לפני כמה ימים פגשתי אישיות בכירה ברשות הפלשתינית המקורבת מאוד לנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס. שאלתי אותו לגבי עמדתו של הנשיא עבאס בעניין הארכת הסכם הרגיעה ברצועת עזה, נוכח העובדה שישראל פנתה למצרים בבקשה לבדוק עם הפלשתינים את האפשרות הזו. ביקשתי לשמוע גם את הערכתו האם ישראל תוכל להתנות את חידוש הסכם הרגיעה בכך שההסכם החדש יכלול גם את שחרורו של גלעד שליט. הוא הביט בי בהפתעה ואמר:"הנשיא עבאס תומך בהארכת הסכם הרגיעה בעזה, אולם שחרורו של החייל גלעד שליט לא קשור לכך. גלעד שליט לא ישוחרר עד שישראל לא תיענה לדרישת ארגון החמאס להתחייב כי לא תחסל את אחמד ג'עברי, רמטכ"ל הארגון ברצועה, לאחר שישוחרר גלעד שליט".
בדיקה עם מקורות מצריים העלתה כי אכן ארגון החמאס הגיש את הדרישה הזו למצרים במסגרת המגעים לשחרור גלעד שליט, וכי ישראל דחתה את הדרישה על הסף. בינתיים אין שום חדש בעניין שחרורו של שליט והשייח' ע'אזי חאמד, ממנהיגי החמאס ברצועה, מעריך כי בחודשיים הקרובים לא תהיה שום התקדמות בעניין גלעד שליט. חמישה חודשים חלפו מאז הושג הסכם הרגיעה, והצדדים להסכם עדיין לא גבשו עמדה סופית לגבי אפשרות הארכתו.
הבה ניזכר לרגע מה משמעותו של המונח "תהדיאא'" לגבי הפלשתינים והישראלים. את המונח הערבי "תהדיאא'" אנו מתרגמים בשפה העברית העיתונאית במילה "רגיעה". באנגלית אנו קוראים לו CALMING. בצה"ל בחרו לקרוא ל"תהדיאא' " במילה "הרגעה".
במקרה של רצועת עזה אין מדובר בהפסקה מוחלטת של פעולות הטרור הפלשתיניות אלא "בטפטוף" של ירי רקטות קסאם לעבר מטרות ישראליות, מדי פעם ירי פצצות מרגמה ולעיתים גם הנחת מטעני חבלה. הייתי מגדיר את ה "תהדיאא'" במילים "טרור בעצימות נמוכה". השבוע צדה אוזני את ההסבר של החמאס למונח הזה. כך הגדיר מושיר אל-מצרי, חבר הפרלמנט הפלשתיני ומדוברי החמאס את ה "תהדיאא'": "אין מדובר במנוחת הלוחם. מדובר במצב של התכוננות, אימון וחיזוק השורות הפנימיות כהכנה למערכות הבאות."
כיצד ניתן לסכם את הסכם הרגיעה עד כה?
למי שלא זוכר, ב-19 ביוני 2008 בשעה שש בבוקר נכנס לתוקפו הסדר הרגיעה בין ישראל לפלגים הפלשתינים ברצועת עזה. הוא הושג בתיווכה של מצרים, ולכל צד - לישראל ולפלשתינים - היו מטרות וציפיות. ההסדר, שמבוסס על הבנות בעל פה (לא נחתם מסמך כתוב), הביא ללא ספק לירידה משמעותית ביותר בהיקף ירי הרקטות והמרגמות מהרצועה לעבר ישראל, דבר שאיפשר לתושבי שדרות ויישובי הנגב המערבי לחזור לחיים נורמליים וגם לפלשתינים תושבי הרצועה.
הבנות הרגיעה הופרו מדי פעם על-ידי הפלשתינים, וישראל הגיבה בעיקר בצעד אזהרה של "סגירת המעברים" לרצועה אך נמנעה מתגובות צבאיות חריפות שעלולות היו להביא להסלמה. בשורה התחתונה הקפיד ארגון החמאס לשמור על הבנות הרגיעה מתוך רצון להראות לתושבי רצועת עזה כי הוא שלטון אחראי הדואג לאוכלוסיה וגם כדי להביא לפתיחת המעברים.
שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט לא היה חלק מהבנות הרגיעה. ממשלת ישראל הלכה להסדר הזה בידיעה מראש שמדובר ב"תיק נפרד" כפי שדרש החמאס. התקווה הייתה שיישום הרגיעה יניע את המשא-ומתן על שחרורו של שליט, אולם עד כה אין שום התקדמות במגעים לשחרורו. הפלשתינים, ובראשם ארגון החמאס, קיוו שהסדר הרגיעה יביא לפתיחתו הרצופה של מעבר רפיח ובכך יצליחו לשבור את המצור שהטילה ישראל על הרצועה אך הדבר לא קרה. ישראל לא הסכימה לתנאי החמאס וגם המצרים לא התלהבו מן הרעיון והם ממשיכים "לגרור רגליים" בכל הקשור לפתיחת המעבר עד היום הזה.
