הפרויקטים המצטיינים של הסטודנטים בוגרי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, במרכז האוניברסיטאי, הוצגו במסגרת תחרות פרויקט גמר שנערכה ב-6 ביוני 2012.
מערכת מכ"ם לחישה מרחוק בכל מזג אוויר, היכולה לגלות בני אדם נושאי ציוד לחימה, פתרון חדשני לדחיסת נתונים במחשב, הדמיה אופטית לבדיקת רמת הסוכר בדם, רובה מגנטי ורחפת ללא חלקים נעים, הם רק חלק ממגוון פרויקטים מצטיינים של סטודנטים בוגרי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, שהוצגו השבוע במסגרת תחרות פרויקטי הגמר במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. התחרות נערכה ב-6 ביוני 2012 ובסיומה הוענקו פרסים לזוכים על-ידי נותנת החסות חברת Agilent.
מערכת המכ"ם לחישה מרחוק של הסטודנט
יוסף כהן, היא מערכת חישה לגילוי אדם מרחוק שפותחה לצרכים ביטחוניים. במסגרת הפרויקט נבחנה האפשרות לעשות שימוש בטכנולוגיית הגלים המילימטרים במערכות חישה מרחוק, לגילוי של אדם הנושא אמל"ח מוצנע למרחק של מאות מטרים. מערכת כזו תאפשר לקבל "תמונה" של תנועה בשטח גם בתנאי ערפל או אובך, במקום שמערכות אופטיות בתחום הנראה, או האינפרה-אדום, נכשלות בשל ראות לקויה.
ודים סירוטה, פיתח מערכת לדחיסת טקסט ונתונים שאינה דורשת התערבות של מיקרו מעבד. החדשנות בפרויקט טמונה בעובדה שמדובר בדחיסה בחומרה ללא התערבות של מיקרו מעבד במהירות גבוהה על-ידי מימוש של שני אלגוריתמים.
הסטודנט לאונרדו אף יצא לבדוק את השינויים בריכוז הסוכר באמצעות הדמיה. החדשנות בפרויקט שלו טמונה ברעיון מדידת רמת סוכר בצורה לא פולשנית ופשוטה תוך הסתמכות על סטטיסטיקה של אור מפוזר. בכיוון דומה הלך גם אורן ברקוביץ שבנה מערכת אופטית המסוגלת למדוד מדידה אוטומטית של השינויים הפיזיולוגיים של המוח עקב חבלת ראש סגורה באמצעות אפנון אור מרחבי.
מיקי פנחס פיתח רובה מגנטי המעיף קליעים ללא רעש, פיצוץ, עשן, ריח, אבק שריפה. "ניסיתי לחפש אופטימום תיאורטי ומעשי להמרת אנרגיה חשמלית לקינטית ברובה", מספר פנחס. "את ההדגמה ביצעתי על-ידי העפת סיכות וקליעים עדינים מתובלים בחומר כימי, ובשקט מוחלט". כעת עסוק הסטודנט בבניית דגם פעיל של הרובה.
פרויקט הרחפת ללא חלקים נעים של הסטודנט רועי קלדרון, עסק בבניית רחפת הפועלת על אפקט ביפילד בראון. במשך עשרות שנים הדעה המקובלת הייתה שמדובר בתופעה פיזיקלית שולית וחסרת תועלת, אך בעשורים האחרונים נחשף כי מספר חברות נחשבות, וביניהן בואינג ונאס"א קיימו מחקרים בנושא, שתוצאותיהם לא פורסמו. אם נכונות טענות חלק מהחוקרים בתחום, מדובר בשיטת הינע שיש לה פוטנציאל עצום, והיא צפויה להחליף את מנגנוני העילוי המקובלים ואת ההינע הרקטי בתוכניות החלל.
את דברי הפתיחה באירוע נשאו פרופ' מיכאל זיניגרד, דירקטור המרכז, אמנון עמית, מנהל שותפים עסקיים מחברת Agilent ופרופ' שמואל שטרנקלר, ראש המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה.
המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון המרכז הוקם בשנת 1982, וכיום לומדים בו למעלה מ-13,000 סטודנטים, מהם כ-9,000 לתואר אקדמי ב-28 תוכניות לימוד, ויתרתם במרכז ללימודים קדם אקדמיים (לתואר הנדסאי). במרכז האוניברסיטאי פעילים יותר מ-260 מדענים - מהמובילים בתחומם בארץ ובעולם, כ-70 מהם פרופסורים, המשלבים הוראה ומחקר בתחומים שונים כגון: רובוטיקה, אלקטרו-אופטיקה, גידול גבישים, טיפול בסרטן, פיתוח פולימרים, רעידות אדמה, לימודי הסביבה, אימונולוגיה ועוד. במרכז פועלים כיום תשעה מרכזי מחקר. ליד המרכז האוניברסיטאי פועלת חממה טכנולוגית, שבה מפותחים תוצרים ותהליכים טכנולוגיים מתקדמים, המבוססים בין השאר על פעילות מחקרית במעבדות המרכז. חממה זו מאפשרת לסטודנטים להשתלב בתוכניות המחקר, ולרכוש ניסיון מעשי במחקר ובפיתוח עוד במהלך לימודיהם. מחקרים שבוצעו במרכז האוניברסיטאי בשנים האחרונות הביאו להקמת מספר ניכר של מפעלי הזנק (Start-up). אתר:
[קישור]