווירה הייתה מנומסת, מאופקת וכולה שעמום.
|
|
|
|
|