ארגוני החמאס והג'האד האיסלאמי ניצלו את תקופת הרגיעה להתעצמות צבאית מוגברת והכנות לחידוש העימות הצבאי עם ישראל. הברחות הנשק הוגברו בתקופה זו ולרצועה הוכנסה כמות לא ידועה של מקלעים וטילי כתף נגד מטוסים, דבר שיסכן את פעילות חיל האוויר בשמי הרצועה. לרצועה גם הוברחו כמויות גדולות של חומר נפץ תקני, טילי גראד משופרים וטילי נ"ט. הרגיעה נוצלה גם לשיפור ההכשרות והאימונים של כוחות החמאס והג'האד האיסלאמי בכל סוגי הלחימה ולפיתוח היכולות הטכניות של יחידות הייצור וההנדסה של החמאס. גורם ביטחוני בכיר אמר לי:"החמאס צועד בעקבות החיזבאללה ומאמץ את מודל דרום לבנון".
מה הסיכויים שיחודש הסכם הרגיעה? הסיכויים סבירים, אך נראה שארגון החמאס מחפש דרכים למקסם את הישגיו מהמצב החדש שנוצר ברצועת עזה. בדצמבר ימלאו שישה חודשים להסדר הרגיעה; זהו פרק הזמן שעליו סוכם עם החמאס בתיווכה של מצרים, ונציגי מערכת הביטחון בהנחיית שר הביטחון אהוד ברק, כבר מנהלים מגעים עם המצרים כדי שיפעלו להארכת ההסדר לתקופה בלתי מוגבלת. הממשלה עדיין לא דנה בנושא ולא קיבלה החלטה, אך בעקבות פניית ישראל למצרים החלו דיונים פומביים ופנימיים אצל הפלשתינים בשאלה האם יש לחדש את הרגיעה ולהאריכה.
המצרים והרשות הפלשתינית מעוניינים בחידוש הרגיעה ואף בהרחבתה והחלתה גם על שטחי הגדה. החשש של ישראל, מצרים והרשות הפלשתינית הוא שארגון החמאס ינצל את תום תקופת הרגיעה בדצמבר ואת תום מועד כהונת של מחמוד עבאס כנשיא שחל באותו החודש, כדי לחדש את האלימות. פיקוד העורף אומנם ניצל את השקט כדי לעשות עבודות מיגון ביישובי עוטף עזה, אך הדרג המדיני והביטחוני איננו מעוניין בעימות צבאי ברצועה ובהפרת השקט שנוצר. בישראל גם חוששים שארגון החמאס יבריח את גלעד שליט מחוץ לרצועה אם תופר הרגיעה.
ארגון החמאס הודיע כי ההחלטה בדבר המשך הרגיעה או הפסקתה תהיה של כל הפלגים הפלשתינים. כל הפלגים כאחד טוענים שישראל הפרה את הבנות ה"תהדיאא'", וארגוני הג'האד האיסלאמי והחזית העממית לשחרור פלשתין כבר הזדרזו להודיע כי הם מתנגדים להארכת הרגיעה.
ההערכה ברחוב הפלשתיני היא שארגון החמאס יסכים בסופו של דבר להארכת הרגיעה בתנאים הבאים:
א. היא תוארך בשלושה חודשים בלבד.
ב.היא תחול גם על הגדה המערבית.
ג.ייפתח מעבר רפיח ויוסרו המגבלות על הכנסת סחורות לרצועה.
ההערכה היא שזוהי הזדמנות פז עבור תנועת החמאס להשלים השתלטותה על הרצועה ולהציג את עצמה כהנהגה אחראית.
אין טעם שישראל תתנגד כעת להארכת הרגיעה, אנו נכנסים לתקופת החורף ואין זה הזמן לפעולה צבאית נרחבת של צה"ל ברצועת עזה לפירוק התשתית הצבאית של החמאס. בחמאס בוודאי היו רוצים לראות את הטנקים של צה"ל מתבוססים בבוץ העזתי והופכים למטרות "כמו ברווזים", אולם ישראל צריכה לכלול במשא-ומתן על הארכת הרגיעה דרישה חד-משמעית כי שחרורו של גלעד שליט יהיה חלק בלתי נפרד מהעסקה.
במקביל יש להגביר את הטלת הסנקציות הכלכליות על הרצועה כדי להכביד על שלטון החמאס. ישראל גם חייבת לנקוט צעדי לחץ נוספים על ארגון החמאס. היא יכולה לאסור על ביקורים של קרובי משפחות של אסירי החמאס בבתי הכלא בישראל, לא לאפשר לאסירים שיחות טלפון וקבלת חבילות מזון ולאסור ביקורים של נציגי הצלב האדום בבתי הכלא. צעדים אלה יגבירו את הלחצים של משפחות האסירים הביטחוניים על הנהגת החמאס לזרז את העסקה לשחרורו של גלעד שליט.
והחשוב לא פחות, להמשיך ולבדוק את האופציה הצבאית לשחרורו של שליט שתהיה מבוססת על מודיעין מדויק וסיכויים גבוהים להצלחה. למרות הטראומה מניסיון שחרורו של החייל החטוף נחשון וקסמן ז"ל, אין לפסול גם את האופציה הזו. ייתכן שהמודיעין שיסופק הפעם יהיה ברמה גבוהה מאוד וביחד עם הביצוע המקצועי של חיילי צה"ל יביא לשחרורו של שליט. צריך להאמין שבסופו של דבר, הכל אפשרי.
