אדוניהם של ראשי הממשלות

שתיקתם הרועמת בימים אלה של היועצים הפוליטיים הבכירים ראובן אדלר ואייל ארד על כך שאינם מעורבים במלאכת הרכבתה של ממשלת ציפי לבני, הינה זמנית בלבד. אל חשש: שני יועצי חרש אופורטוניסטים אלה מצויים כבר בעמדת הזנק. הם יתייצבו לדגל מיד אחרי שתקום הממשלה החדשה ויהפכו ל"סביבתה הקרובה" של ציפי ועל פיהם תישק ציפי ראש הממשלה ואחר כך ישקו שריה הרפוסים והעיתונאים הסייענים בעלי תעודות האי יושר.

אדלר וארד יקבעו את סדר היום ואת סדר הלילה, הם יבנו את האג'נדות, ימציאו את הספינים ויחליטו מי יקורב ויקודם ומי יודח ויורחק. תפילת הימים הנוראים - מי בקיצו ומי לא בקיצו - תפורה לטעמם על האגו הנפוח שלהם.

ברוב עוונותיי שלא נסלחו, עקבתי במרוצת השנים אחרי התנהלותם חסרת המעצורים ונעדרת הערכים של השניים, שהקו המשותף להם הוא אינטרסים אישיים וכלכליים. באדלר נתקלתי לראשונה במחצית שנות השמונים כאשר היה עדיין תושב הרצליה. חברו הטוב, ראש העיר אלי לנדאו, מינה אותו כחבר ועדת בניין הערים המקומית מתוך כוונה שיאשר בצייתנות עיוורת יחד עם חבריו הכנועים לוועדה את הפרויקט המושחת של המרינה בעיר, שלנדאו דחף להקמתה מסיבות ידועות לי ולרשויות החוק. כמובן שללא קשר להצבעתו, הזמינה עיריית הרצליה ממשרד הפרסום והגרפיקה של אדלר ביצוע עבודות מקצועיות שונות בעירייה, תמורת תשלום נדיב. אדלר הוכיח שהוא לא רק כנוע אלא גם קנוי.

לנדאו המשיך לאמץ את אדלר הצייתן בתפקידיו הציבוריים האחרים, בהם חגגו השניים על חשבון הקופה הציבורית. במקביל התקרב אדלר בצעדי ענק אל אריק שרון, פטרונו של לנדאו. שרון הוקסם מנאמנותו ושתיקתו וצירף אותו לצוות החווה. בהדרגה הפך אדלר לאחד היועצים הקרובים של שרון וזכה לתגמול מתמשך; אצל אדלר אין ארוחות חינם וגם הקינוח חשוב. באורח לא פלא קיבל משרד הפרסום של אדלר עבודות למכביר עם המשרדים הממשלתיים שבהם כיהן שרון. אנשי עסקים שרצו את קרבתו של שרון, הגיעו אליו. גם שרון לא אהב לישון על קיבה ריקה. רעייתו המנוחה לילי קיבלה את לקוחות העיצוב במשרדו של אדלר ובהמלצתו.

תקופת כהונתו של שרון כראש הממשלה סימלה פריחה נוספת אצל אדלר, שמצא דרכים להצניע את השחיתות המפלצתית של שרון ושל שני בניו, עומרי וגלעד, ובשעות הקריטיות להסתיר מהעם את מצבו הרפואי האמיתי מחשש שהשלטון יישמט מידיו של אדלר. ירח הדבש של אדלר עם ראש המשלה אהוד אולמרט, שירש את שרון גם בתפקיד יו"ר קדימה, היה קצר יחסית. אולמרט, מושחת ברמה גבוהה יותר מזו של שרון, חשש ממנו והחליט להרחיקו. אולמרט סירב לאשר לאדלר תשלום חוב בסך 8 מיליון שקלים ששרון התחייב לו, לדבריו, בשם קדימה. אדלר ויתר בנסיבות מוזרות על החוב הכספי הגדול; משום מה גם השקיפות של חברתו בבורסה הטרידה אותו.

נקמתו של אדלר באולמרט לא איחרה לבוא. יש טביעות אצבעות לכך שהוא היה זה שדחף את ברק, שכנו בבית אקירוב בתל אביב, לקצר באמצעות אולטימטום את תקופת שלטונו של אולמרט. לא אתפלא אם הכינוי " ציפורה" שבו זיכה ברק את לבני, הינו מבית מדרשו של אדלר. אחרי שאדלר הסיק כי לברק אין בעתיד הנראה לעין סיכוי להיות ראש ממשלה, לא הייתה לו בעיה לחבור ללבני ולייעץ ללבני בעת הצורך איך להתמודד עם ברק. השכן הסורר שנרגע זמנית.

שותפו של אדלר ל"סביבה" של ציפי הוא איל ארד, בעל משרד לייעוץ אסטרטגי. גם הוא אוחז בנאמנות על-תנאי, ואף פעם לא הייתה לו בעיה לירוק לבעל הבאר שהוא שתה ממנה. פגשתי בו לראשונה בניו-יורק כאשר כיהן כעוזרו של בנימין נתניהו, אז שגריר ישראל באו"ם. התרשמתי מחריצותו, מחדות לשונו ובטעות ייחסתי לו גם תכונה של נאמנות. ארד המשיך ללוות את נתניהו אחרי שובו ארצה וניסה לרפד את דרכו לכס ראש הממשלה. במקביל בנה תשתית של משרד מגוון שהחל לעסוק בפרסום, יחסי ציבור, שיווק, לובינג ועוד. כאשר נבחר נתניהו לראש הממשלה היה ארד בסביבה הקרובה ועסקיו האישיים לא סבלו מכך.

מאוחר יותר פרש ארד מלשכת נתניהו. יש שטוענים כי ארד היה אחד מחלוצי הפליטים הנפלטים של שרה נתניהו, אבל לא הייתה לו בעיה מוסרית להיות "שכיר חרב" פוליטי ולייעץ לאויביו הבולטים של נתניהו מסוגו של שרון. ארד הערמומי בעל מתק השפתיים הצליח לגרור אחריו את שרון, בעיקר אחרי שהיה כוח מניע בעד ההינתקות. ככל שהתארכה תקופת הצמידות של ארד לשרון, הלכה והתעבתה רשימת לקוחותיו שעליה נמנו חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים.

אייל עשה הכנות מעשיות להשתלב בחצר של אולמרט ולהשתלט על הלשכה בסיועו של אדלר אך כשל, אבל המתין להזדמנות הבאה. בפריימריז האחרון בקדימה סייע ארד לציפי לבני בדרכים גלויות וסמויות לגבור על שאול מופז. עכשיו מתכוון ארד לגבות את החוב ולהתנחל אצל ציפי בלשכה יחד עם עמיתו ראובן אדלר.

למען האמת, אני מתחיל להיות מודאג מחשש ששני המקצוענים ההיפראקטיביים האלה, שמתקשים להיפרד ממנעמי השלטון, יתחילו להוליך את לבני באף ולזרות חול בעיניה. אם היא תסגור בפניהם את ברזי הקופה הציבורית בגלל יושרה, הם יכינו לה יורש שיהיה תפור בצלמם ובדמותם.